יהירות ויהירות ישראלית: לכל עריץ יש סוף!!

ישראל, ממשלת הימין הקיצוני ונתניהו לא היו מתנשאים ומתנשאים כל כך לבצע את רצח העם הזה במלחמה על עזה, ולבצע חיסולים רצופים של אישים מובילים בלבנון, עיראק, ביחד, ולבסוף בטהרן, אם העם הערבי היה טוב או שלוחותיה האסלאמיות היו משולבות זו עם זו, בתוך חזון המשמר את כבודה האזורי ויוקרתה העולמית.

לרוע המזל, הסצינה של 57 מדינות ערביות ואיסלאמיות בפסגת ריאד שהתקיימה בשבועות הראשונים של המלחמה הייתה הרת אסון, ותוצאות הפסגה בתוצאותיה היו לא יותר מנאומים חוזרים ונשנים, שכן היא התרוקנה מהיכולת. לפעול ולא יצאה מזה החלטה נחרצת שתסיים את המלחמה הברברית ברצועת עזה או תתרום בפתיחת המעבר ובשמירה על כביש נוסרה פתוח, יש תקווה לפלסטינים ברצועה.

בהתבסס על עמדות אלו, ממשלת הימין הדתי הקיצוני בראשות נתניהו המשיכה במדיניותה של ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, וזלזול בכל ההחלטות הבינלאומיות, כאילו מדובר במדינה מעל החוק בראשותו של נתניהו, הנתמכת על ידי ממשלה פשיסטית קיצונית. עם ברית בראשות אמריקה, יחד עם בריטניה, צרפת וגרמניה, אשר נתנה לישראל כל אמתלה לממש את מדיניותה של הרג, הרס והרעבה, וסיפקה לה כיסוי לא מוסרי כדי להגן על מעללי ממשלתה בפני פורומים בינלאומיים. תופעה חסרת תקדים ובלתי שכיחה שחשפה את חוסר הבושה של הברית הזו, שאין לה שום קשר לערכים אנושיים ומוסריים.

למעשה, אם היה מרוץ תוסס בעם הזה, נתניהו בראשות ממשלה פשיסטית לא היה מעז להיות מושפע מכל היוהרה ותחושת העליונות הזו, ומיכולת המכונה הצבאית שלו להגיע לדמויות שהמטרה שלהן היא נחשב לחצות את כל הקווים האדומים, על ידי תקיפת הריבונות של יותר ממדינה ערבית ואיסלאמית אחת בטענות והאשמות פסולות ושקריות.

חיינו שנים על גבי שנים בהמתנה להתעוררות האומה ולהגשמת החלום הפלסטיני, אבל האשליה ששווקה בהרחבה בקרב האיסלאמיסטים התבססה על המאמצים והחישובים הדיגיטליים בציפייה לשפת הבלתי נראה של השייח' בסאם ג'ראר, שיצא בצורת מחקר הקובע (שנת 2022...סוף ישראל מה שפתח את הדרך למצב של רגיעה ושיווק עוד אשליות בקרב האספסוף האיסלאמיסטי, כמו דיבורים על (הקרב). של הבטחת החיים שלאחר המוות), והחזרה הקרובה לאדמותינו שנכבשו מאז 1948, וכן הלאה, רחוק מחישובי הסונה ומאזן הכוחות.

הפצתן של נבואות אלו והחזרתן למקורות דתיים מקודשים העלו את רמת האופטימיות לגבי האפשרות להביס את ישראל, גם בהעדר "מדינה מעצימה" וקיומו של הבדל עצום ביכולות וביכולות הצבאיות בינינו לבין ישראל. .

לאור היעדר חזון אסטרטגי מוסכם לשחרור בין פלגי הפעולה הלאומית והאסלאמית, והיעדר יעיל של העומק הערבי והאסלאמי מזירת התפקיד והנוכחות המתגלמים במצפן הישועה הלאומית, אשר הביא למצב של בלבול והדרך מותשת בהשגת חלומות שתמיד חיינו במסע האסלאמי שלנו במשך יותר ממחצית השנה, שבה ניסינו ליצור קונצנזוס על שורשי הרעיון שחרור מהכיבוש, ובניית פרויקט לאום שייהנה מתמיכה בינלאומית כניצחון לדיכוי הפלסטיני, שהפשיזם היהודי הטיל על ישראל וברחבי העולם, כדי למחוק את מאפייני העם שלטענת הקיצונים הללו היו "ללא אדמה". !!

למרבה הצער, החילוניות הציונית בישראל עדיין משחקת על אותן טענות דתיות מקראיות, וכופה את השפה הזו לאכלס את המנטליות המערבית, שכבר לא נותנת לדת הרבה התחשבות בתרבות הפוליטית החילונית שלה.

אמריקה, שנתניהו הצליח להשתלב באבסורדים ובטקסטים המקראיים המעוותים שלו, היא שותפה לרצח העם הזה של הפלסטינים, והדיבור שאמריקה נאחזת בו על דמוקרטיה וזכויות אדם הוא טריק ו"שקר גדול" להונות עמים, והניסיון של האינדיאנים ורצח העם שקרה להם במהלך עשרות שנים, מה שקרה בהירושימה ובנגסאקי הוא העדות וההוכחה הטובה ביותר למה שאנו אומרים.

אמריקה ובת החסות שלה, ישראל, הם שני צדדים של אותו מטבע קולוניאלי, למרות שהוא נכון ובלתי ניתן לטעות בעם ובתרבותם, הדוחה את הקולוניאליזם, ישנם פקידים ערבים ואיסלאמיים רבים שמתפתים למצב הזה של כפיפות, כפיפות. , וכניעה למערכת הקולוניאלית העולמית, שעל כס מלכותה יושבת אמריקה ללא עוררין.

תזכורת למצב היוהרה העולמית, והמודעות שאמריקה היא לא יותר ממעצמה קולוניאלית, היא ציווי להעלאת מודעות והכרח מדיני לגייס את האומה ולגייס את האנרגיות שלה במאבק על הכבוד והנוכחות הפוליטית, שישראל התעסק והותיר את דפי הקיום שלנו - למרבה הצער - בעפר.

בקיצור, המלחמה הזו ברצועת עזה לימדה אותנו לקחים שהתעלמנו מהם, שהם שאם אנחנו כעמים לא נתאחד ולא יתחזקו הקשרים הכי חזקים שלנו, ניראה קרובים יותר למטלטל שנפל, אפילו מול טיפוס של הפשיזם הישראלי, שנהגנו לכנותו קבוצה של "חריגים" או, בביטוי הקוראן, "אתם חושבים שהם כולם ביחד בזמן שהלב שלהם מפולג".

ישראל המקראית היא דף פתוח עבורנו כמוסלמים, במונחים של עיסוק בעוול ושחיתות עלי אדמות, אך - למרבה הצער - לא ניסחנו אסטרטגיה להגביל את יכולותיה, שכן היא זרוע קולוניאלית ומדינה מתפקדת עבור המערב. במזרח התיכון.

המזרח התיכון, שמדינות השחצנות העולמית הצליחו לחלק ולבודד מגזרית בין עולם סוני לעולם שיעי, ופתח פתח לסכסוכים ולעוינות ביניהן, נמצא היום בזירת מלחמת ג'נוסייד ברצועת עזה. , מקבלת תמיכה ותמיכה מהחיזבאללה הלבנונית ומהקבוצה החות'ית בתימן, ויש את איראן, שאינה עומדת במקום וצופה
על ההדק.

אני מקווה שהמלחמה ההרסנית הזו בפלסטינים תהווה פעמון אזהרה לכך שמעמדנו יזרח דרך אחדותנו, ושהכתות הדתיות החוזרות ונשנות של צורות והשתייכות במערב לא חילקה אותם, אלא יצרה שליטה ומנגנונים לדו-קיום עם זאת, בעוד היכולות של האומה המשיכו להתמודד עם אתגרים מבית ומחוץ.

היום; במנטליות של רבים מבני הדור הזה, ומה שיירשם בדפים שליוו את המלחמה התוקפנית הזו ברצועת עזה, הם סצנות של עמדות הלחימה, התמיכה והניצחון שהפגישו את המוסלמים כעם שבו הסונים ורובים שיעים נפגשו בשדה הקרב ובשדה הקרב ללא רגישויות עדתיות או חישובים לאומיים.

המלחמה התוקפנית הזו ברצועת עזה, הפלישות החוזרות ונשנות לגדה המערבית וההתנכלויות בלבנון, תימן, עיראק ואיראן אולי הם המחזה של עליונותה הגדולה של ישראל, אבל היא בהחלט תחילת הדרך לעימות הגדול. שיתווה את סופו של הכיבוש הזה.