הנציבות לענייני אסירים ואסירים לשעבר דיווחה היום, יום חמישי, כי "320" אסירים חיים בגיהנום קטלני בכלא גלבוע, כתוצאה ממדיניות ישראל והשינויים הכלליים שחלו לאחר ה-7 באוקטובר האחרון. שהפך את בתי הכלא ובתי המעצר הישראליים לבתי מטבחיים של ממש, בהם נוהגים עינויים ומכות בדרכים הנוראיות ביותר.הוא צילם זאת, מה שהביא לעשרות הוצאות להורג בקרב עצירים בעזה, בגדה המערבית ובפנים הכבושים.

היחידה המשפטית של הנציבות, שהצליחה לבקר את האסיר (ר, י) מנפת טול-כרם שנידון למאסר עולם, העבירה את הפרטים של מה שנחשף אליו ומציאות הכלא, שם אמר, " בשמיני לאוקטובר הסתערו על הכלא בצורה פרובוקטיבית, קשרנו אותנו מאחורי הקלעים וכולנו ספגנו מכות אכזריות במקלות ובקסדות". והרגליים וכל חלקי הגוף. כל האישי והפומבי שלנו. הוחרם רכוש. לא לקחו בחשבון חולים או קשישים. הפכו את חדרי המחלקה לתאים. נאסר עלינו לצאת ולעשן ולבודד אותנו מהעולם החיצון. אין לנו בגדים או שמיכות. אנחנו נלחמים ע"י מניעת סכין גילוח, קוצץ ציפורניים וחומרים. מוטלים עלינו ניקיון, קנסות וקנסות, בוטל הייצוג הארגוני, ולעתים רחוקות מותר לנו לצאת למרפאת הכלא ולהשיג תרופות. המציאות קשה יותר מאשר כל מה שרשום לעיל."

הוועדה מזהירה מפני המשך השנאה הפשיסטית הזו של מדינת הכיבוש הישראלי כלפי האסירות והאסירות שלנו, ולא יעלה על הדעת שהשתיקה הזו נמשכת לנוכח הפשעים המאורגנים הללו החושפים את פניהן האמיתיות של כנופיות הכיבוש, כמו מה שהוא עדים בכלא גלבוע נוכח בכל בתי הכלא ובתי המעצר, והעדר המוסדי הבינלאומי הזה בהגנה על עצורים הפלסטינים הם עדות לבגידה והתלות אליה הגיעה המערכת הבינלאומית, כפי שישראל חשפה, בהתנהגותה החריגה והקיצוניות הפשיסטית. המבנים של הקהילה הבינלאומית הבנויים על בריתות פוליטיות-כלכליות שעליהן אנחנו, הפלסטינים, משלמים את המחיר.

ראוי לציין כי כלא גלבוע כולל שלושה חלקים גדולים, והוא עד למצב של צפיפות. הוא גם אחד מבתי הכלא בהם נהגו דיכוי והתעללות עוד לפני השביעי באוקטובר, שכן בכלא זה היה עד למבצע ההירואי של מנהרת הגלבוע. ששה אסירים גיבורים הצליחו לעקוף את מערכת הביטחון שלה. הם שוטטו בארץ פלסטין במשך מספר ימים לפני שנעצרו שוב.