תנועת חמאס אמרה ביום חמישי כי היא מכינה כעת תזכיר משפטי בתגובה למה שנחשב בעיניה להאשמות "שווא" של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד שלושה מבכירי מנהיגיה.

ב-20 במאי הודיע תובע בית המשפט הפלילי, קארים חאן, כי בית המשפט מבקש להוציא שני צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר ההגנה שלו יואב גלנט, באשמת "ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" ברצועת עזה.

לאחר מכן, אמר חאן בהצהרה כי צווי המעצר יכללו גם את ראש תנועת חמאס בעזה, יחיא אל-סינואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, ומפקד גדודי אלקסאם. הזרוע הצבאית של תנועת חמאס, מוחמד אלדייף.

חמאס מצדו אמר כי הוא "עובד כעת על הכנת תזכיר משפטי מקיף, שבו הוא מגיב לכל האשמות השווא" הכלולים בהודעתו של חאן בנוגע לסינואר, הנייה ודיף.

התנועה הפלסטינית אישרה כי הצהרתו של חאן הייתה "מלאה באי דיוקים וטעויות, והטיה לטובת המדינה הכובשת, שנוהגת רצח עם נגד עמנו בעזה, בנוסף לפשעי צבא הכיבוש ועדרי מתנחלים במערב. הבנק והעיר הכבושה ירושלים".

היא הוסיפה כי חאן "החל את צעדיו בהזדהות עם הקורבנות הישראלים (מהפיגועים ב-7 באוקטובר 2023) ומשפחותיהם, וביקר אותם והאזין להם בהתנחלויותיהם, תוך שהוא לא גילה סימפטיה לאנשינו שהם עדיין סובל מרצח עם, מצור ורעב".

היא ציינה כי "מספר השהידים והפצועים (כתוצאה ממלחמת ישראל בעזה) הגיע עד כה ליותר מ-120,000 אזרחים, בנוסף להרס של יותר מ-70 אחוז מהמבנים והמוסדות של רצועת עזה. והכוונה למגזר הבריאות והחינוך בפרט".

חמאס סבר כי חאן "עשה טעות כאשר חשב שלישות הציונית יש את הזכות להגן על עצמה כמו מדינות אחרות, תוך שוכח שהפשע הגדול ביותר ממנו נובעות כל הטרגדיות הוא הכיבוש, שנחשב לפשע בנורמות ובחוקים בינלאומיים. ”

היא אמרה: "לאנשינו יש את הזכות, ולמעשה חובתם, להתנגד לכיבוש בכל האמצעים האפשריים, כולל התנגדות מזוינת, שהיא דבר המוכר על ידי החוקים הבינלאומיים, ומתעלם מהתובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי".

חמאס גם סבר כי חאן "טעה גם כאשר חשב שההיסטוריה של הסכסוך החלה ב-7 באוקטובר, כשהיא שכחה יותר מ-76 שנות כיבוש ואת מעשי הטבח להם היו נתון עמנו".

היא המשיכה: "אנחנו רוצים להזכיר למר היועץ המשפטי לממשלה שהכיבוש הטיל מצור קטלני על רצועת עזה מאז 2006, וגם פתח ב-4 מלחמות הרסניות במהלך השנים האחרונות נגד עמנו בעזה. לכן, המזכיר. הגנרל של האו"ם (אנטוניו גוטרס) אמר: אירועי ה-7 באוקטובר "זה לא בא משום מקום".

בהקשר זה אישרה התנועה כי חאן "שיג את המידע שלו על אירועי ה-7 באוקטובר ממקורות תקשורת מטעים כיבוש, חסרי הרמות הנמוכות ביותר של מקצועיות ואמינות".

על רקע מצור ישראלי חונק על עזה במשך 18 שנים, והסלמה של ישראל בהפרותיה נגד מסגד אל-אקצא, פלגים פלסטינים, כולל חמאס והג'יהאד האיסלאמי, פתחו במתקפת פתע על אתרים ויישובים צבאיים ישראלים הסמוכים לרצועה ב-7 באוקטובר. במהלכו תפסו כ-239 בני אדם.

חמאס המשיך: "חאן האמין לטענות הכיבוש על קיומה של תוכנית לתקיפות מיניות שיטתיות, אך הכיבוש לא הצליח לספק לכך ראיה אחת".

היא המשיכה: "מחריד שחאן חזר על ההאשמות הללו (בהצהרתו) וייחס אותן להנהגת התנועה. הוא גם חזר על הטענות של הכיבוש על עינויים, רצח עם ושקרים נוספים".

חמאס סבר כי ההטיה של חאן "הופיעה באופן שערורייתי כשהביא האשמות וביקש צו מעצר נגד ראש הלשכה המדינית של התנועה (אסמעיל הנייה), איש פוליטי המתגורר מחוץ לעזה, ששילם מחיר כבד כמו כל בני עמנו, כאשר כיבוש פלילי פגע והרג את ילדיו ונכדיו".

היא ציינה כי חאן, בתמורה, התרשל בהאשמות כלשהן נגד הרמטכ"ל הישראלי (הרזי הלוי), המוציא פקודות לכל פעולות הרג, הרס ורצח עם (בעזה), ומופיע שוב ושוב בשטח".

חמאס סיכם את הצהרתו בהדגשה כי הוא "יילחם להשגת צדק וניצחון לעמנו".

היא סברה כי "התובע הכללי ובית הדין הפלילי הבינלאומי עומדים בפני מבחן היסטורי לאמינותם, וכי העולם זקוק לשוויון אמיתי ולצדק מוחלט הרחק מההגמוניה והשפעת המעצמות הגדולות ומהיהירות והשליטה בכוח".