נציב האיחוד האירופי האחראי על ניהול משברים, ג'אנז לנרצ'יץ', הפציר בתורמים הבינלאומיים היום, שלישי, לממן את אונר"א לאחר שדוח הגיע למסקנה שישראל לא סיפקה ראיות לכך שמאות מעובדי הסוכנות שייכים לסיעות התנגדות.

לנרצ'יץ' בירך על הדו"ח "על אישורו למספר הרב של תקנות הציות שהוטלו על הסוכנות ועל ההמלצות לשיפורן".

הוא כתב ב-"X": "אני קורא לתורמים לתמוך באונר"א (סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים), המהווה חבל הצלה לפליטים פלסטינים".

קבוצה עצמאית שערכה סקירה של אונר"א אמרה שהיא מצאה "בעיות הקשורות לנייטרליות" בדו"ח הצפוי שפורסם אתמול, יום שני.

אבל מחקר בראשות שרת החוץ הצרפתית לשעבר קתרין קולונה הצביע על כך ש"ישראל עדיין לא סיפקה ראיות התומכות" בהאשמה שלה כי אונר"א העסיקה יותר מ-400 אנשים.

הקבוצה שעורכת את הבדיקה הוקמה לאחר שישראל האשימה בינואר כמה מעובדי אונר"א בהשתתפות במתקפה ב-7 באוקטובר 2023. בשבועות שלאחר מכן, כמה מדינות תורמות השעו או הקפיאו מימון בהיקף של כ-450 מיליון דולר.

כמה מדינות חידשו את המימון מאז, כולל שבדיה, קנדה, יפן, האיחוד האירופי וצרפת, בעוד שמדינות אחרות, כולל ארצות הברית ובריטניה, לא עשו זאת.

בחודש שעבר, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חתם על חוק האוסר על כל מימון מוושינגטון עד מרץ 2025.

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, אמר לאחרונה כי הקפאת המימון לסוכנות הסיוע בעזה לאור המלחמה הישראלית הפכה את האזור ל"גיהנום הומניטרי", לאור הצורך העז של אוכלוסיית הרצועה מונה 2.3 מיליון איש למזון, מים, מחסה ותרופות.

הצוות של קולונה הוטל להעריך אם אונר"א "עושה כל שביכולתה כדי להבטיח נייטרליות", בעוד גוטרס פתח בחקירה שנייה כדי לחקור את ההאשמות של ישראל.

למרות מסגרת חזקה שקיימת כדי להבטיח שהיא שומרת על עקרון הנייטרליות ההומניטרית, הסקירה מצאה "בעיות בנייטרליות", כולל מקרים שבהם הצוות שיתף פוסטים פוליטיים ברשתות החברתיות ושימוש במספר קטן של ספרי לימוד עם "תוכן בעייתי" ב. כמה בתי ספר של אונר"א".

אבל היא הוסיפה כי "ישראל עדיין לא סיפקה ראיות תומכות" כדי להאשים את אונר"א בהעסקת יותר מ-400 אנשים.

אונר"א החלה את פעילותה בשנת 1950 ומספקת שירותים לשישה מיליון בני אדם ברחבי ירדן, לבנון, סוריה, רצועת עזה והגדה המערבית הכבושה, כולל מזרח ירושלים.