חסן עבאדי, האינטלקטואל האנושי, עורך הדין האתי, והמרפסת החיפאית שלו, שהיא המרפסת שלנו, המרפסת של רבים שהקרינו ממנה את עבודתם לחיפה, והוא התלהב לחלוק איתם את הצילום הזה, אז הם התחבקו לרגע. שווה לכל החיים עם עין של מצלמה שהייתה לה השפעה וחגיגה, והייתה לה משמעות נצחית בגילויי הזמן, ואני הייתי אחד מהם בני המזל, ואולי מהראשונים שראיתי את יצירותיהם המרפסת של חסן עבאדי בחיפה, כפי שזיהיתי אותו בקול לפני שנפגשנו שנים לאחר מכן.
בימי עיד זכיתי ללוות את הספר "במרפסת חיפה" מאת עורך הדין חסן עבאדי, שהוא אסופת סיפורים קצרים ברובם, בעלי משמעות ועומק מיוחדים, כי יש בהם ריח רענן. הארץ לפני הניכור התיישבה שם, ויש להם את המוזיקה של פזמונים של סבתות בלחשי הבוקר ובעונות הקציר. , לכפרים ולערים, ומה שנשאר מאבנינו בו, ומה שחי איתנו מבחינת פתגמים, אמרות, קריינות יומיומיות ומזג אוויר מלכותי בגילויי הזמן העבר שקם לתחייה ומתחדש מדי פעם. .
עבאדי הצטיין ברישום זיכרונות, וסיפוריו יצרו טקסט חי בעל משמעות ומשמעות, שכן הוא הצליח לבסס את סיפוריו עם נרטיב שיש בו מה שמבדיל אותם ממרכיבים שצייתו לו, ושפה שיצרה את הסיפורים בעלי משמעויות מיוחדות. ובחלקות של אות שחלה על המשמעות, ולא נתנה לו לברוח ממנה, או לברוח לכיוון של מטרות שונות הטקסט, אלא קשר את המשמעות למקור הדיבור בטופוגרפיה שלנו ארץ, מורשתנו וסיפורי עברנו הבהירים, ובדרך זו באו סיפוריו של חסן עבאדי לומר: המדינה ואנשיה בסדר, הם עדיין מקיימים את המצוות כשהם משננים את השמות.
חסן עבאדי הוא הבעלים של קו תרבותי שהתבלט באופיו החשוב ביחסיו עם האסירים בבתי המעצר, ובספרות הכלא הוא הביע את החלון שלו הקשור לעבודת האסירים, בדיוק כשמרפסתו חצתה וסגר את המרחקים המפרכים בין סופר לסופר, והוא היה מוצא מאחורי סורג ובריח, כפי שכינה את יוזמתו בשנת 2019, יוזמתו התמקדה בהבאת ספרים לאסירים, וכן פעל להעברת הספרות שנכתבה על ידי האסירים לרשויות הנוגעות בדבר, כמו כמה הוצאות לאור שתרמו לפרסום יצירותיהם של האסירים-סופרים הנמקים מאחורי סורג ובריח של בתי הכלא, ולעיתונים אחדים שפרסמו את הטקסטים שלהם וכל מה שכתבו.
"על המרפסת החיפאית" הוא יותר מאוסף סיפורים זה זיכרון של כל סופר שספרו התארח במרפסת החיפאית של עבאדי תערובת של הומור מצד אחד, ומצד שני, הכאב שחלחל לסיפורי הארץ מאז עלייתה ולפניה ואחריה.
"על המרפסת של חיפה" הם סיפורים בהשראת המורשת הפלסטינית, ובהשראת חייהם של הסבים והסבתות שלנו, כשהם נושאים את השרידים שלנו המסרבים לעלות ולעזוב, שנותרו בחיפה וביפו ובכל כפר. וכל עיירה, והם עברו את עידן הממזר הזה, כשהכיבוש ממשיך את מלחמתו בעזה, והאכזריות שלו היא בכל כפר ועיר.
ברכות לנו ולך, חסן עבאדי, על הפרסום החשוב הזה, המגיע מחיפה, נושא את הקול וההמנון של המדינה.
"על המרפסת החיפאית" הוא יותר מאוסף סיפורים זה זיכרון לכל סופר שספרו התארח במרפסת החיפאית של עבאדי.
شارك برأيك
"על מרפסת חיפה" מאת חסן עבאדי