ככל שהאבידות הצבאיות הישראליות בעזה מתגברות, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נקלע לדילמה, כך דיווח ה"גרדיאן". הפופולריות שלו ירדה, וסקרי דעת קהל מצביעים על כך שמפלגת הליכוד הימנית בראשות נתניהו תאבד מחצית ממושביה בבחירות מיידיות לאופוזיציה מרכזית מחודשת.

העיתון מציין כי הבוחרים לא שכחו את הכישלונות הבוטים שאפשרו לחמאס לתקוף את דרום ישראל מעזה ב-7 באוקטובר, למותם של 1,200 בני אדם, בהם 311 חיילים, על פי דיווחים ישראלים, וחטיפת כ-240. אך היעדר תוצאות מוחשיות מ. גם ההתקפה הישראלית על עזה, שהייתה אמורה להוביל ל"ניצחון מוחלט" על חמאס, הפכה חשובה כעת.

האבדות הצבאיות הישראליות המוצהרות עלו ל-221 חיילים הרוגים ואלפי פצועים, ולא התרחשה פריצת דרך אסטרטגית. "למרות שחמאס הפסיד ברצינות, ההנהגה הבכירה שלו נותרה על כנה, ורקטות נורו לעבר ישראל מעזה שוב בשבוע שעבר", לפי העיתון.

העיתון מציין כי "המחלוקות הפוליטיות", שקפאו בישראל בעקבות פיגועי 7 באוקטובר, החלו כעת לחזור שוב לקדמת הבמה, ובתקשורת הישראלית החלו לדבר על "התנגדות מחודשת" לנתניהו. משקיפים ותיקים מזהירים מפני הגזמה בכל פיוס, ומציינים את היעדר כל גיוס המונים וכיצד רוב הישראלים נשארים שקועים באבלם האישי, או בפחדים מפני קרוביהם במדים.

אבל יש סימנים לשינוי. קרובי משפחה של בני ערובה שעדיין נמצאים בעזה הפכו קולניים יותר. בימים האחרונים הם סגרו כביש מהיר ושיבשו דיון בוועדה בפרלמנט.

בשבוע שעבר האשים גדי אייזנקוט, רמטכ"ל הצבא לשעבר וחבר בקבינט המלחמה הקטן שנתניהו הקים לאחר הפיגוע באוקטובר, את ראש הממשלה בהטעיית הציבור להאמין שניצחון מהיר בעזה אפשרי. הביקורת עוררה הדים, לא מעט בגלל שבנו של אייזנקוט, חייל, נהרג שם בדצמבר.

העיתון מצטט את פרופ' גדעון רהט, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שאמר: "בטווח הארוך, האגרה האנושית נהייתה גדולה כי אנשים מתחילים לתהות איזו תמורה הם מקבלים עבור המחיר הגבוה הזה". "פוליטיקאים הכריזו שהניצחונות יגיעו מהר מדי וזה בעייתי".

אנליסטים מציינים שנתניהו יכול לקבל דחיפה בסקרים - גם אם בטווח הקצר - אם יסכים לעסקה עם חמאס לשחרור החטופים. אבל גם הסכמה לעצירה קצרה של המתקפה בעזה עלולה לגרום לנתניהו לאבד את תמיכתם של פוליטיקאים מהימין הקיצוני החשובים לממשלתו הקואליציונית. זה לא יסיים את שלטונו, אבל זה יערער אותו ברצינות.

ישנם מספר תרחישים למה שיקרה במהלך החודשים הקרובים. רבים מהם ראו את נתניהו עוזב את תפקידו.

חלק מהאנליסטים מאמינים שאפשרות בחירות מוקדמות. אחרים אומרים שאף פוליטיקאי לא היה מסתכן בבחירות בזמן מלחמה, אבל מודים שהחישובים הפרלמנטריים להצבעת אי אמון מוצלחת אינם תואמים כרגע את המציאות. גם האופוזיציה של נתניהו מפולגת ללא תקנה.

נתניהו בשלטון יותר זמן מהאב המייסד של ישראל, דוד בן-גוריון, והוא עומד בפני מאסר אפשרי באשמת שחיתות. הוא היה בעבר במצבים קשים, ושרד, וגם אם מחר יתקיימו בחירות, עשויים לחלוף שישה חודשים עד שתקום ממשלה חדשה.

יש הערכות שהפלת נתניהו אינה בלתי נמנעת ובוודאי לא מיידית. "הוא (נתניהו) במעמד שונה מכל אחד אחר בנוף הפוליטי הנוכחי והוא משגשג תחת לחץ", אמר לעיתון אחד מקורבים פוליטיים, אך דעת הקהל בישראל חלוקה. מפגינים בימים האחרונים, כולל ותיקים שהשתחררו מקרב עזה, עם מחויבות קשה יותר לפיגוע שבו נהרגו 25,000 פלסטינים ברצועה, רובם נשים וילדים, גם למשפחות החטופים יש דעות שונות.

"ההחלטה של ​​נתניהו היא לא לקבל החלטה ולהישאר בתקווה שמשהו יקרה", אמרה לעיתון מירב זונשין, אנליסטית ישראלית בקבוצת המשבר הבינלאומית. הוא הוסיף: "יש עדיין קונצנזוס שמלחמה מוצדקת, אבל אנשים יותר ויותר רוצים שמישהו אחר ייקח לידיו את ההנהגה ומאמין שנתניהו צריך ללכת, לא במועד מאוחר יותר לא ברור אלא עכשיו".

תומכים וקרובי משפחה של בני ערובה שנעצרו בעזה הסתערו על פגישה בפרלמנט הישראלי, ביום שני, כדי לדרוש מהמחוקקים לנקוט בצעדים גדולים יותר כדי להבטיח את שחרור קרוביהם מעזה.

המחאה משקפת את "התסכול הגובר" של משפחות בני הערובה, שהפכו "מודאגות יותר ויותר מגורלם של בני משפחתן ככל שהמלחמה, שכבר נכנסה לחודש הרביעי שלה, נמשכת", לפי הניו יורק טיימס.

"לא תשב כאן בזמן שהם מתים שם", כתב על כרזות שהעלו כמה מפגינים שהחרימו את ישיבת ועדת הכספים בכנסת.

בשבוע שעבר ציינו גורמי ביטחון ישראלים בהווה ובעבר כי עסקה עם חמאס תהיה הדרך היחידה להחזיר את החטופים לישראל בשלום.