עם המשך המלחמה הישראלית ההרסנית, ואולי האמריקאית, ברצועת עזה הנצורה מאז 7 באוקטובר, (מלחמה זו) הפכה לאחר שישה חודשים ל"אחד הסכסוכים ההרסניים, הקטלניים והבלתי ניתנים לפתרון של המאה העשרים ואחת. "על פי סוכנות הידיעות AP.

בדו"ח הסוכנות נכתב כי "מאז המתקפה הגבולית שפתח חמאס ב-7 באוקטובר, הפציצה ישראל את רצועת עזה ללא הפרעה, מה שהוביל לעקירת הרוב המכריע של האוכלוסייה, וגרם לרבים לברוח לעיר רפיח, שנמצאת בדרום הרחוק של עזה".

האו"ם אומר שהמזון הפך דל, הרעב קרוב, ורק מספר קטן של פלסטינים הצליחו לעזוב את הרצועה הנצורה.

מנגד, למרות שחלפו חצי שנה, תנועת חמאס ממשיכה לירות רקטות לעבר ישראל מעזה, למרות שהיא נלחמת במלחמה בתוך מאזן כוחות לא מאוזן, כאשר ישראל נלחמת במכונת מיליטריזציה אמריקאית ומערבית, החזק ביותר בהיסטוריה, והוא נלחם בחמאס בנשק פרימיטיבי תוצרת בית, והוא עושה זאת. חיזבאללה וקבוצות חמושות אחרות של "ציר ההתנגדות" עשו זאת מדרום לבנון, מה שהוביל לחילופי לחימה שהביאו בתורם ל עקירת אלפי אזרחים משני צדי הגבול. חמאס מחזיק בני ערובה מאז ה-7 באוקטובר, בנוסף לגופות של חלק מהמתים בשבי.

במהלך כל זה, שיחות הפסקת האש נמשכות ללא תוצאה נראית באופק.

סוכנות הידיעות AP תציג בדו"ח הסטטיסטי שלה סקירה של המלחמה במספרים וסטטיסטיקות, "המקור העיקרי שלה הוא הצבא הישראלי, משרד ראש ממשלת ישראל, משרד הבריאות בעזה, משרד האו"ם תיאום עניינים הומניטריים ודיווחים של Associated Press."

בדו"ח נכתב: "מספר ההרוגים הפלסטינים בעזה הגיע ליותר מ-33 אלף, ומספר הילדים שנהרגו בעזה היה יותר מ-13 אלף, בעוד שבצד הישראלי מספר ההרוגים היה כ-1,200".

מספר ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית הגיע ל-456, בעוד שמספר ההרוגים בלבנון היה לפחות 343.

"מספר האזרחים והזרים שנהרגו בישראל ב-7 באוקטובר הגיע ל-780, ו-62 פרמדיקים נהרגו בישראל ב-7 באוקטובר, בעוד שמספר ההרוגים האזרחיים מאז ה-7 באוקטובר בישראל לאורך גבולה הצפוני הגיע ל-9".

לפחות 50 אזרחים נהרגו בלבנון, 224 עובדי סיוע נהרגו בעזה, בהם לפחות 30 הרוגים בעת מילוי תפקידם, ו-484 עובדי בריאות ולפחות 95 עיתונאים נהרגו ברצועה.

ישראל טוענת, לפי הסוכנות, "מספר החמושים שנהרגו על ידי ישראל בעזה הגיע ליותר מ-13,000, לפי נתוני הצבא הישראלי, בעוד 256 חיילים ישראלים נהרגו בהתקפה הקרקעית על הרצועה, 314 חיילים נהרגו ב-7 באוקטובר. , ו-11 חיילים נהרגו לאורך החזית הצפונית של ישראל מאז 7 באוקטובר).

בלבנון נהרגו כ-280, רובם חיזבאללה.

באשר להרס ולמצב ההומניטרי בעזה, סוכנות הידיעות AP אומר כי "אחוז המבנים שעלולים להינזק או להיהרס הגיע ל-55.9%, בעוד שאחוז הבתים שעלולים להיפגע הגיע ליותר מ-60%, וכן 90% זה אחוז מבני בתי הספר שניזוקו. לגבי בתי החולים המבצעים מספרם הוא 10 מתוך 36".

האו"ם אומר ש-1.1 מיליון פלסטינים מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי "קטסטרופלי".

אחוז הילדים בצפון עזה מתחת לגיל שנתיים הסובלים מתת תזונה חריפה עומד על 31%, בעוד שאחוז התלמידים שאינם רשומים לבית הספר הוא 100%.

מספר המסגדים שניזוקו הגיע ל-227, בעוד ששלוש כנסיות ניזוקו.

מספר הנדבקים בעזה מאז 7 באוקטובר הגיע ל-75,815, ו-4,750 שנדבקו בגדה המערבית.

בצד הישראלי, 1,549 חיילים נפצעו מתחילת המתקפה הקרקעית, ו-4,834 אזרחים ישראלים נפצעו ב-7 באוקטובר.

מספר העקורים הפלסטינים כיום בעזה הגיע ל-1.7 מיליון (70% מהאוכלוסייה), בעוד שמספר הישראלים שנעקרו כיום מיישובי הגבול הגיע ל-90,000 איש (פחות מ-1% מהאוכלוסייה).

מספר בני הערובה שנטל חמאס ב-7 באוקטובר היה 253, ו-123 בני ערובה שוחררו.

מספר בני הערובה בחיים או שמותם לא אושר הוא 98 בני אדם, כולל שניים שנלכדו לפני ה-7 באוקטובר.

אושר מותם של 36 בני ערובה בשבי חמאס, כולל שניים שנעצרו לפני 7 באוקטובר. בתמורה, ישראל שחררה 240 אסירים פלסטינים במהלך הפסקת הלחימה שנמשכה שבוע.

עלות הנזק לתשתיות קריטיות בעזה מוערכת ב-18.5 מיליארד דולר, לפי דו"ח חדש שפרסמו הבנק העולמי והאו"ם ביום שלישי, 2 באפריל, 2024, עם תמיכה כספית מהאיחוד האירופי. זה שווה ערך ל-97% מהתמ"ג של הגדה המערבית ועזה ביחד ב-2022.

דוח הערכת הנזקים הביניים השתמש במקורות איסוף נתונים מרחוק למדידת נזקים לתשתיות פיזיות בסקטורים קריטיים שהתרחשו בין אוקטובר 2023 לסוף ינואר 2024. הדוח מגיע למסקנה שנזק למבנים משפיע על כל מגזר במשק. דיור מהווה 72% מהעלויות. תשתיות לשירותים ציבוריים כמו מים, בריאות וחינוך מייצגות 19%, והנזק למבני מסחר ותעשייה מייצג 9%. עבור מגזרים רבים, נראה ששיעור הנזק התייצב מכיוון שרק נכסים בודדים נותרו ללא פגע. לפי הערכות, כ-26 מיליון טונות של פסולת והריסות נותרו בעקבות ההרס, כמות המוערכת שלוקח שנים לפינוי.