בעיתון "ידיעות אחרונות" נמסר כי מועצות העיר ריצ'מונד ואוקלנד בקליפורניה עסוקות במלחמה המתרחשת במרחק של 12,000 קילומטרים ברצועת עזה, הרבה יותר משהן עסוקות במצב הניקיון והחינוך בעיר, והן מבטאות. רגשות שאינם בהכרח אנטישמיות קלאסית אלא ביטוי של מה שרבים מכנים זאת "פרוגרסיביזם מופרע".

העיתון הסביר - בדו"ח שכתב דניאל אדלסון מניו יורק - שריצ'מונד, שאוכלוסייתה מונה 16,000 תושבים והתפרסמה בבניית ספינות אמריקאיות במהלך מלחמת העולם השנייה, היא העיר הראשונה בארה"ב שגינתה את ישראל, והאשימה אותה. של "טיהור אתני וענישה קולקטיבית" שהובילו למבצע שיטפון אל-אקצא ב-7 באוקטובר.

תמיכה בעם הפלסטיני

לאחר דיון ארוך, מועצת העיר ריצ'מונד הכריזה על תמיכתה בעם הפלסטיני, קראה "להפסקת אש הומניטארית מיידית ומעבר בטוח לסיוע הומניטרי לעזה", וציינה כי "מדינת ישראל נוהגת בענישה קולקטיבית", שהיא "היא נחשב לפשע מלחמה לפי החוק הבינלאומי".

החלטת מועצת העיר אישרה - על פי הכתב - על רקע קריאות ההמונים הנוכחים, "שחררו את פלסטין... חינם", כי ריצ'מונד מתנגד לסיוע הצבאי האדיר שארצות הברית מעניקה מדי שנה לישראל, ששולל גם כסף מהאמריקאים. כדי לענות על צרכיהם הדחופים, תוך הכרה ב"זיכרון של תולדות השואה.

ראש עיריית העיר, אדוארדו מרטינז - שעליו צעקו התושבים היהודים שהוא נאצי ואנטישמי - הכחיש שההחלטה היא אנטישמית ואמר: "אני מסרב לדבר נגד הצבא הישראלי והימין - ממשלת האגף היא אנטישמית".

בתום הדיון, שון קוזולצ'יק, יהודי תושב העיר, העיר כי לתנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) "היה לילה נהדר בריצ'מונד".

קוזולצ'יק פרסמה טור בעיתון היהודי המקומי, בו כתבה, "מועצת העיר המקומית שלנו בריצ'מונד פרסמה החלטה אנטישמית בוטה, מלאה בשקרים ותעמולה מתלהמת, לחייב את ישראל באחריות לכל מה שקרה לה ב-7 באוקטובר. ."

"ייתכן שיהודי ריצ'מונד יחליטו להתנתק מהעיר המושחתת הזו, אבל לא נאפשר להשיג את המטרות של חמאס, איראן, רוסיה או כל מפלצת שונאת יהודים אחרת, לא משנה כמה דרכים יגידו לנו שהם שונאים אותנו, "אמר קוזולצ'יק.

אוקלנד

לא הרחק מריצ'מונד, אוקלנד, המונה 434,000 תושבים, הלכה בעקבות שכנתה, ומועצת העיר הצביעה פה אחד על הצהרה הקוראת להפסקת אש מיידית בין ישראל לחמאס, לאחר שעות ארוכות של ויכוחים קולניים בהם ארגונים שונים. דיבר על הטרגדיה בעזה ואלפי ההרוגים של אזרחים.

הצהרה זו היא בסך הכל הצהרה רשמית שאינה חורגת מגינוי פומבי, היא קוראת לישראל לכבד את החוק הבינלאומי ולאפשר סיוע הומניטרי ללא הגבלה לעזה, וקוראת להחזרת השירותים הבסיסיים ולשחרור כל העצורים.

ערים רבות אחרות

באותו שבוע, ערים גדולות אחרות, כמו דטרויט, סיאטל ואטלנטה, אימצו הצהרות דומות, ומועצותיהן הראו התנגדות למלחמה ברצועת עזה ולתמיכת הבית הלבן בישראל.למרות שרשימת הערים הזו הפכה לארוכה , ריצ'מונד ואוקלנד הציבו את עצמן בחזית הערים האמריקאיות האנטי-ישראליות.

"תקרית השירותים" הייתה משמעותית, שכן ישראלית הזדעזעה כשגילתה כתבים אנטי-ישראליים על הקירות בכל רחבי אוקלנד, ובשירותים של בית קפה בעיר. לאחר שהגישה תלונה לעובדים, ביקשה חזרו להראות להם את הכתובת, ולאחר שהבינו לאן העניין מוביל, הם אמרו שהם "יודעים שישראל אוהבת לתפוס רכוש פרטי ולהגיד שזה שלהם", והנהלת בית הקפה גינתה מאוחר יותר את האירוע.

בשבוע שעבר הפכו בתי הספר הציבוריים בעיר לזירת קרב, כאשר עשרות מורים העבירו לתלמידיהם שיעורים פרו-פלסטינים ללא אישור במסגרת "הדרכות" שאורגנה על ידי קבוצת פעילים מהסתדרות המורים בעיר, שאספו "חומרי לימוד" לתלמידים ב- כיתות ח' עד יב'.

שיעורים אלה מתארים את ישראל כ"מדינת אפרטהייד" ומצביעים על "הדיכוי ההיסטורי המתמשך ורצח העם של פלסטינים".

מחלקת החינוך בעיר התנגדה ליוזמה, וכינתה אותה "מפלגת" ו"מזיקה", אך מבלי לנקוט צעדים כלשהם נגד המורים, תוך חרדה של הורים וארגונים יהודיים החוששים שהיא תניע את האנטישמיות.

יהודי אמריקאי, מעיר על עמדתם של צעירים אמריקאים רבים בתמיכה בפלסטינים: הם לא מאמינים בשתי מדינות לשני עמים, אלא מאמינים שלקחנו את הארץ ועכשיו עלינו לעזוב אותה.

פרוגרסיבי מטורף

התושבים היהודים מאמינים - לפי העיתון - כי לא מדובר באנטישמיות משתוללת, אלא ב"פרוגרסיביות מטורפת" ששטפה את האזור. "זה דור צעיר שגדל להאמין שהיהודים הם לבנים ושהם הם מתנחלים, אז זה המאבק של השחורים בלבנים", אומר אחד התושבים. היהודים והוסיפו כי הם "לא מאמינים בשתי מדינות לשני עמים, אלא מאמינים שלקחנו את הארץ ועכשיו עלינו לעזוב אותה. "

למרות שהם אומרים שהסנטימנט האנטי-ישראלי בערים אלו "איננו אישי", אלא חלק מהקשר רחב יותר של אליטה מול מדוכאים, הקהילה היהודית רגישה לאנטישמיות, והצד השני מנצל את המצב.

ארגונים יהודיים מנסים ללחוץ על מועצת העיר אוקלנד לא לקחת צד בסכסוך או לגנות את ישראל, כי המטרה הסופית היא לצמצם את להבות האנטישמיות ולא להאריך את הלחימה בעזה, כפי שרואה הכותב.