מקומי

ג 21 מאי 2024 4:58 pm - שעון ירושלים

67% מאוכלוסיית רצועת עזה סובלים מפוסט טראומטית

זוועות המלחמה (כל מלחמה!) על מתיה מתות יחד איתן, אבל היא הופכת רבים מאלה ששורדים לטרף; בזמן שהם נושמים, או כשהם הולכים ברחובות...או בזמן שהם ישנים, וכשהם אוכלים; כאילו היא "גועלת" שרודפת אחרי הניצולים כעונש על טעות המלחמה בהפיכתם למותם!


המומחה לפסיכיאטריה ד"ר פדל אשור אומר: לאחר המלחמה הזו, מי שישרוד את המוות עלול שלא לשרוד את החיים, ומסביר ש-67 אחוז מהאוכלוסיה ברצועת עזה יסבלו, בדרגות שונות, מ"הפרעות פוסט טראומטיות", כגון מורכבות. אבל ו... הפרעות ארוכות טווח והסתגלות, העלייה במקרים של דיכאון פסיכולוגי ו"התפשטות המגיפה" של התמכרות לסמים נרקוטיים, בנוסף להפרעות למידה ותקשורת חברתית, בעיקר בילדים; נערים ונערות רבים שהופצצו ונעקרו ממקום למקום במטרה להימלט, יסבלו ממחלות שונות, כמו גדילה איטית כתוצאה מתת תזונה, וכן התפשטות לחץ דם, סוכרת ומחלות לב בגילאים מוקדמים.


In his conversation with “ے” and “Al-Quds.com,” Dr. Ashour said: “Gaza will be, after the “Iron Swords” war that Israel continues throughout the Strip, a field for studying and measuring the effects of collective טראומה פסיכולוגית והשלכותיה הפתולוגיות בטווח הקצר והארוך, ואולי הקריטריונים האבחוניים שאנו עוסקים בהם בתחום הפסיכיאטריה משתנים", אמר, והסביר באופן ספציפי יותר כי עזה, לאחר הפסקת המלחמה, תצטרך (יחד עם אספקת לחם, מים, בתים, בתי ספר ובתי חולים) התערבות טיפולית פסיכולוגית למספר רב של אנשים לתקופה ארוכה. זה גם מצריך תכניות גדולות ותוכניות עבודה בכיוון זה, ומציינים בשטח כי "למה יש אנחנו עכשיו צוותי עבודה מאומנים וטובים, אבל הם מעטים מאוד"!


בין הפציעות ה"פוסט-טראומטיות" במלחמה הנוראה שישראל ממשיכה נגד אנשים ובתים בעזה וברצועה כולה היה אזרח "מ.א.", איש מהעיר עזה, בשנות הארבעים המוקדמות לחייו ופליט ב"אל-מוואסי, " מערבית לחאן יונס, "הוא סבל מכאבים, היכה את ראשו בידיים ורעד. הטלפון הנייד שלו נפל ממנו לא פעם... והוא צרח: מי יכול לעזור לי, אנשים?! אז שאלתי אותו: איך אני יכול לעזור לך אחרי שהכרתי אותו, הוא אמר שהוא השתחרר מהכלא לפני... שלושה שבועות, וכבר חודשיים? מפחד לישון, ואפילו מפחד מבוא החושך!"


הקליפ הנ"ל הוא מתוך סיפור ארוך יותר בקיר הפייסבוק של ד"ר עבדאללה אל-חטיב. הוא מומחה לייעוץ פסיכולוגי וראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אל-אקצא בעזה, תוך שהוא מסביר בהקשר לסיפור שהוא ידע מי. "M.A." חזר מהכלא ("M.A." (התייחסות היפותטית/עורך) כי חיילי הכיבוש עצרו אותו במהלך עקירתו מעזה לדיר אל-בלח, וכי הם לא אפשרו לו לישון לאורך כל תקופת המעצר: עינויים על ידי הכאה, רוחות רפאים במשך ימים, הסתגרות ב"חדר הרעש" למשך מספר ימים, צביטה של חלקי גוף רגישים עם מכשירים חדים, ופגיעה באתר של ניתוח קודם בגוף; כל זה – כפי שאמר מ.א. – נובע מכך ששמו דומה לשם של מבוקש למעצר. ד"ר אל-חטיב הוסיף בהקשר כי הגבר שנתקל בו בזמן שהכה את ראשו בידיו חזר מהכלא הולך בקושי ודיבור בקושי, ואיבד יותר ממחצית ממשקלו. הוא גם לקה בשבץ מוחי המוח שגרם לפה עקום הוא גם "לא ישן בלילה בגלל פחד וסיוטים" והוא חושב על התאבדות.


In the prison stories that M.A. told, before he was released after the occupation security services were “convinced” that he was “not the man wanted for arrest,” Dr. Al-Khatib told “ے” and “Al-Quds.com, " מצטט את הקורבן: החוקרים במהלך המעצר הראו לו "ביטחון ישראל" תמונה של בנו היחיד (אשתו ילדה אותו 14 שנים לאחר נישואיהם), ולאחר מכן הראו לו תמונה של אשתו, ואז תמונת אמו, שבה התמונות הראו אותם חיים ומסתובבים בשכונה... ואז, לאחר מכן, הראו לו תמונה של התקהלות השלושה נותרו חתוכים, כתוצאה מתקיפה אווירית ישראלית שכיוונה כיכר מגורים שלידה היו ממוקמים!


אפשר לומר שה-M.A הפלסטיני היה אולי ה"ניצול" היחיד של משפחה קטנה שנפגעה מהמלחמה הישראלית, ואשר אמה, אשתו ובנה נהרגו, ואשר התעוררה לחיים לאחר 14 שנים של מחכה ניתן לומר שהוא מייצג "מקרה בוחן" לעידן שלאחר המוות הטראומה אליה נחשפים אלפי פלסטינים ברצועת עזה, בעוד מרגרט האריס אמרה בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי. ההשפעות ההרסניות על הבריאות הנפשית עקב המלחמה שמרעיבה אנשים ורודפת אחרי שכונות בעזה מעקירה לעקירה: "רק תארו לעצמכם איך זה עבור האנשים שעוברים את זה (המצב) כל יום, בלי לעצור". ... יש להם תחושה נוראית של חוסר ביטחון, ואין להם מושג לאן ללכת, מה יקרה אחר כך, ומאיפה תבוא הביס הבא באוכל?!”


דו"ח הבריאות העולמי מצביע על כך שחוויות טראומטיות הנובעות ממלחמות קשורות לדיכאון, חרדה, הפרעות טראומה ונטייה למחשבות אובדניות, בעוד שטראומות מלחמה (במיוחד בילדים) מעכבות את התפתחות המוח והאיברים, מה שמדגיש שמבוגרים הסובלים למצוקה בילדות יש סיכון מוגבר לפתח הפרעות אלכוהול וסמים וניסיונות התאבדות "גבוהים פי 12" מאחרים, והם גם יהיו רגישים יותר למחלות לב וסרטן. באשר לצעירים ששרדו את המלחמה, הם יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מפסיכוזה "בשיעור של פי 3" בהשוואה לאלה שלא נפגעו מהמלחמה!


In his conversation with “ے” and “Al-Quds.com” about the psychological effects of the ongoing war of extermination in Gaza, Dr. Fadl Ashour said: The traumas of war will attack thousands of children in Gaza throughout their lives, including הפרעות שינה, קשיי למידה בבתי ספר, חוסר היכולת לבנות חברויות, בנוסף לסבל ממחלות גופניות כמו הטלת שתן בלתי רצונית, טמפרטורת גוף גבוהה וירידה בתיאבון לאוכל, מסבירים שסובלים מחרדה קשה "לא יבינו (ורוב של משפחותיהם) שהגורם להפרעות הגופניות נובע ממחלות פסיכולוגיות שנוצרו בעקבות המלחמה!"


ההשפעות הפסיכולוגיות שהמלחמה מייצרת עקב הטראומות הנוראיות של אזרחים בעזה "עולות על הסיבולת האנושית", אומר ד"ר אשור, והן דורשות צבאות של רופאים ופסיכולוגים להתמודד איתן, ומדגישים כי התערבות מוקדמת בהתמודדות עמם מהווה עניין דחוף. הכרח הוא גם מזהיר שהיתכנות התמודדות עם פסיכולוגים מחוץ לסביבה התרבותית תהיה צנועה.


יש עוד מלחמות אכזריות שיפרוץ אחרי המלחמה המתמשכת ששופכת מאות טונות של אבק שריפה על עצירות עזה. מלחמה כדי לטפל בהשפעות הסביבתיות, מלחמה לספק מספיק מים לשתייה, מלחמה לבנייה מחדש של בתים, בתי ספר, אוניברסיטאות ומתקני בריאות... ומלחמה עם ההשלכות של טראומת מלחמה!

תגים

شارك برأيك

67% מאוכלוסיית רצועת עזה סובלים מפוסט טראומטית

المزيد في מקומי