כמו כל הסוגיות שלנו, העם הפלסטיני מפולג בעמדותיו, וההבדלים מתגלים ומעמיקים במהירות, הופכים חדים, מגוונים ורבים, במיוחד מול כל הצהרה או עמדה של הנשיא אבו מאזן וארגון השחרור של פלסטין. ברגע שאמר שהוא נחוש וההנהגה הפלסטינית נחושה ללכת לרצועת עזה, קורא איתו על ראשי מדינות ידידותיות ואחוות, הגיעו עמדות תמיכה, שביעות רצון ואישור, כשם שהגיעו קולות סקפטיים וביקורתיים. יצאו מצדי האופוזיציה, וקולות מאשימים ואפילו סרקסטיים יצאו, כמנהגם של חלקם, במיוחד לאור נוכחותם של חללי טכנולוגיה ואתרי אינטרנט.
כרגיל, נדיר לשמוע את הקולות של האמצע, כאילו קריאת הסצנה באמצע היא בלתי אפשרית או לא מקובלת על חלק מהמצב הפלסטיני, אז אתה מוצא אותם נוטים לימין או לשמאל של הסצנה, בתמונות שמבטאים את הרעיונות שלהם שהם חוזרים עליהם כל הזמן, ומסרבים להקשיב לכל דבר אחר.
נכון שהקריאה וההחלטה של ההנהגה הגיעו באיחור, אבל כמו שאומרים, עדיף מאוחר מאשר אף פעם עזה צריך כל מאמץ לעצור את רצח העם הזה מלחמה, למרות שהיא השיגה כמה החלטות שניתנו על ידי בית הדין הבינלאומי וכמה ארגונים בינלאומיים, אבל החלטות אלה לא יושמו עד היום, בשל הכיסוי האמריקאי התומך והקבוע. אבל השאלה כאן היא: האם ביקורו של הנשיא יכול לעצור את המלחמה? אני חושב שהעניין לא כל כך קל, והביקור לא יכול להתקיים בלי ערבויות בינלאומיות ובינלאומיות אחרת, מי ימנע מהכיבוש להפציץ את היוצאים לעזה המלחמה הזו הוכיחה שאין קווים אדומים לכובש הזה חצה את כל הקווים ועברה על כל הטאבו הבינלאומי וההומניטרי.
קריאה כנה והחלטה כנה וברורה, אבל בעיצומו של המתרחש, זה בלתי אפשרי, כל עוד המלחמה נמשכת, וכל עוד נכשלים כל המאמצים הקשורים להפוגה ולהשלמת העסקה. כל עוד אין רצון בינלאומי, אזורי וערבי ללכת יחד לעזה כדי לאלץ את הכיבוש להפסיק את המלחמה, ואז לחדור למלחמה ולהגיע לעזה לאור המצור והמלחמה, משהו כמעט בלתי אפשרי.
עזה נצורה מכל עבר, ושבירת המצור דורשת עמדה בינלאומית ממשלת המלחמה אינה מוציאה מכלל אפשרות, והיא תוקפת כל פלסטיני בעזה, בגדה המערבית ובירושלים היא מתעקשת להמשיך במלחמה אכפת ממה שהוא מבצע ומהטרור העקוב מדם ורצח העם שהוא נוהג, והעולם צופה בזה בכל יום ובכל יום רגע במהלך עשרת החודשים האחרונים, עם הצרות, הטרגדיות, ההריסות וההרס שלו.
נאומו של הנשיא בפרלמנט הטורקי ברור וכנה, והוא נשא בתוכו הרבה, ועל מדינות העולם לתפוס את הרגע לפני שיהיה מאוחר מדי. האם העולם יעשה את זה? או שישאר כפי שהוא, עיוור, חירש ואילם?!
נאומו של הנשיא בפרלמנט הטורקי ברור וכנה, והוא נשא בתוכו הרבה, ועל מדינות העולם לתפוס את הרגע לפני שיהיה מאוחר מדי. האם העולם יעשה את זה? או שישאר כפי שהוא, עיוור, חירש ואילם?!
شارك برأيك
דיבור נכון, אבל העולם עיוור