רופא צבאי ישראלי מסר עדות מחרידה על מצבם של עצירים פלסטינים חולים בבית המעצר במדבר שדה תמן.

היום, יום שישי, ציטט העיתון הישראלי "הארץ" עדותו של רופא צבאי (לא נקב בשמו) ששירת בעבר ב"שדה תמן", ובה הסביר מה קורה בתוך בית המעצר נגד עצורים פלסטינים מעזה.

הרופא סיפר: "הגעתי למתקן הרפואי בשדה טימן במהלך החורף (האחרון) באחד מאוהלי בית החולים היו כ-20 חולים, כולם קשורים למיטות פלדה ישנות, כמו אלו ששימשו בבתי החולים שלנו. שנים כולם היו בהכרה ומכוסי עיניים כל הזמן".

הוא הוסיף: "היו חולים במצבים שונים. חלקם הגיעו מהר מאוד לאחר ניתוח גדול. לרבים מהם היו פצעי ירי, כולל עצור שנורה בביתו בעזה רק כמה שעות קודם לכן".

הוא המשיך: "כל רופא יודע שמה שאדם כזה צריך זה יום או יומיים בטיפול נמרץ ואז מועבר למחלקה רק שם מתחילה התאוששות אבל האדם נשלח לרפת בשדה טימן ניתוח בבית החולים, והם אמרו שהוא שוחרר. אני נגד זה בטיפול נמרץ.

מספר דיווחים דיברו בעבר על הרג, עינויים, תקיפות מיניות והפרות אחרות נגד עצורים ב"שדה תמן", אשר "בית המשפט העליון הישראלי" שוקל בעתירה שהגישו 5 ארגוני זכויות אדם ישראליים בדרישה לסגור אותה לאלתר.

הרופא המשיך: "היה חולה נוסף שסבל מזיהום מערכתי - אלח דם הוא היה במצב קריטי, ואפילו לפי הפרוטוקול, הוא לא היה אמור להיות שם חולים יציבים לחלוטין שדה טימן אבל הוא היה שם ואמרו שאין אלטרנטיבה".

הוא ציין כי "מעצר אדם מבלי לאפשר לו להזיז אף אחד מאיבריו, מכוסה עיניים, עירום, בטיפול, באמצע המדבר... בסופו של דבר זה לא פחות מעינויים".

"יש דרכים להעניק לאדם התעללות, או אפילו עינויים, מבלי למחוץ עליו סיגריות", אמר "ולחזיק אותם כך, בלי יכולת לראות או לזוז או לדבר, במשך שבוע או 10 ימים , או חודש... זה לא פחות מעינויים".

לגבי האם הייתה אינטראקציה עם מטופלים, הוא ענה: "ממש אסור להם לדבר, והמתרגמים נמצאים שם רק כשזה נוגע לנושאים רפואיים גרידא. הם אפילו לא יודעים מי אני, בין אם אני חייל, או... "הם לא ראו אותי. אולי הם פשוט שמעו והרגישו שמישהו מגיע לבדוק אותם, או משהו".

הוא הוסיף: "הייתי כל כך מתוסכל כי לא יכולתי להסתכל להם בעיניים. זו לא הדרך שלימדו אותי לטפל בחולים, לא משנה מה הם עשו. והדבר הכי מזעזע הוא שכשהייתי שם, אני חייב להודות... אפילו לא הייתי עצוב זה נראה לי "הכל סוריאליסטי, רבע שעה נסיעה מבאר שבע".

הוא המשיך: "כל מה שלמדתי, לאורך השנים באוניברסיטה ובבתי חולים, איך לטפל באנשים - הכל שם, אבל בסביבה שבה 20 אנשים מוחזקים עירומים באוהל. זה משהו שאי אפשר לדמיין".

הוא הוסיף: "במבט לאחור, מה שהכי קשה לי זה מה שהרגשתי, או בעצם מה שלא הרגשתי, כשהייתי שם זה מפריע לי שזה לא הפריע לי, שאיכשהו הסתכלתי על דברים אבל לא לראות אותם, או איכשהו... "הרגשתי נוח עם זה."

הוא המשיך: "איך יכולתי שלא לשאול על הפרטים הקטנים? למה הם מתכסים בשמיכות? למה הם לא ידועים? למה אנחנו לא ידועים? איך הם יכולים להטיל שתן ולעשות צרכים בחיתולים חד פעמיים? למה נותנים להם קשית לאכול... למשל, למה?"

הוא הוסיף: "אני חושב שכבר היה לי ברור שם שמה שקורה לא בסדר, אבל לא באיזו מידה יש תהליך של התרגלות אתה בין אנשי מקצוע, אתה מדבר עברית, וכבר התרגלנו לראות אסירים קשורים בבתי חולים אז "התהליך הופך טבעי שם ובשלב מסוים הוא פשוט מפסיק להפריע לך".

לאחרונה פורסם דו"ח של מרכז המידע הישראלי לזכויות אדם בשטחים "בצלם", המכיל עדויות שמסרו 55 עצורים פלסטינים לאחר שחרורם מבתי הכלא הישראלים, המאשרת כי הם עברו עינויים, תקיפה מינית. , השפלה והרעבה.