האלוף וסף עריקאת: מה שקרה היה כמו הזמנה לא להשאיר אף אסיר ישראלי בחיים בעתיד 
 סאמר ענבתאווי: מה שקרה זה ניסיון של נתניהו וצבאו לקדם ניצחון דמיוני בארץ ובחו"ל 
 ד"ר.. ראאד נאראט: הסלמה לפני קבלת החלטה על עסקת האסירים נותנת לנתניהו תירוץ להגן על עמדתו 
 עדנאן אל-סבאח: מעשי הטבח שהכיבוש מקדם כהישגים הם למעשה פשעים שמצורים עליו בעולם כפושע מלחמה. 

בהסלמה גדולה שבה כוחות הכיבוש הישראלי ביצעו טבח במחנה נוסייראת שגבה את חייהם של יותר מ-210 קדושים וכ-400 פצועים, תוך שימוש בכל מערכת הביטחון שלו, הודיע הכיבוש כי חילץ ארבעה עצורים בחיים, אך האירוע הזה ישנה, לדברי כותבים ומומחים, את מהלך ההתמודדות עם העצורים בעתיד, בעוד ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, רוצה להעביר דרכו מסרים רבים.

סופרים, אנליסטים פוליטיים ומומחים צבאיים מאמינים, בראיונות נפרדים עם אל-קודס, כי הודעת הכיבוש הישראלי על החלמתם של ארבעה עצורים המוחזקים על ידי ההתנגדות בעזה אינה ניצחון לאחר שמונה חודשי מלחמה, אלא מה שקרה ועדת מעשי טבח, המחזקת את נוכחותם של מנהיגי הכיבוש ברשימות השחורות של העבריינים, תוך שהם מאשרים כי הסיכון של ישראל לחייהם של אסיריה עלול לחשוף אותם למוות בעתיד.

המומחה הצבאי והאסטרטגי, האלוף בדימוס וסף עריקאת, מאשר שמה שקרה הוא כמו הזמנה לא להשאיר אף אסיר ישראלי בחיים בעתיד.

עריקאת מסביר כי לוחמי ההתנגדות יכלו להרוג את השבויים, במיוחד לאחר מעשי הטבח שבהם נרצחו עשרות אזרחים, התרחשו מספר כפול של פצועים והיו אבדות בשורות הצבא הישראלי, אך בדרך כלל הוא מסתיר את אבידותיו, ומדגיש. שמעשי הטבח הללו מציבים את צבא הכיבוש ברשימת מבצעי הטבח.

עריקאת סבור שמה שקרה לא היה מבצע צבאי, אלא מעשי טבח שבהם נעשה שימוש בכל סוגי הנשק, ומציין שכל מערכת הביטחון של הכיבוש עברה לחלץ את השבויים, וכי גודל הכוחות המשתתפים מוכיח שהצבא הישראלי לא השיג הישג מוחשי, וכי ייתכן ששירותי הביטחון הבינלאומיים השתתפו במבצע.

הוא מציין שפעולות צבא הכיבוש הישראלי מסכנות את אסירי הכיבוש, וניתן היה לנהל משא ומתן על שחרורם במקום לבצע מעשי טבח נותרו 130 אסירים ישראלים, ומה שקרה יגביר את הנחישות של ההתנגדות להמשיך במערכה.

מצדו, הסופר והאנליטיקאי הפוליטי ד"ר מאשר: ראאד נאראט אמר כי ניתן להסביר את מעשי הטבח האחרונים משני היבטים: הראשון הוא ההסלמה לפני קבלת החלטה על עסקת השבויים, שכן שני הצדדים מבקשים להפגין את כוחם. שנית, ההסלמה נועדה לכסות מבצע גדול המיוצג על ידי שחרור ארבעה עצורים ישראלים, שיהיו לו השלכות שונות, ובראשן דחיית הוועידה של בני גנץ בנוגע לדברים על התפטרותו, ומתן לראש הממשלה בנימין נתניהו ולזכות השלטונות תירוץ להגן על עמדתם כי לחץ צבאי מוביל לשחרור עצורים למרות שזה קרה שמונה חודשים לאחר המלחמה.

נארת מציין כי צבא הכיבוש הודיע ישירות על החלמת העצורים כדי לקדם זאת כהישג מדיני, במקום לחכות לדובר רשמי.
בנוגע לאפשרות איך הדברים יתפתחו, מדגיש נארת כי מדובר במלחמה שקשה לחזות את תוצאותיה, שכן יש יותר משתנים מאשר קבועים.
בתוך כך, נאיראט מציין כי להודעת הכיבוש על החלמת ארבעת העצורים לא צפויה השפעה רבה על ההתנגדות, במיוחד מאחר שעצורי ההתנגדות יכולים להשיג את מטרותיה.

בתורו, הסופר והאנליסט הפוליטי סאמר ענבתאווי סבור כי ההסלמה וההכרזה על החלמתם של ארבעה עצורים ישראלים באה במסגרת מאמציו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להעביר מספר מסרים. המסר הראשון הוא שנתניהו יכול לשחרר עצורים בכוח, לא באמצעות משא ומתן, מה שמחזק את החלטתו להמשיך במלחמה במקום לנהל משא ומתן עם ההתנגדות.

המסר השני, לפי ענבתאווי, הוא שזה בא כצורה של לחץ על ההתנגדות לקבל את ההצעות הישראליות והאמריקניות לגבי סגירת עסקת שבויים, והמסר השלישי מתייחס לענייני פנים ישראלים, שכן הודעה זו נותנת חזות של ניצחון לנתניהו ונותן לבני גנץ תירוץ לחזור בו מהתפטרותו ולהישאר במועצת המלחמה, והמסר הרביעי נועד לכוון את החממה העממית של ההתנגדות במעשי טבח כדי ללחוץ עליה לשנות את עמדותיה, בעוד המסר החמישי מכוון. לארצות הברית כדי להדגים את יכולתה של ישראל לשחזר עצורים בכוח.

ענבתאווי מבהיר שמה שקרה הוא לא ניצחון אמיתי, אלא ניסיון לקדם ניצחון דמיוני מבית ומחוץ, במיוחד שנתניהו לא מבקש לסיים את המלחמה. מלחמה פירושה מבחינתו הגנה על ממשלת הימין הקיצוני ופרויקט ההתיישבות והגנה על עצמו מפני העמדה לדין, מה שמעיד על כך שנתניהו רוצה לפתח את המלחמה ולפתוח חזית חדשה בצפון.

ענבתאווי מדגיש כי מה שקרה לא ישפיע על ההתנגדות, אלא יוביל להקשחה של עמדותיה ולהמשך השגת מטרותיה בצורה ברורה, מה שמעיד שהקרב עדיין פתוח לכל האפשרויות.

באשר לסופר והאנליסט הפוליטי עדנאן אל-סבאח, הוא מדגיש שמה שקרה עשוי לייצג הישג עבור ישראל, אך הוא מדגיש כי אין כישלון מוחלט או ניצחון מוחלט בכל קרב בעולם.

הוא מציין כי השגת הישג זה לאחר שמונה חודשים מעלה שאלות לגבי כמה זמן צריך הצבא הישראלי להשיג "עוד ניצחונות".

הוא מסביר כי מעשי הטבח שהתרחשו הם סוג של משא ומתן באש בין הכיבוש להתנגדות, ומדגיש כי הפשעים שבוצעו על ידי הכיבוש ומקודמים כהישגים הם למעשה פשעים המלכודים אותו כרוצח ועבריין בעיניהם של העולם.
אל-סבאח מציין שישראל ביצעה מעשי טבח כדי להשיג לעצמה הישג קטן, אך מעשי טבח אלו לא ישפיעו על ההתנגדות, מה גם שעזה מושמדת כעת כליל, ואירועים כאלה צפויים מצבא שיש לו את כל היכולות.