תודעת כוח

החולשה של המודעות הפלסטינית לחשיבות הסמכות הלאומית השולטת בהם ומקלה על חייהם ניכרת בשני דברים:
ראשית: אינטלקטואלים וחוקרים פלסטינים לא עשו מאמצים רבים כדי לחקור את הניסיון של ממשלת כל פלסטין, כישלון הקמתה לאחר הנכבה והפלתה לאחר הקמתה לאחר הנכבה.

נפילת ממשלה זו הייתה הסיבה העיקרית למצב בירושלים, בגדה המערבית ובעזה, לרבות הסיפוח המנהלי של רצועת עזה לשלטון המצרי, ביטול הזהות הפלסטינית בגדה המערבית וסיפוחה ל- אמירות עבר הירדן. נפילה זו, בקיצור, היא הסיבה לכישלון קיומה של ישות לאומית פלסטינית עצמאית.

שנית: אינטלקטואלים ופעילים רבים מזלזלים ברשות הפלסטינית הנוכחית, מתמקדים בחולשותיה וטוענים לשחיתותה, נאחזים בסיסמאות ובמילים גדולות, מבלי לקשר אותן למציאות, ואינם רואים בהקמת הרשות ובהמשך קיומה. תהליך ארוך ומורכב של מאבק, הכפוף לגורמים פנימיים וחיצוניים שלובים ומורכבים. הצלחה בהקמת רשות כזו אינה מובטחת ללא מודעות לתנאים לקיומה ולביסוסה בעומק, באובייקטיביות, בדייקנות ובריאליזם.

סמכות זו נוצרה, כידוע לכולם, כתוצאה מהסכם אוסלו, הסכם זה שנחתם בתנאים ששררו באותו רגע בעקבות היציאה מביירות, התפרקות ברית המועצות והשתתפות ערבים. כוחות במלחמה נגד עיראק.

בלי להתפתל, התבססות והמשכיות קיומה של רשות זו, בין אם נרצה בכך ובין אם לא, כפופים להכרעה הישראלית ולרצון הבינלאומי, בעיקר האמריקאי, ולהחלטה הערבית במידה מסוימת.

הרצון, המאבק והאיתנות הפלסטינים יכולים למלא תפקיד חשוב בתהליך המורכב הזה, אם הוא מודע לתנאים החיצוניים הללו, ויתאים את עצמו ואת החלטותיו באופן מציאותי, כך שיתאים לכל המציאות הקשה הזו, מבלי להיכנע לה באופן מוחלט, כך שהוא יכולה לבצע את המשימה הבסיסית שלה, שהיא להמשיך לתמוך בקיומם של אזרחים בשטח על אדמתם, תמיכה זו אינה יכולה להינתן באופן מקומי והרחק מהחלטות ישראליות ורצון בינלאומי.

כל סטייה או חריגה ממודעות לתנאים אלו תעודד ותיתן הזדמנות לכל אויביה החיצוניים והפנימיים של הרשות לתקוף אותה, לבטלה ולסיים אותה, כך שגורלה הבלתי נמנע יהיה כגורל הכל- ממשלת פלסטין.

הוא סבור כי אינטלקטואלים רבים קוראים לחזק את הדמוקרטיה בתוך הרשות ולערוך בחירות משום שזוהי אבן היסוד העיקרית בחיזוק סמכות זו ובהמשכיות קיומה. כמובן, לא ניתן לחלוק על הצעה זו מבחינת הרעיון והתוכן, אך מה שיש לשקול היטב ולבחון בזהירות יתרה הוא ההכרח שלא להשתמש בתוצאות הבחירות הללו, כפי שהיו נהוגות בעבר, כדי ליצור את החלוקה הראשונה בזירה הפלסטינית, כך שתוצאת הבחירות הללו צריכה להיקרא כאל-פתיח על רוח הסמכות הנצחת ההפרדה וההכרה בריבונות הישראלית על ירושלים.

בקיצור, הסיסמאות שלנו וכל תנועתנו צריכות להיות קשורות למטרה העיקרית, שהיא המשך בנייה ושימור הכוח, וחיזוק האיתנות של האנשים בשטח בדרך להסרת הכיבוש. עלינו לשיר הרבה למען המטרות שלנו, הרחק מססמאות נוצצות ומילים מתוקות שאינן מזינות או מפיגות רעב, ויש אנשים שחיים על ידי חזרה עליהם.

מה שתקף לדמוקרטיה ולבחירות חל בהחלט על נושא המלחמה בשחיתות, שהיא חובה וזכות, אבל לא על בסיס הוקעת כל מה שקיים, ושבח כל מה שהיה קודם בהשוואה לקיים. שבח לעבר מטרתו לא פעם לזלזל בהווה, בעוד שהעבר הזה סבל מאוד מהספקנות, ההשמצה והזלזול שלהם, שלא הותירו דבר, פרטי או ציבורי, מבלי להיחקר ולהכפיש. האם שכחת?!

יש רצון או ניסיון רציני להרוס את הסמכות ולהשליך את עמנו בחזרה אל הלא נודע. זה יחשוף את עמנו ל:
מאבד את כל ההישגים הפוליטיים והחברתיים שהשיג בעידן השלטון. אנשינו בגדה המערבית יהיו נתונים לפלישה של מתנחלים ואזרחים ייאלצו לעזוב.

לא תהיה הגדה המערבית מאוחדת מבחינה מנהלית, ולא תישאר רשות לאומית בגדה המערבית, וכל פלג או מפלגה שיש להם אשליה של אלטרנטיבה לסמכות בגדה המערבית היא הזויה והזויה מתנה לעמותות הכפר.

כאוס ביטחוני, מלחמות פנימיות בין מרכיבי החברה השונים, עוני, רעב והפיכת כל שכונה בעזה ובגדה המערבית לצריפים בראשות כנופיה הם העתיד.

עזה וסיעות ההתנגדות הם המפסידים הגדולים ביותר מנפילת הרשות הם לא יהיו האלטרנטיבה, כפי שמקווים, והם לא יוכלו להמשיך בהתנגדותם.

עזה וההתנגדות ייחשפו למלחמה סופית והרסנית שתגרש את רוב האוכלוסייה לכיוון סיני.

העם הפלסטיני לא יוכל לבנות מחדש את אש"ף או ליצור התנגדות עממית יעילה אלא לאחר שנים ועשרות שנים, שעשויים להיות ארוכים.

הקריאה לשמור על כוח היא לא אשליה, וגם לא עניין קל לאור האווירה העצומה הזו של ספקנות לא מודעת וספקנות מודעת מתוכנתת. זהו מאבק ארוך ומפרך שדורש את כל הפטריוטים.

סמכות היא הכרח אובייקטיבי לבניית הפרט והחברה ולבניית דברים ובני אדם עמים המאבדים סמכויות מרכזיות הופכים לקבוצת פראים, פולשים זה לזה ואוכלים זה את זה.

רבים מאלה המסיתים נגד הסמכות אינם אומרים זאת ישירות, אלא טוענים שהם נגד קבוצת השחיתות הזו או הצעדים הלא דמוקרטיים הללו, אבל למעשה זו הדרך שלהם להרוס את האוהל מעל ראשם וראשינו.

חווית עזה, בואו נסתכל בקצרה?

לפני בחירות 2006 הייתה טינה רחבה ונרחבת נגד הסמכות, מאותן סיבות כמו הטינה הנוכחית נגד הסמכות, השחיתות והדמוקרטיה.

לא רק האופוזיציה, אלא גם אנשי הרשויות ואנשי שירותי הביטחון השתתפו באותה טינה קודמת. היו בחירות, העם נבחר, וזו הייתה התוצאה. אתה יודע את התוצאה.

אל תוציא שוב את עיניך באצבעותיך, עם כפות ידיים מטופשות רק פעם אחת.

סמכות היא הכרח אובייקטיבי לבניית הפרט והחברה ולבניית דברים ובני אדם עמים המאבדים סמכויות מרכזיות הופכים לקבוצת פראים, פולשים זה לזה ואוכלים זה את זה.