אונר"א הייתה חיונית במתן שירותים הומניטריים לפלסטינים ברצועת עזה, אך הסוכנות נשללה ממימון של כמעט 450 מיליון דולר לאחר שהתורמים המובילים, כולל ארה"ב, השעתה את התשלום בינואר בעקבות האשמות ישראליות נגד הסוכנות.

ישראל האשימה את סוכנות האו"ם בהעסקת למעלה מ-450 "פעילים צבאיים" מחמאס וקבוצות התנגדות אחרות, בטענה שתריסר מהם השתתפו במתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר - טענה שישראל טרם גיבויה בראיות קונקרטיות.

מאז הנסיגה הראשונית של המימון, כמה מדינות, כולל אוסטרליה, שוודיה וקנדה, חידשו את הבטחות התרומה שלהן לאונר"א, מכיוון שלא ראו שום ראיות התומכות בהאשמותיה של ישראל.

החקירות הראשוניות של אונר"א מצאו גם שחלק מאנשי הצוות שלה בעזה עברו עינויים קשים והתעללות על ידי כוחות ישראליים ונאלצו להודות בהודאות שווא כדי לתמוך בטענות ישראל כי לצוות הסוכנות יש קשרים עם חמאס.

פקיד הסיוע ההומניטרי הבכיר של האיחוד האירופי, ג'אנז לנארצ'יץ', אישר כי ישראל לא הציגה כל ראיה לתביעות נגד אונר"א בפניו או לאף גורם בכיר באיחוד האירופי או לכל תורם אחר.

האיחוד האירופי אמר בתחילת מרץ כי הוא מתכוון לשלם 55 מיליון דולר כתרומה לאונר"א אך יעצור כמעט 35 מיליון דולר עד שהחקירה על ההאשמות של ישראל תוסדר.

"גם אם ההאשמות הללו, בסופו של יום, יתבררו כנכונות, זה לא אומר שאונר"א היא העבריין", אמר לנרצ'יץ'.

"אונר"א הגיבה כמו שצריך, באופן מיידי, ביעילות. זה לקח כמה צעדים. יש חקירה. יש ביקורת. אנחנו מרוצים עד כה מכל זה", הוסיף לנרצ'יק.

אונר"א כבר פיטרה תשעה מאותם עובדים, וחוקרת את המקרה של אחד מהם. שני אנשי הצוות הנותרים שנכללו בהאשמות של ישראל, נהרגו במהלך הפיגוע ב-7 באוקטובר.

"לאונר"א יש כמובן תפקיד קריטי כאן כי יש לה תשתית שאין כמותה, מחסנים, מקלטים, יכולות לוגיסטיות", אמר.

לנרצ'יץ' אמר כי יש צורך בסיוע נוסף כדי להיכנס לרצועת עזה באמצעות משאיות ועל ישראל לפתוח נקודות מעבר יבשתיות נוספות.

הוא הוסיף כי המסדרון הימי של ארה"ב שנקבע מקפריסין לעזה הוא "אם כי תוספת מבורכת, יכולה רק להשלים את הנתיבים היבשתיים".

"אי אפשר בנסיבות הנוכחיות לספק אספקה מספקת בנתיבים ימיים או בטיפות אוויריות כי אין נמל אמיתי [ברצועת עזה]", הוסיף.