האנשים בשוחה אחת...השמדת עזה, הריסת ירושלים, ויום השנה לשריפת אל-אקצא

בתקופה שבה תנועות דיפלומטיות בינלאומיות בראשות ארצות הברית ממשיכות להגיע לעסקת חליפין, שבאה לאור ההטיה האמריקנית המוחלטת כלפי הכיבוש ושותפות האמריקנים עם הישראלים בתוקפנות נגד העם הפלסטיני, וכן המשך מלחמת רצח העם והטבח, הדיונים שהתקיימו על ידי שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן בישראל, מצרים וקטאר נחשב לגיבוש ההטיה האמריקאית המוחלטת הזו במלחמה הפלילית בעזה על סטריפ ועל ארה"ב להרים את הכיסוי הצבאי והפוליטי למלחמת רצח העם שצבא הכיבוש מנהל נגד עמנו חסרי ההגנה, ולפעול לעצירתה במקום המשכה, ובזה הוא התעקש שנתניהו גינה אותו הצהרותיו אתמול ובמהלך הימים האחרונים, בסירוב לסגת מציר פילדלפיה, מניעת החזרת העקורים והטלת וטו על האסירים הפלסטינים. זה מוכיח שהוא מבקש לסכל את עסקת החליפין, כי כן מחפש עם ממשלת הימין הקיצוני שלו רק לשפוך עוד דם פלסטיני.

מלחמת הג'נוסייד וההטרדה של כל הנושא הפלסטיני נמשכת בכל מקום, ומעשי הטבח החדש והישן של הכיבוש, באמצעות מדיניות הריסת הבתים בעיר ירושלים, הגיעו לשיאם אתמול עם הפגיעה המסוכנת בשכונת ואדי אל-ג'וז. ידוע בחנויות המהוות אזור תעשייה היסטורי, אותו מבקש הכיבוש להרוס לאחר הודעות ברציפות, במהלך השנים הרבות האחרונות, להרוס כ-200 חנויות מסחריות, כדי להקים במקומן את עמק הסיליקון, נראה שעיריית הכיבוש לקחה. ההחלטה אתמול להתחיל ליישם את פרויקט ההתנחלות השנוא הזה ופתאום, אז הרסה ארבע חנויות מסחריות ובית, בטבח גדול, הוסיפה לסדרה ההריסות האחרונות בנפת ירושלים הסתכמו בכ-90 מבנים במהלך חודשי יולי ו אוגוסט לבד.

הכוונה לאזור ואדי אל-ג'וז, ואיומים על בעלי חנויות המציגים את המודלים המדהימים ביותר של איתנות והתרסה, מול הפרויקטים הקונספירטיביים הללו נגד פרנסתם ועסקיהם, נחשבת לעבירה מסוכנת על כל הקווים, ומבשרת על תנועה חברתית מסיבית. ואסון כלכלי בעיר ירושלים, ששריפותיה נותרות בוערות, כשהיא מתחדשת היום 21 באוגוסט) יום השנה החמישים וחמש לשריפת מסגד אל-אקצא, אשר בוצע על ידי הקיצוני האוסטרלי מייקל דניס רוהן, כאשר הלהבות. באותה תקופה כילתה את כל תכולת האגף המזרחי של מסגד אל-קיבלי, בצד הדרומי של המסגד, כולל בימת צלאח א-דין ההיסטורית ב-1969.

על אף שחלפו 55 שנים מאז הפשע הזה, הוא לא נמחק מההיסטוריה של האומה האסלאמית ומזכרון העם הפלסטיני, לאור שותפות הכיבוש ופשעיו הרצופים במסגד אל-אקצא, שבו שריפות עדיין בוער עד היום, באמצעות פלישות יומיומיות של מתנחלים בהנחיית ממשלתם הקיצונית ובהגנה של המשטרה שלהם לחצרות ולמסדרונות של מסגד אל-אקצא ולנסות להשתלט עליו, ולממש מזימות. חלוקה זמנית ומרחבית...

מסגד אל-אקצא יישאר הקדש אסלאמי וערבי גרידא, והמוסלמים ימשיכו לדבוק בו כי הוא מהווה את החלק המושרש ביותר באמונתם ובאמונתם, והם ימשיכו לבנות ולהגן עליו, מבלי לוותר על שמץ של אדמתה, ותושבי ירושלים ימשיכו במסע השייכות, הנאמנות והגאווה אל מול מעשי הטבח בהריסה, מאוחדים לחלוטין עם הפלסטינים בעזה העומדים בפני כל מיני מעשי טבח ורצח עם.

עם אחד בשוחה אחת יישאר איתן ומאוחד בכל התחומים למרות שנות הייסורים והכאב שנכפה על ידי הכיבוש השונא.