העיתון הבריטי אובזרבר פרסם ידיעה שבה תיעד את סיפוריהם של 3 חיילי מילואים בצבא הישראלי שסירבו לחזור להילחם ברצועת עזה.

לשלושת החיילים היו מניעים שונים לסרב לחזור להילחם בעזה, שכן אחד מהם דחה את האופן שבו הצבא הישראלי מנהל את המלחמה, ואחר גינה את חוסר הרצון להסכים לעסקה שתחזיר את העצורים הישראלים בעזה ותסיים את המלחמה. לְחִימָה.

ה"אובזרבר" ציטט חייל מילואים בשם יובל גרין שאמר כי ההתנהגות ההרסנית שראה בעזה מצד חיילים אחרים "הגבירה את החשדנות והייאוש לגבי מעגל האלימות, הוא הסביר כי ראה חיילים גונבים כל הזמן וכי הם עשו זאת". עניין מיוחד בשרשראות הנושאות כתיבה ערבית.

הוא הוסיף, "החיילים היו נכנסים לבתים מסיבות צבאיות, מחפשים נשק, אבל זה היה יותר משעשע כשחיפשו מזכרות. היה להם עניין מיוחד בשרשראות עם כתב ערבי, והם אספו אותן".

החייל מספר שיום אחד קיבל פקודה ממפקד השדה שלו, יחד עם חיילים נוספים, לשרוף את אחד הבתים שהם הסתערו עליהם, ושכשהוא העלה את זה עם הפיקוד, הוא לא קיבל תשובות מספקות. אם היינו עושים את כל זה בלי סיבה, לא הייתי משתתף והלכתי למחרת".

לוחמים ומחלימים עצורים

בתורו, מילואים ומורה לחינוך אזרחי טל ורדי - שהכשיר מפעילי טנקים מילואים בצפון הארץ - דיבר על כדאיות הנוכחות הצבאית בעזה ואמר: "כל אדם רציונלי יכול לדעת שהנוכחות הצבאית לא עוזרת בשיקום בני ערובה... אם לא נוכל להחזיר את בני הערובה, כל זה רק מוביל ליותר מוות בצד שלנו ובצד הפלסטיני, ואני לא יכול להצדיק את המבצע הצבאי הזה יותר, ואני לא מוכן להיות חלק מצבא זה עושה את זה."

ורדי סבר כי "כמה פעולות צבאיות סיכנו את חייהם של בני הערובה, והצבא הרג חלק מהם בטעות".

חייל המילואים מיכאל עופר זב, מצידו, סיפר על יומניו בעזה, שם עבד כקצין מבצעים, ותפקידו הצריך לבהות שעות ארוכות במסכים המציגים שידורים חיים מל"טים. "פתאום אתה רואה בניין עם עשן עולה ממנו, או שמכונית שעוקבת אחריה שעה נעלמת פתאום בענן עשן".

הוא ציין כי כוחות היבשה איתם עבד "כמעט תמיד" קיבלו אישור לירות, והוסיף: "אישור חיל האוויר היה ברובו רק הליך בירוקרטי. הפריע לי חוסר הבהירות בין כללי הפעילות של החיילים, ואלה הכללים היו ברורים יותר במהלך שירות החובה שלי." ".

זיו אישר כי המלחמה בעזה הייתה עדה לסלחנות בכל הנוגע לכללי ההתקשרות, והסביר כי קיבל את ההחלטה שלא לחזור לעזה לאחר שממשלת ישראל המשיכה עם ההחלטה לפלוש לרפיח במקום לסיים עסקה לחילופי שבויים ועצורים עם הפלסטיני. הִתנַגְדוּת.