כדי שהמפלצת לא תפר את הבתים הנותרים

העולם הערבי (והאסלאמי) הפך חשוף ועל הכוונת של התקפות ישראליות כמו שמעולם לא כללו מדינות, כולל לבנון, סוריה, עיראק, תוניסיה, סודן, תימן, ירדן ואיראן, בנוסף למיקוד המצרי. חיילים על הגבול, בנוסף לניסיונות לחדור לרשתות מודיעין ציוניות בטורקיה ובמלזיה, ומה שמסתתר גדול יותר. השורה התחתונה היא שהמפלצת מתרחבת ומתרחבת, והיא בעלת רצונות תזזיתיים לנקום בכל מי שמתנגד לה או עומד בדרכה, נהנה מתמיכה אוטומטית מקיפה מהמעצמה וממדינות המערב, כולל בריטניה, גרמניה , וצרפת. גם אם חלפו 45 שנים מאז תחילת הסכמי השלום, מה שבטוח הוא שהאויב הזה הופך אכזרי יותר ככל שאחרים נוטים לשלום איתו, ועד לנקודה שבה עמודי התווך של שלטון הימין הקיצוני בתל אביב אינם. מתעמקים יותר בסוגיית השלום, שכן כל מטרותיהם הן נורמליזציה איתם, תוך שהם טוענים שחוסר ההסכמה והקונפליקט שלהם הם מוגבלים לאיראן ולשותפותיה באזור אין להם בעיה "רצינית" עם הערבים והעולם הערבי וגם לא עם פלסטין והפלסטינים. עם זאת, עיקר מלחמתם היא בילדי ונשות עזה, מלחמה שלדברי מנהיגם נתניהו לא תיפסק, לאחר שהמפלגות האזוריות והבינלאומיות הפגינו חוסר יכולת וחולשה קיצוניים בהתמודדות פוליטית עם האתגר החמור שהכיבוש הזה מייצג לביטחון ולביטחון. שלום בעולם, מה שמניע אותו לחפש תמיכה נוספת.

עם זאת, צדדים אחרים נשארים שקועים בסכסוך אמריקה סבורה שלכיבוש יש את הזכות להגן על עצמו, ולכן יש לו את הזכות להישאר לנצח. בעוד שאיראן הייתה להוטה להתרחק מהמהלך הישיר של הסכסוך במשך עשרות שנים, תוך שהיא מנהלת מלחמה רטורית ללא הפסקה, היא הייתה נתונה להתקפות ישראליות רצופות על רקע שאיפותיה הגרעיניות, כאשר גם תל אביב וגם וושינגטון התעקשו שהעברית המדינה תהיה היחידה במזרח התיכון שמחזיקה בנשק גרעיני במהלך עשר השנים האחרונות בוצעו מאות תקיפות על מרכזים איראניים בסוריה, מבלי שהיא יכלה להגיב, או שהחליטה להגיב. המלחמה הישראלית בעזה באה כהזדמנות להגיב לשורה ארוכה של תקיפות ישראליות, ומכאן שהשתתפותו של חיזבאללה במלחמה באה כתזכורת למשקלה וליעילותה של איראן מלחמה זו נותרה ממושמעת ברמה של התכתשויות יומיומיות בשני הכיוונים. וחיזבאללה התנה את זה בהפסקת המלחמה מעבר לגבול לבנון בכך שהפסיק את מלחמת ישראל בעזה, וזה הדבר הכי טוב שהוא עשה, וזה מה שהכיבוש דחה, ומה שוושינגטון דחה איתו, שטוענת. הלהט שלה להפסקת אש בעזה, בעוד תל אביב נטתה להסלים על ידי פגיעה בקונסוליה האיראנית בדמשק ברמדאן האחרון (אפריל 2024), מה שהוביל להרג של מנהיגים בכירים במשמרות המהפכה, וזה הוביל לשינוי קל. בכללי ההתקשרות, שכן איראן שיגרה טילים משטחה בפעם הראשונה, ואילו תל אביב חזרה להגיב בשיגור טילים דומים על שטח איראן. לפני מספר ימים ניצלה תל אביב שיגור טיל לגולן הסורי הכבוש, שהוביל למותם של 12 ילדים ונערים מהגולן, במטרה להרחיב את היקף המלחמה באמצעות הכוונת המפקד הצבאי הבולט בחיזבאללה. , פואד שוקר. לאחר שחלפו כשש שעות, כיוונה ישראל את ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, במקום מגוריו בטהרן, שם שהה במקום בו נהג לשהות בביקוריו בטהרן, כמנהיג חליל. אל-חיה הסביר, והצביע על כך שהכיבוש לא השיג פריצת דרך עם הכוונה זו. מציאות המצב היא שקיימת רשלנות איראנית חמורה באבטחת הנייה, שהגיע ועמד בראש משלחת להשתתף בהשבעת הנשיא האיראני החדש, מסעוד פז'קיאן, שכן אין זה החוש הביטחוני להפיל ללא הרף את אורח מיוחד במקום מוכר, במיוחד מכיוון שאורח זה חשוף לאיומים ציבוריים. הרשלנות חלה על אבטחת המפקד הצבאי בחיזבאללה למרות התגברות האיומים הישראליים, האיש שנפגע המשיך להתגורר במקום מסוים, ושם הוא היה ממוקד, בדיוק כפי שהיה סגן יו"ר חמאס, סאלח אל-ערורי. ממוקד לפניו, שהמשיך לעבוד במשרד ידוע חצי-ציבורי בפאתי הפרבר הדרומי של ביירות.

ברור שהביצועים האירניים בהתמודדות עם הכיבוש נשלטים על ידי אופי מיליציה, ומבלי לדחוף את היכולות של צבא סדיר לעימות, בין אם מבחינת חימוש, מומחיות טכנית או יכולות מודיעיניות, והוא נפל בפח. של תמרון אמריקאי או מזימה עם הכרזת גורמים אמריקאים, במשך יומיים לפני הכוונת פואד שוקר, אמר כי ביירות היא קו אדום, וכי וושינגטון הזהירה את תל אביב מפני פגיעה בבירת לבנון. עם זאת, ביירות הייתה ממוקדת, והישראלים הודיעו לעמיתיהם בוושינגטון על התקיפה לפני שהתרחש, לפי CNN. לכן, אם יש תגובה מטהראן לפלישה לשטח איראן, היא חייבת להיות תגובה משולבת עם יכולות צבאיות לכאורה, תוך הבטחת הכיסוי הבינלאומי שניתן להבטיח, ולקחת לקח מהתוצאות החלשות של שיגור הטילים באפריל האחרון. בתגובה להפצצת הקונסוליה האיראנית בדמשק, לא ניתן להשיג את ההשפעה המוסרית ללא תוצאות חזקות ומוחשיות של התגובה הצפויה.

בכל מקרה, תל אביב ממשיכה את ההסלמה ביהירות לכאורה (זרוע מושטת ומופנית לכל מטרה במזרח התיכון), עם תמיכה מוושינגטון ובירות המערב הביטוי הבולט ביותר של ההסלמה הוא המשך המלחמה בעזה דחיית קריאות בינלאומיות ואזוריות לעצור אותה, גם אלה של ידידי הכיבוש, וניסיון לפתות מלחמה רחבה יותר כדי לכסות את המלחמה נגד עזה, וכדי לקדם את דמותה של תל אביב כמרכז אימפריה מודרנית קטנה וחמושה שרק מכריעה את גורלו וכיווני המזרח התיכון, בנימין נתניהו, קראה בעבר למנהיגים הערבים לשתוק בנוגע למתרחש בעזה, אם הם רוצים לשמור על עמדותיהם.

זה לא בהכרח נדרש לצאת למלחמה (נשיא טורקיה ארדואן רמז על התערבות צבאית, והוא עשה טוב, אלא מה שנדרש הוא איתנות פוליטית, עצירת הנורמליזציה החופשית והפסקת ההתמודדות עם המדינה הכובשת כמדינה כמו המדינה). שאר מדינות המערב אם יש צורך להילחם במפלצת הזו, אז לפחות יש צורך לרסן ולאלף אותה, כדי שהמדינות והבתים הנותרים לא יהיו מותרים.

בכל מקרה, תל אביב ממשיכה את ההסלמה ביהירות לכאורה, בתמיכה מוושינגטון ובירות המערב, והביטוי הבולט ביותר להסלמה הוא המשך המלחמה בעזה.