השר לשעבר של מועצת המלחמה הישראלית, בני גנץ, האשים ביום חמישי את ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיבוש הסכם חילופי שבויים עם הפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה על סמך "חישוביו הפוליטיים הפרטיים".

ביום ראשון האחרון הודיע גנץ, מנהיג מפלגת מחנה המדינה (12 מתוך 120 נציגים בכנסת), על פרישתו מממשלת החירום כשר במועצת המלחמה, בטענה שנתניהו מונע את השגת הניצחון במלחמת ישראל. על עזה.

גנץ אמר בראיון לתאגיד השידור העברי (הרשמי), כי נתניהו "מפריע לסיום עסקת חילופי שבויים עם הפלגים הפלסטיניים על סמך חישובים פוליטיים שלו, ולא במסגרת ראיית האינטרסים של המדינה. של ישראל".

הוא הוסיף כי נתניהו "לקח מספר החלטות במהלך התקופה האחרונה משיקולים פרטיים ופוליטיים", מבלי להבהיר מהן ההחלטות הללו.

הוא המשיך: "ניסיתי במשך כמה חודשים להשפיע על החלטות בתוך מועצת המלחמה לטובת מדינת ישראל, אבל זה לא צלח".

האופוזיציה בישראל אומרת שנתניהו מבקש להאריך את המלחמה בעזה, כי הוא יודע ש"עתידו הפוליטי" יסתיים עם הפסקת המלחמה הזו, שלא הצליחה להשיג את מטרותיה בגין "פרשות שחיתות" בהן הואשם בעבר.

באותו ראיון אמר גנץ כי הוא מעדיף לסיים את ההסלמה עם חיזבאללה הלבנוני בצפון ישראל באמצעות "אמצעים דיפלומטיים".

אך הוא הוסיף כי לישראל "לא תהיה ברירה אלא לצאת למלחמה" אם השיטות הדיפלומטיות לא יצליחו לסיים את ההסלמה.

ביום ראשון האחרון הודיעו גנץ והשר הנוסף במפלגתו, גדי אייזנקוט, על התפטרותם מממשלת החירום בטענה שנתניהו מונע מתל אביב להתקדם לקראת "ניצחון אמיתי" בחזית עזה ובחזית הצפון. שניהם קראו לקבוע תאריך מוסכם לבחירות מוקדמות לפרלמנט.

גנץ ואייזנקוט הצטרפו לממשלת נתניהו בעקבות פרוץ המלחמה, והיא נקראה ממשלת החירום, ולאחר מכן הוקמה מועצה מינית-מלחמתית.

נסיגת גנץ ואייזנקוט אין פירושה פירוק הממשלה, שכן כשהצטרפו אליה נתניהו כבר נתמך על ידי 64 צירים, מה שמאפשר לממשלתו להמשיך בשלטון כל עוד היא נהנית מאמון של לפחות 61 צירים.

מסקר דעה שערך ערוץ 12 הישראלי הפרטי, שתוצאותיו פורסמו ביום שני האחרון, עולה כי אם יתקיימו בחירות לפרלמנט בזמן הנוכחי, "מחנה המדינה" תהיה המפלגה הגדולה ביותר עם 22 מנדטים, ואז "הליכוד". "מפלגה בראשות נתניהו עם 19 מנדטים, בעוד האופוזיציה תשיג את הרוב הדרוש להרכבת ממשלה.