הופעתה של ישראל בפני בית הדין הבינלאומי תורמת לריפוי הטראומה ההיסטורית של הפלסטינים

הופעתה של ישראל בפני בית הדין הבינלאומי נחשבת לצעד חשוב בדרך לצדק ותרומה הכרחית לריפוי הפלסטינים מהטראומה ההיסטורית המתמשכת מאז הצהרת בלפור, דרך הנכבה והמלחמות והפיגועים שבאו בעקבותיה וכלה ברצח העם. אנו חווים כעת, מה שהעמיק והרחיב את הפצעים ההיסטוריים שלנו במידה שלא ניתן לרפא ללא ניקוי וטיפול.

ישראל תמיד הפרה את החוק הבינלאומי, המערב שיתף פעולה איתו, והמערכת הבינלאומית לא הצליחה להרתיע אותה ולהטיל עליה דין וחשבון להפרות.הפלסטיני תמיד חש אי צדק, בגידה ובגידה. החסינות של ישראל לאורך ההיסטוריה יצרה תחושת בידוד לפלסטינים והחלישה את אמונתם באחווה ובצדק האנושיים. לפיכך, התביעה שעשתה דרום אפריקה - ללא קשר לתוצאותיה - באה לתקן, ולו חלקית, את הפגם ב נקודת המבט הפלסטינית של העולם, בשל הסולידריות, ההכרה והתמיכה של אלה שהיו. היא משמשת תרופה נגד המרירות שעברנו לאורך ההיסטוריה.

יש סמליות הומניטרית חשובה בעובדה שהמניע העיקרי של המשפט הבינלאומי הוא מדינת דרום אפריקה, סמל העימות והניצחון על אפליה גזעית ורדיפה אתנית, שכן היא הוכיחה את תחינתה נגד ישראל באשמת ביצוע רצח העם. של הפלסטינים, בהתאם לימין הפלסטיני ובהמשך מאבקו ההומניטרי וזעקה מול ממשלות המערב והמערכת הבינלאומית שאפשרה עריצות גזעית.ידיה היו מוכתמות בדם הפלסטינים. הסולידריות של האדם האפריקאי, קורבן העבר, עם הערבי הפלסטיני, קורבן ההווה, משחררת את הפלסטיני מתחושת ההשפלה וההיעדר ממצפון האנושות, נותנת לנו חדשות טובות שיש עדיין כמה טוב בעולם הזה, מחזק את אמון הפלסטיני הנבגד בחבריו ומשמר שביב של תקווה לקצת הוגנות וצדק בעולם הזה, מה שעשה לנו עוול ועשה לנו עוול במשך מאה שנה.

רוב הפלסטינים מאמינים בצדק האלוהי ובבית המשפט של שמים, אבל אנחנו גם מבינים שאמונה זו לא צריכה להוות מכשול לרדיפה הבלתי פוסקת אחר צדק עלי אדמות, שכן החתירה הזו היא מה שמשחרר אותנו מחוסר אונים, אשמה ודיכוי.

חשיבותם של משפטים בינלאומיים נעוצה בהעלאת קולם של הקורבנות, המשחזרת את השרידים הפסיכולוגיים שלהם והופכת אותם לשורדים יעילים, ובהבאת האחראים לפשעים לדין על מנת שישלמו את המחיר על מעשיהם, כדי שפשעיהם לא ייעלמו. ללא השלכות, המהווה גורם מרתיע עבורם ואחרים מלבצע יותר מהם.

לאחרונה יצאו מצרים לרחוב בקריאות "הנכדים של מנדלה עשו את זה, בעודנו בושה, פחד והשפלה..." אולי בתגובה להתפארות של צוות ההגנה הישראלי בטענה לחפותה של ארצו ושמצרים היא זו שסוגרת. גבולות עזה ומניעת סיוע ממנה. נמיביה גם עודדה להוסיף את קולה בתמיכה בדרום אפריקה ונגד גרמניה, שתמכה בישראל בהשמדתה של הפלסטינים, כאילו זה יכפר על חטאה בהשמדת יהודים ואנשים אחרים. נמיביה רק ​​הזכירה לה את הפשעים שלה נגד העם הנמיבי, אז תודה לדרום אפריקה ולבית המשפט שחושף את מאחורי הקלעים ואת ההתלבטויות שלה בין האויב לחבר.

הסולידריות של מדינת דרום אפריקה עם פלסטין בבית המשפט הזה נותנת לנו גם תקווה לסולידריות רחבה בדומה לתנועה העולמית להתנגדות לאפליה גזעית. לכן, על הפלסטינים ותומכיהם לנצל את הרגע ההיסטורי הזה ולהמשיך לעבוד בכל המסגרות השונות. ובכל האמצעים הזמינים, בין אם מקצועיים, דיפלומטיים, איגודיים, משפטיים או דרך לחץ רחוב, לאשר את זכויות הפלסטינים, לדווח על סבלם ולהתעמת עם המדכאים שלהם. בהתחשב בכך שהדבר מצריך מאמצים מרוכזים, איתנות מול אתגרים וסבלנות רבה, גם אם הדרך ארוכה. משפטים אלו יכולים גם להוות זרז למעבר לעבר שלום אמיתי המבוסס על צדק, ולתרום ליצירת תנאים להסדר קבע ולביסוס זכויות פלסטינים. זהו רגע מעורר השראה להפעיל תנועה בינלאומית חזקה הקוראת להפסקת הכיבוש ההיסטורי של פלסטין. הגיע הזמן להרים את העוול נגד הפלסטינים ולשפוך אור על הפגיעה בהם נגרמו, אשר נשתתק לגביו למשך עשרות שנים. חובתנו כעת היא לא לסגת, לא להתרגל לרדיפות, ולא לחסוך מאמצים - ברמות העממיות והפוליטיות - בדחיפה להפעלת התפקיד הזה כדי שבית המשפט ההיסטורי הזה יסיים את הטראומה ההיסטורית עבור העם. של פלסטין.

*ראש היחידה לבריאות הנפש במשרד הבריאות