זו חייבת להיות המלחמה האחרונה

מאז ה-7 באוקטובר שני עמים במזרח התיכון חיים בטראומה הכי גדולה שחוו זה 76 שנה. ב-7 באוקטובר 2023נרצחו יותר יהודים במקום אחד במשך כמה שעות מאז השואה. יהודים ישראלים ויהודים באשר הם קפאו בזמן, חיים מחדש מידי יום ביומו את זוועות הרצח, האונס השריפה והחטיפה של מאות ישראלים באותו 7 באוקטוברארור. בני העם הפלסטיני, בפלסטין – בגדה, במזרח ירושלים, וכמובן בעזה– וכןבתוך מדינת ישראל ובפזורה הפלסטינית,נתונים בטראומה שמושכת אותם 76 שנהאחורהבזמן ומחיה את הנכבה. כמעט בכל יום מאז ה-7 באוקטובר בני העם הפלסטיני חווים באימה את המתרחש בעזה –הרג של עשרות, מאות ואף אלפים מבני עמם, ושני מיליון פלסטינים עזתים שבתיהם נחרבו נדחקו שוב לחיי פליטותבאוהלים דלים ללא שום ביטחון– פיזי, תזונתי ובריאותי. בניהעם בישראל ובני העם הפלסטיני ייעשופוסט טראומתיים רק לאחר שתסתיים המלחמה ושכל החטופים יחזרו הביתה, אלו שבחיים ואלו שאינם בין החיים. עד אז קשה לצפות מבני שני העמים לחשוב על אפשרות של סיום המלחמות בין שני העמים על הארץ האהובה שלנו ושלהם. 

כאשר תסתיים המלחמה, תקוותי שיקוםבעזהממשל פלסטיני זמני שיהיה מקובל על העם הפלסטיני ועל העולם, ושיוקם כוח בינלאומי לשמירת השלום בהובלת מדינות ערב יחד עם כוח פלסטיני (לא של חמאס). כאשר תושגיציבותברצועה, הפלסטינים החיים בה,בגדה ובמזרח ירושליםחייבים לקיים בחירות כדי לבחורהנהגה פלסטינית חדשה מאוחדת ולגיטימית,שתהיהמסוגלת להוביל חזוןשל שלום מתוך מחויבות שהמלחמה הזאת תהיה המלחמה האחרונה בין העם הפלסטיני שחי במדינתו בלי כיבוש לבין מדינת ישראל. כאשר תסתייםהמלחמה הזאת, גם העם בישראל חייב ללכת אל הקלפי (אני מקווה שעוד לפני כן) כדי לבחור ממשלה חדשה,שתזכהללגיטימיות ותהיה מחויבת לחזון חדש,שעל פיו זאת תהיה המלחמה האחרונה בין ישראל לבין העם הפלסטיני. 

כאשר כולנו עדיין שרוייםבטראומהעמוקה,בחרדה ובסבל, קשה לדמיין שישראלים ופלסטינים יהיו מסוגלים להיכנס לתהליך שלום חדש, אמיתי, אלא שבעצם אין דרך אחרת. מחקרי דעת קהל חדשים מראים בבירור שרוב בקרב שני העמים, הסובלים כל כך,מביןשאין פתרון צבאי לסכסוך שלנו ומודע להכרח להתקדם לעבר תהליך מדיני.עם זאת, רוב בקרב שני העמים אינו מאמין שבני העם האחר רוצים לחיות בשלום, ולפיכך תהליך לשלום אמיתי ביניהם אינו יכול להתקיים. אולם, בתום המלחמה כולנו נגלה מחדש שעדיין חיים כאן, בין הים לבין הנהר, שבעה מיליון יהודים ישראלים ושבעה מיליון ערבים פלסטינים. הגיעה העת שיקומו אנשים אמיצים מבני שני העמים ויצהירו: "אני מצטער. אני מצטער על שחצינו יותר מדי קווים אדומים מוסריים שאסור לחצות. מה שנעשה במלחמה הזאתנעשה בשמי, ואני לא אתן את ידישזה יקרה שוב". התעוררות של אמונהכי בקרב שני העמים ישנם שותפים רבים בשאיפהלשלום תחל בהבעת חרטה וגילוי חמלה הדדיים על הסבל שלבני העם השכן. 

אני, גרשון בסקין, כיהודי ישראלי מצהיר: "אני מצטער. אני מצטער על ההרג של חפים מפשע פלסטינים ועל ההרג וההרס הנוראים שנעשו לשכניי הפלסטינים בשמי". אסור שנרשה לעצמנו לקבלדה-הומניזציה של השכנים שלנו. אנחנו חייבים לדאוג לכך שזאת תהיה המלחמה האחרונה. 

גרשון בסקין הוא יזם פוליטי וחברתי, העוסק כמעט יובל שנים בחיפוש דרכים לשלום בין ישראל לשכנותיה. כיום מנהל סניף המזרח התיכון של ארגון הקהילות הבינלאומיות (ICO - International Communities Organization) וחבר מייסד של מפלגת "כל אזרחיה" (كل مواطنيها כֻּל מֻוָואטָנִיהָא) בישראל.