הכחיש מנהיג חמאס אוסאמה חמדאן ,ביום שני, כי תנועתו קיבלה אישור כלשהו ממתווכים בנוגע לטענת ישראל כי היא ערכה עסקת חילופי שבויים חדשה, והדגיש כי לא ניתן לטפל בנושא לפני "הפסקה מקיפה של התוקפנות" נגד רצועת עזה. .

בשבת טענה רשות השידור העברית כי ראש שירות הביון הישראלי המוסד, דיוויד ברנע, נפגש ביום שישי בבירת צרפת, פריז, עם מנהל ה-CIA, וויליאם ברנס, ושר החוץ הקטארי, מוחמד עבדול. רחמן אל תאני, והציג בפניהם "הצעה חדשה לעסקה" שערך צוות המו"מ הישראלי.

הרשות גם טענה, בציטוט מה שתיארה כ"מקור ישראלי מיודע", כי סוכם בתום הפגישה "לחדש את המשא ומתן לעסקה" השבוע, שהחל ביום ראשון, בעוד שלא ניתן אישור לכך מטעם הרשות. קטאר או הצד האמריקאי עד עכשיו.

בהתייחסו לכך, אמר חמדאן, במסיבת עיתונאים בבירת לבנון, ביירות: "עד לרגע זה לא הודיעו לנו על דבר מהמתווכים בנוגע לעסקת החליפין שישראל טוענת, ואין עדיין שום דבר רציני".

מנהיג חמאס הדגיש כי "לא יכול להיות שום פתרון לסוגיית חילופי השבויים לפני הפסקה כוללת של התוקפנות" נגד עזה.

הוא הוסיף, "עסקת חילופי השבויים חייבת להיות חלק מעסקה רחבה יותר להפסקת התוקפנות, להחזיר את אנשינו לבתיהם ולבצע שיקום".

בתיווך של קטאר, מצרים וארה"ב, חמאס וישראל מנהלים במשך חודשים משא ומתן עקיף מדשדש להשגת הסכם לחילופי שבויים והפסקת המלחמה בעזה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023.

במשך יומיים אירחה קהיר את סבב המשא ומתן האחרון, בטרם יצאו המשלחות של חמאס וישראל מבירת מצרים ב-9 במאי מבלי להודיע כי הושג הסכם, למרות קבלת התנועה בזמן הצעה קטארית-מצרית, שישראל דחתה. .

במהלך מסיבת העיתונאים הדגיש חמדאן כי "הכיבוש לא יחלץ את אסיריו מההתנגדות אלא על פי תנאיו שהציג בפני המתווכים במצרים ובקטאר", הראשון שבהם הוא עצירת המלחמה בעזה ונסיגה מוחלטת ממנה. זה.

הוא הזהיר כי "הסחבת וההפצצות המתמשכות של הכיבוש עלולות לגרום לכך שאסיריו יחזרו כלא היו אלא גופות, ואולי לא ישובו לעולם".

המאמצים להגיע לעסקה האחרונה נבלמו לאחר שישראל דחתה אותה בטענה שהיא "אינה עומדת בתנאיה", והחלה במבצע צבאי על העיר רפיח ב-6 במאי, ואז השתלטה על הצד הפלסטיני של מעבר רפיח. היום הבא.

כמו כן, תל אביב הטילה באחרונה ספק ב"נייטרליות" של המתווכים המצריים והקטרים בשיחות אלו, שקטאר קראה "לא לשים לב אליהן", בעוד מצרים הזהירה כי הטלת ספק בתיווך שלה "עלולה לעורר אותה לסגת" מהם.

על רקע מצור חונק שהטילה ישראל על עזה במשך 18 שנים, והסלמה בהפרותיה נגד מסגד אל-אקצא, פתחו פלגים פלסטיניים, כולל חמאס והג'יהאד האיסלאמי, במתקפת פתע על אתרים צבאיים והתנחלויות הסמוכים לרצועה ב-7 באוקטובר. , שבמהלכו תפסו כ-239 בני אדם.

מאוחר יותר החליפו הפלגים 105 מהאסירים הללו, חלקם עובדים זרים, באסירים פלסטינים רבים בבתי הכלא הישראליים, במהלך הפסקת אש הומניטרית זמנית שנמשכה 7 ימים והסתיימה בתחילת דצמבר 2023.

בעוד בתל אביב אומרים ש-121 מהאסירים הללו נותרו בידי הפלגים, האחרונים מאשרים כי עשרות מהם נהרגו בפשיטות ישראל על רצועת עזה.

באשר להפסקת העבודות במעבר רפיח רבאט בין מצרים לרצועת עזה לאחר השתלטות ישראל עליו לפני כשבועיים, אמר חמדאן כי מעבר רפיח הוא "מעבר מצרי-פלסטיני גרידא".

הוא הוסיף: "אנו מחדשים את קריאתנו לאחינו במצרים לאלץ את הכיבוש לסגת מהמעבר".

ישראל החלה במבצע צבאי בעיר רפיח, דרומית לרצועת עזה, ב-6 במאי, ולמחרת השתלטה על הצד הפלסטיני של מעבר רפיח, למרות אזהרות בינלאומיות מההשלכות ההומניטריות הרות אסון.

בתורה, מצרים סירבה לתאם עם הצד הישראלי במעבר, והדגישה כי היא "לא תקבל" את מדיניות "הטלת עובדה מוגמרת" שלאחריה ישראל, והאשימה את תל אביב באחריות להפסקת פעולת המעבר ולהסלמה. של המשבר ההומניטרי בעזה כתוצאה מכך.