ההתנגדות הפלסטינית העזה בעזה החריפה את המשבר של האימפריה האמריקאית ובעלות בריתה

הכדור שפספס את הגולגולת של דונלד טראמפ בשבת האחרונה, בזמן שנשא נאום בפסטיבל בחירות, יוסיף עוד שמן למצב פנימי שבו מחלות האימפריה הרסניות כעת. במקום היעדרותו מהזירה הפוליטית, הפך כמעט בטוח שהוא יחזור כנשיא אמריקה, ויביא עמו את התוכניות והמדיניות הפופוליסטית הגזענית שלו עם השפעה פנימית וחיצונית, שיעמיקו את המחלות ותסמיני ההידרדרות הללו.
על כך מסכימים רוב האנליסטים והמשקיפים. למרבה האירוניה, הפופוליסט הזה, שהסית באופן שיטתי לאלימות נגד יריביו ונגד מיעוטים ומהגרים, ונהג באלימות ובריונות, נחשף כעת להשלכות של אלימות זו.

אבל מה שהיה יוצא דופן, ומה שהוא הביע בתקופת נשיאותו, היה נכונותו לחשוף היבטים מסוכנים של האימפריה האמריקאית, במיוחד את מלחמות ההתפשטות האינסופיות והעקובות מדם שלה, ומתח ביקורת על חוסר התוחלת של מלחמות אלו. מה שחדש בביקורת הזו הוא שהיא באה מדמות ימנית. כמובן, הביקורת שלו אינה נובעת מדאגתו או רגישותו כלפי זכויות אדם, כבוד וזכויות עמים, או מעקרונות הדמוקרטיה והצדק, אלא מחישובים כלכליים גרידא, שכן הוא איש עסקים וסוחר, ו למוסר אין משקל בשיקוליו.

הביקורת הזו על מלחמות האימפריה האמריקאית, בשל גישתם האימפריאליסטית הברברית, באה בדרך כלל דווקא מהשמאל הרדיקלי, למרות שנקודות המוצא האידיאולוגיות של הימין והשמאל נמצאות בצדדים מנוגדים. אנליסטים מייחסים את העלייה והצמיחה של הימין הפופוליסטי והשמאל הפופוליסטי על חשבון המרכז-שמאל והמרכז-ימין, שנגררו לביצת השיטה הניאו-ליברלית בראשות האימפריאליזם האמריקאי. הם מייחסים זאת למשבר של המערכת הקפיטליסטית האכזרית הזו, שהמשברים שלה הולכים ומעמיקים במהירות.
אנליסטים מערביים מרקעים אינטלקטואליים שונים כותבים כבר שנים רבות שהדמוקרטיה הליברלית המערבית הפכה מאוימת עם פלישת השליטה של תאגידים גדולים במוסדות ממשלתיים ופוליטיקאים. תזות הופיעו בשני העשורים האחרונים, כמו "מות הדמוקרטיה", "מות הפוליטיקה" ותיאוריות דיסטופיות אחרות.

הדיפלומט והאינטלקטואל האיטלקי לשעבר, מרקו קרנלוס, סבור שתמונת המציאות הכוזבת של המערב קורסת. במאמר האחרון שלו עבור אתר Middle East Eye, מ-11 ביולי, הוא כתב, "במשך שנים רבות דמוקרטיות מערביות בנו כפר פוטמקין משלהן, כדי לתמוך במדיניות ובנרטיבים נפרדים מהמציאות היום הם ממסגרים הכל כמאבק אפי בין דמוקרטיה והתיאוקרטיה אבל הכפר שלהם בפוטמקין מתמוטט".

הסיפור של כפר פוטימקין מבוסס על תיאור כפרי שקר שנבנו רק כדי להרשים. לפי הסיפור, שראשיתו בסוף המאה ה-18, מנהיג הצבא הרוסי גריגורי פוטימקין, מאהב לשעבר של המלכה קתרין השנייה, יצר יישובים או כפרים כוזבים באזור קרים משני עברי נהר הדנייפר במהלך נסיעתה לשם. הסיפור מוסיף שפוטמקין הורה לפרק את הדגמים של הכפר ולהרכיב אותם מחדש במקום אחר, בהתאם למסעה של הקיסרית. עם חלוף הזמן הפך הסיפור לדוגמא ספרותית ופוליטית עולמית, כך שבניין כפר פוטמקין החל להתייחס לכל בניין שיש לו מטרה אחת, והיא לסנוור באמצעות הצבת חזית מתעתעת למדינה. לזייף את המציאות ולגרום לאזרחים להאמין שהמדינה בסדר.

קרנלוס אומר כי המפלגה הדמוקרטית הציגה את טראמפ כלא מתאים לנשיאות, בעוד שהם הסתירו את ההפרעות הנפשיות של המועמד שלהם, ג'ו ביידן, שהיה נושא לדיון בשנים האחרונות בתוך המפלגה ומחוצה לה. זה נתמך בהתייחסות למה שכתב הוול סטריט ג'ורנל: "הם מרמים ומטעים אותנו במשך שנים, הכל בשם הדמוקרטיה הדמוקרטים האמינו שהם יכולים להתקדם בתהליך של כיסוי הגירעון של ביידן שנחשפו בכך, הם חשפו את הבוז שלהם לבוחריהם, ולדמוקרטיה עצמה.

הוא עצמו מוסיף, "אדם רציונלי, לא טיפש, יכול לשאול את השאלה: מי אחראי לזה הוא קומץ תורמים ובירוקרטים בוושינגטון. זו לא דמוקרטיה ליברלית, אלא אוליגרכיה צבועה לא יוכלו להמשיך לטעון שהם מבקשים להציל את הדמוקרטיה מסכנתו של דונלד טראמפ, כי הם עצמם מתרגלים את פארסה הדמוקרטיה".

דיפלומט זה מאמין כי הונאה והונאה זו אינה מוגבלת לארצות הברית, אלא מגיעה לאירופה, ומצביעה על מה שקרה בבחירות האחרונות, ועל העמדה לגבי פשע רצח העם ברצועת עזה, כמו גם על הרוסי האסון. -מלחמה באוקראינה, שבה מקודם השקר של השפעת הסנקציות הכלכליות על רוסיה, שהכנסתה לנפש עלתה, על פי דו"ח של הבנק העולמי, למרות המלחמה.

במאמר שהופיע לפני מספר ימים באתר העצמאי Truth Dig, תחת הכותרת "It's Big Money", הכותב מצטט את מה שאמר נשיא ארה"ב בשידור על אנשי עסקים ששולטים במפלגה הדמוקרטית ומפעילים עליה לחץ לפרוש ממנה. המירוץ. ביידן אמר, "אני מאוד מתוסכל מהאליטה, האליטה המפלגתית, ולא אכפת לי מה המיליארדרים חושבים".

מחבר המאמר, רוברט רייך, מעיר: "זו הפעם הראשונה שנשיא אמריקאי הכיר בכך שהאליטות של המפלגה הדמוקרטית הן המיליונרים והמיליארדרים שמממנים את המפלגה ואת תעמולת הבחירות שלה". הוא מוסיף, "כל זה מאשר את מה שאמרתי במשך שנים רבות, שהכוח הפוליטי האמיתי בארה"ב, ללא קשר למי משתי המפלגות הגדולות, טמון בכסף גדול".

אם נחזור לדיפלומט האיטלקי, במאמרו הוא משקף אקלים של ביקורת על האימפריה שמתרחבת בתוך ומחוץ לארצות הברית, והוא אומר שהחזית הכוזבת נסדקת ושקרים נחשפים מדי יום. הוא גם סבור כי בהתאם, "הכפר הישראלי פוטימקין החל להתמוטט, ואפילו הציבור המערבי החל להבין שהטענה שלישראל יש זכות להגן על עצמה אינה אלא רישיון להמשיך ולבצע פשעי נקמה נוראים".

נותרה השאלה כיצד טראמפ ישפיע על תוצאות מלחמת ההשמדה הציונית אם יזכה בנשיאות, וזה כמעט בטוח, אם לא תתרחש חירום או התפתחות דרמטית. אף אחד לא יכול לחזות זאת, כי טראמפ לא רוצה מלחמות בעולם, אבל ישראל נותרה חריגה, כי היא הפכה לדת עבור שני הצדדים.

אבל יש מי שסבור שלא סביר שטראמפ יצליח להשפיע על תוצאות המלחמה, או לשנות את גורלה של ישראל. ישראל אינה מסוגלת לנצח במלחמה, על פי יעדיה הצבאיים והאסטרטגיים המוצהרים, ואינה מסוגלת לשנות את כללי העיסוק בהתנגדות הלבנונית. יש גם חלוקה פנימית וקיטוב שמתעצמים בלי שום אופק לצאת ממנו. לא ביידן ולא טראמפ יוכלו לעזור לגשר על הפערים הפנימיים העמוקים.

יש האומרים כי התמיכה הצבאית והפוליטית האמריקאית המוחלטת הזו בישראל עשויה להיות גורם תורם להתמוטטות האימפריה. פרופסור ופעילה אמריקאית באוניברסיטה, נינה ורניה, מאמינה שההתנגדות הפלסטינית העזה בעזה החריפה את המשבר של האימפריה האמריקאית ובעלות בריתה.

עם זאת, אין זה נכון לצמצם את המשבר לדמותו של טראמפ, אלא בראש ובראשונה לבסיס האלקטורלי שלו בעל נטיות מסוכנות, במיוחד פלח הנוצרים הציוניים, שהתרחבותו אינה נעצרת עם היעלמותו של טראמפ או כל מנהיג אחר, ב. תוספת למבנה הלא חברתי והבלתי אנושי של המערכת הניאו-ליברלית המתפשטת.