בדרכו למשמרת הרגילה בבית החולים הממשלתי חליל סולימאן בג'נין, קיבל ד"ר אסיד כמאל ג'בארין, ראש המחלקה הכירורגית, הודעה על הגעתם של מספר חללים ופצועים לחדר המיון במצב קשה עקב כדורי כוחות הכיבוש הוא מיהר להגיע במהירות למילוי תפקידו, אך הצטרף עד מהרה לרשימת החללים ש... כוחות הכיבוש הוציאו אותם להורג מוקדם בבוקר יום חמישי לאחר שנפגע מכדורי צלפים שכבשו בניין בשטח. האזור שבו החנה את רכבו, שהיה קרוב לבית החולים.

תחילתו של הטבח... 
לפני הוצאתו להורג של ד"ר ג'בארין חדרו יחידות מוסטאריבין לכמה שכונות בעיר ג'נין ובפאתי המחנה, וכבשו כמה מבנים ומבנים והתקינו בתוכם צלפים למרות האווירה הרגועה, המוסטה. ריבין החל לבצע את הטבח החדש על ידי ירי באזרחים, כולל ילדים, ללא סיבה, כפי שקרה עם הצעיר אנטון ג'מאל ממחנה ג'נין, שכפי שדיווח ל"קודס", הופתע מירי. בצאתו מהכניסה למחנה המזרחי בדרכו לעבודה בג'נין הוא נפצע והוקף בכדורי צלפים ולא הצליח לקבוע היכן נורה הירי ונמלט בנס ממוות.

במקביל, היחידות המיוחדות ירו בצעיר, אמיר אבו אמירה, בן 20, והוציאו אותו להורג בשערי שכונת "אל-ע'בז" במחנה ג'נין , בן 50, כשניסה לחלץ אותו באשר למחנך, עלאם זיאד ג'רדאת, בן 48, הוא נפצע קשה מכדורי צלפים בזמן שהיה בדרכו לבית הספר בג'נין, גם המוסטאראבים הוציאו להורג את הסטודנט מחמוד אמג'ד חמאדנה, בן 15, ואוסאמה מוחמד חוג'יר, בן 16, ממקומות המארב שלהם.

מנהל בית החולים הממשלתי חליל סולימאן, ד"ר ויסאם אבו בכר, אומר: "היחידות המיוחדות ביצעו את הפשעים הללו תוך פחות מחצי שעה, ובזמן שצוותי האמבולנס העבירו את החללים והפצועים, קיבלנו ידיעות על פציעתו של ד"ר אסיד ג'בארין, ראש המחלקה הכירורגית, שחיכינו לבואו כדי להשתתף איתנו בסעד ובחילוץ הפצועים, חלקם במצב קשה מאוד", הוסיפו, "הרגשנו חרדה, פחד, והלם על הכוונתו של ד"ר אסיד, שהיה לא חמוש ומבוקש, והם הוציאו אותו להורג בדם קר, במרחק מאה מטרים מהמקום שבו עבד בבית החולים".

ד"ר מוחמד פארח ג'בארין מדווח מעדי ראייה כי בן דודו, ד"ר אסיד, הוצא להורג מירי ישירות מאחור על ידי יחידות מוסטאריבין שכבשו את אחד הבניינים ליד בית החולים אל-עמל הסמוך לבית החולים הממשלתי בג'נין, ולדבריו. ל"קודס": כרגיל, ד"ר אסיד הגיע למוסך הסמוך לבית החולים החולה. הוא עצר את מכוניתו ויצא ממנה כדי להמשיך את דרכו ברגל לעבר בית החולים בזמן שהוכרז כוננות בעיר. לאחר שהכיבוש ביצע טבח לפתע, הוא נפל ארצה מכוסה בדם, ואיש לא הצליח לדעת בהתחלה את מקור הירי.

הוא הוסיף, "בכיכר אלכראג' וסביבתה לא היו חמושים פלסטינים, ירי או עימותים, שכן מדובר בשטח חשוף בבירור, ולמדנו שהיחידות המיוחדות תפסו את הבניין שנמצא בכניסה לשכונה. והצלפים שהסתתרו בפנים הרגו את הילד מחמוד חמדנה כשהוא על אופניו לפני שהוציא להורג את ד"ר עסיד". הוא ממשיך, כאשר ד"ר עסיד התקרב לכניסה האחורית של בית החולים לידידי החולה, השוטרים הסמויים ירו בו ממחבואו במקום ופגע בו בארבעה כדורים בגבו בגלל הירי, האמבולנס התעכב בהגיעו אליו, אך כאשר לקחו אותו לבית החולים, הוא נשם את נשמתו האחרונה.

אווירה של הלם ועצב שררה בקרב חבריו ועמיתיו בבית החולים ג'נין, שהכירו את ד"ר אסיד מאז תחילת עבודתו בבית החולים לפני 17 שנים, אמר ד"ר מוחמד פארח: "אין הצדקה לבצע את הפשע הזה כיוון שהוא התכוון למלא את תפקידו ועבודתו כרגיל, אבל הם הרגו אותו בדם קר, ועליו להעמיד לדין את הרוצחים הללו".

ד"ר אסיד ג'בארין נולד בעיר ג'נין הוא גדל ולמד שם לאחר הצלחתו בתיכון, הוא למד רפואה כללית באוניברסיטאות רוסיות והתמחה בבית החולים אל-באשיר בירדן הצעות רבות, הוא דחה אותן וחזר לארץ ישראל ועבד שם 17 שנים כמומחה. הוא הפך למנתח כללי ולאחר מכן למנהל המחלקה הכירורגית. ונדיבות, מציין כי הוא נשוי ואב ל-5 ילדים, הגדול שבהם בן 15 והקטן שבהם בן 3.

ד"ר קאיס ג'בארין מצידו הצהיר שדודו, השהיד אוסאיד, נהג ברכב שעליו כתוב בבירור "דוקטור במשימה", ובכל זאת הם ירו בו, ואין לי ספק שהם הבחינו בכתובה וירו בו. בכוונה."

הוא הוסיף: "הפשע הזה קשה, אכזרי ונוקב כי ד"ר אסיד הוא הפסד לכולם. הוא רופא לעניים, לנזקקים ולנסתרים... רופא לעם. הוא לא עסק במקצועו מחוץ למדינה. חומות בית החולים, ולא הייתה לו מרפאה פרטית, אבל הוא חילק והקדיש את חייו בין בית החולים, טיפול בחולים, עזרה לאנשים וטיפול ומעקב אחר הפצועים והשהידים".

הוא ממשיך: "גם בימי הטבח והפיגועים הישראליים הוא לקח סיכונים ולא היסס לפנות לבית החולים למלא את תפקידו. הוא היה מחויב לבצע את משימתו להציל את חייהם של אנשים שנפלו קורבנות של פלישות ישראל. ומה שקרה באותו יום היה טבח שאישר שהכיבוש רצה להרוג כל תלמיד, מורה, עובד וילד." הרופא וכל הקדושים הם אזרחים, אז מה שקרה הוא מסר. להטיל אימה ולהפחיד את החברה שלנו וללחוץ על עמנו לעזוב את המולדת, אבל זה לא יעבור, כי אין לנו אלא המולדת הזו".

הוצאתו להורג של ד"ר אסיד ג'בארין הייתה הלם עבור חבריו ועמיתיו בבית החולים, עם אותו כאב וכאב עבור משפחתו. אווירה של עצב שררה במהלך הפרידה שלו מחבריו, מאשתו, מילדיו וקרוביו. מוחמד ג'בארין אמר: "מה שקרה הוא פשע נגד האנושות כל החוקים והמנהגים מבטיחים הגנה לרופאים ולפרמדיקים, ולנו כרופאים יש לנו חובה כלפי כל הקורבנות והאנשים, ואנחנו לא מפלים בין איש, אז הרוצחים. חייבים להישפט ואסור שהפשע הזה יישאר מעיניהם".

הוא הוסיף: "ההפרות והאיומים של הכיבוש על מוסדות, מרכזים רפואיים וצוותי אמבולנס מתגברות כל הזמן, וכדי לעצור אותן יש צורך במאמץ, פעולה, ענישה והעמדה לדין של מי שביצעו את פשע ההוצאה להורג של ד"ר אסיד. מה שנחשב לפשע גדול נגד משפחתו והקהילה כולה". באשר לד"ר קאיס ג'בארין, הוא אמר: "כל האינדיקטורים והראיות הוכיחו שהכיבוש הרג אותו בדם קר, וזה לא מוזר לכיבוש הזה, שמכוון לכל האנשים, אזרחים לפני חמושים, וכל פלסטיני, כי הוא רוצה להעביר מסר לעמנו להיכנע, להיכנע ולעזוב כדי להעביר את המדיניות והתוכניות שלו, אבל התשובה שלנו לכיבוש הזה היא, אנחנו כאן ו נישאר כאן והכיבוש ייעלם".

מהחיים שלו.. 
ד"ר אסיד כמאל ג'אבר עבד אל-פתאח ג'בארין, יליד ג'נין בשנת 1973 לספירה, סיים את לימודיו הבסיסיים וההכנה והשיג בית ספר תיכון - זרם מדעי בהצטיינות. הוא הצטרף לקולג' לרפואה בלנינגרד, רוסיה (San Btrosbrg), ממנו בוגר תואר ראשון ברפואה, התמחות בכירורגיה, ועבד בבתי חולים בירדן במשך שנים.

הוא חזר למולדתו לאחר שהשיג את מועצת המומחיות הירדנית והפלסטינית, והצטרף למשרד הבריאות הפלסטיני לפני יותר משבע עשרה שנים. בית חולים ממשלתי הוא השתייך לשורות תנועת הפתח.

אביו הוא ד"ר כמאל עבד אל-פתאח ג'בארין ז"ל, ראש המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בירזייט, והוא בן למשפחה משכילה, מכובדת ופטריוטית דודו, המנהיג כאמל ג'אבר, הוא אסיר משוחרר לאחר שנים ארוכות בתי הכלא של הכיבוש, והוא אחד האסירים הפלסטינים הוותיקים.