האם נתניהו יצליח לסכל עסקה?!

מי שעוקב אחרי ענייני ישראל וכותבי טור בעיתונים עבריים, יחד עם כמה גורמים בממשלת תל אביב, ולא רק ראשי אופוזיציה, מסכימים שנתניהו הוא זה שחוסם את האפשרות לסיים עסקה להפסקת המלחמה ולהחלפת שבויים שתאפשר החזרת עצורים המוחזקים על ידי סיעות ההתנגדות בעזה משפחות העצורים מאשימות אותו בהעסקת... המלחמה נמשכת, ואף מבקשת להרחיב את היקפה כדי לשרת את מטרותיה הפוליטיות, מבלי לדאוג לחיי ילדיהם. או אפילו על הסכנות העומדות בפני ישראל אם היקף המלחמה יתרחב ויהפוך למלחמה אזורית.

נתניהו הצליח לא פעם לחסום את התקדמות המשא ומתן, ונראה כי בשל יכולתו להשפיע על עמדת וושינגטון, הוא הצליח לכופף את צוואר היוזמה שהציג ביידן כהצעה ישראלית, למרות שהפכה ל נושא הקונצנזוס הבינלאומי באמצעות החלטת מועצת הביטחון שחמאס בירך עליה, שכן הן "היוזמה והן ההחלטה" כוללים הפסקת אש מקיפה ונסיגה מוחלטת מרצועת עזה.


נתניהו, שהפך בן ערובה מרצון לצווארוני הימין הפשיסטי בממשלתו, הצליח שוב לא רק להפריע להסכם להפסקת המלחמה ברצועת עזה, אלא גם להעמיד את האזור כולו בפני סכנה של מלחמה אזורית שאף אחד אחר לא מחפש. לאחר שהבינו שוושינגטון נחושה להימנע מגלישה למלחמה כזו, וכפי שברור, להצליח לקבל אישור איראני שהפסקת המלחמה בעזה תהווה מחיר מספק עבורה ועבור בעלות בריתה, ואלטרנטיבה לתגובתם. לחיסולי הנייה בטהרן ופואד שוכר בביירות, עולה שוב השאלה: האם נתניהו מבקש שוב לחבל באפשרות כזו על ידי התעקשות על נוכחות צבאית ישירה בציר פילדלפיה, ותנאים נוספים המאפשרים את האפשרות. להגיע להסכם כמעט בלתי אפשרי, לפי מה שמוציא צוות המשא ומתן שלו? האם ביקורו העשירי של בלינקן באזור נושא עמדה רצינית שונה מביקוריו הקודמים לעצור את התחבולות של נתניהו, שהפכו ללא עולים בקנה אחד עם האינטרסים של וושינגטון והממשל הדמוקרטי, בעודו בדרך לבחירות קשות?

באשר לצד השני, דהיינו הפלסטיני והערבי, ויכולתם להשפיע על העמדה הבינלאומית, במיוחד על זה האמריקאי, מובן מאליו שהיעדר חזון פלסטיני מאוחד, והיעדר כלים ומסגרות מדיניות כוללות. , להפוך את ההשפעה הפלסטינית באירועים המסוכנים ששוטפים את האזור לבלתי מורגשת לחלוטין. כאן, מה שיש לדון לגבי חומרת ההכרזה של הנשיא עבאס על כוונתו לצאת לרצועת עזה הוא האם ההודעה הזו באה על מנת לשים קץ למלחמה? אם זו המציאות של המצב, מדוע לא פורסם במהלך עשרת החודשים האחרונים? אבל אם זה היה רמז להזמנה רשמית שלו למועצת הביטחון, שהנשיא ביקש ממנו להגן על ביקורו, לזמן כוח צבאי רב לאומי בהחלטת המועצה, האם ניתן יהיה להשיג זאת ללא הסכמה עם תנועת חמאס. וכוחות ההתנגדות, אילו נתוני שטח מצביעים על כך שמלחמת ההשמדה הישראלית לא הצליחה להשיג את חיסולה, שכן על ידי נטישת הסכם כזה, כל נוכחות צבאית זרה, ללא קשר להרכבה, תהיה בלתי אפשרית, ואף תיראה בעינינו? אנשים ככוח צבאי להשלים את מה שממשלת תל אביב הפשיסטית לא הצליחה להשיג, ללא קשר לניסיונות להצדיק זאת. באשר לערבים, התמיכה היחידה בעמנו שניתן להשיג, ואף הגיעה מזמן, היא לתרום ליישום מה שנכלל בהצהרת בייג'ין, שמרכיביה תמיד היו נושא לקונצנזוס עממי, ואין צורך אלא לשכנע את הנשיא להזמין את המזכירים הכלליים של הסיעות שחתמו עליה לישיבה מיידית באחת מבירות ערב כדי ליישם אותה, ולהתחיל בהקמת ממשלת פיוס לאומי הנושאת באחריות לניהול כל ההיבטים. על החיים והעניינים של עמנו ברצועת עזה ובגדה המערבית, שגם הם נתונים לתוקפנות הולכת וגוברת, ולא רק דנים בניהול מעבר רפיח לפי תנאיו של נתניהו, וההשפלה שהוא סובל, אלא גם בהתעקשות לחסום סיוע ושיקום, המהווים בראש סדר העדיפויות למניעת עקירה ולסיכול תוכניות נתניהו וקבוצתו הפשיסטית.

השאלה השלישית לאחים בהנהגה הפוליטית של תנועות חמאס והג'יהאד האסלאמי היא: האם הימנעות מהשתתפות בסבב הבא של המשא ומתן בקהיר תבטל את השימוש של ישראל במשא ומתן זה ככיסוי לתוקפנותה, או האם ישראל, המבקשת לחבל באפשרות להגיע להסכם, נסו, כפי שהיא עושה כעת, להטיל עליהם אחריות על החסימה הזו בזמן שבו אנשינו, למרות כל הכאב והמחיר הרב, בטוחים שהתנגדותם, אשר בכבוד ובנחישות מגינה על גורלה, האם תוכל להגן על דרישות תנאי המינימום להשגת הסכם, במיוחד שיש לה האינטרס הגבוה ביותר להפסיק את מלחמת ההשמדה שהיא נתונה לה כבר יותר מעשרה חודשים?

לבסוף, היכן הפלגים שחתמו על הסכם בייג'ינג, בראשות תנועות הפתח והחמאס, באשר לדרישות ליישום מיידי של המוסכם, ובאופן המאפשר לעמנו ולהתנגדותו לנהל ממשלת קונצנזוס. הנהגה מאוחדת במסגרת הארגון הפועלת עם כל הגורמים האזוריים והבינלאומיים על מנת לעצור את המלחמה, ולחסום את הדרך לנתניהו להתקדם במלחמת השמדה, חיסול וסיפוח?

אלו שאלות לגיטימיות, והן חוזרות על עצמן על שפתיו של כל פלסטיני שמקנא בדם ובחייהם של בני ובנות עמו, ולמען עתידו של העם הזה שנאבק כבר מאה שנים ועושה את הקורבנות היקרים ביותר על מנת להחזיר לעצמם את זכויותיהם הלאומיות ולהגן על גורלם הלאומי בארצם, שהיא שלנו בלבד. האם יש תשובה, אדוני הנשיא וראשי הסיעה, לפני שכולנו נאכל כמו השור הלבן?!

היעדר חזון פלסטיני מאוחד, והיעדר כלים ומסגרות מדיניות מאחדות, הופכים את ההשפעה הפלסטינית באירועים המסוכנים הפוקדים את האזור לבלתי מורגשת לחלוטין.