ההשלכות הישראליות של אוקטובר

כשבני גנץ, בקומתו וניסיונו, מתאר את קרב ה-7 באוקטובר והשלכותיו כ"קרב ההישרדות השני" על המושבה, הדבר מעיד על חשיבותו, וכאשר הצמד בן גביר וסמוטריץ', יחד עם נתניהו, מחפשים להפוך את ההשלכות של 7 באוקטובר לנכבה השנייה עבור העם הפלסטיני, זה מעיד על רצינותה, וזה מאשש זאת. התוצאה: גודל, הסתירה ואחדות הסכסוך בין שני הפרויקטים הלא גמורים: 1- פרויקט ההתפשטות הקולוניאלי הישראלי , 2- התמודדות עם הפרויקט הלאומי הדמוקרטי הפלסטיני.
תחנות מרכזיות שתועדו על ידי העובדות במהלך הסכסוך הפלסטיני-ישראלי הן:

1- קרב קראמה ב-1968, שסימן את ההתחלה ההמונית של הולדת המהפכה הפלסטינית והושג באמצעות שותפות עם הצבא הערבי הירדני.
2- האינתיפאדה הראשונה ב-1987, שתועדה כתחילתו של המאבק הרגיל והמעשי של המהפכה הפלסטינית בתוך פלסטין.
3- האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 והשפעתה המשמעותית על יציאת הכיבוש מרצועת עזה.
4- הקרב ב-7 באוקטובר והשלכותיו, שעדיין פתוחות לכל האפשרויות.

גילויי החלוקה נראו בבירור בין שני מוסדות המושבה:
ראשית: הממסד המדיני המפלגתי בראשות נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' מצד אחד, ושנית הממסד הצבאי והביטחוני בראשות הרזי הלוי, רמטכ"ל הצבא, אהרון חליוה, ראש המודיעין הצבאי אמן, דוד ברנע, ראש של שירות המודיעין החוץ של המוסד, ורונן בר, ראש שירות המודיעין הפנימי בשב"כ, מהצד השני. זאת בעקבות הקמת ועדת חקירה צבאית בראשות שאול מופז, מפקד צבא הכיבוש לשעבר, בנושא כישלון וכישלון מודיעיני וצבאי של הקרב ב-7 באוקטובר והשלכותיו בכישלון הפלישה הישראלית לרצועת עזה בהשגת שלושת מטרות הפלישה: 1- הרג, חיסול ומעצרו של מנהיגי תנועות החמאס והג'יהאד. , 2- שחרור שחרור אסירים ישראלים, 3- גירוש, עקירה וגירוש של תושבי רצועת עזה לסיני.

הצבא ומערכת הביטחון מאמינים שמה שהשיגו באמצעות הפצצה ופלישה של הרג אזרחים והרס מתקנים אזרחיים, לרבות מבנים, בתים, בתי ספר, בתי חולים ומאפיות, הפך את רצועת עזה לבלתי ראויה לחיים ולמגורים. זוהי איכות הרסנית. משמרת, עם המשך ההפצצות והמלחמה בצורות סלקטיביות אחרות, שאילצו את הנסיגה הישראלית לקראת... ריכוז, איסוף ומיקוד סלקטיבי, במילים אחרות, הטילו מכה כואבת לפלסטינים ונוקם בישראלים, בעוד הפוליטיקה בממסד סבורים שזה לא מספיק ומצריך המשך כיבוש כל רצועת עזה, ובמקום זאת, בן גביר וסמוטריץ' הולכים לבנות מחדש את ההתנחלויות ששרון סילק ב-2005 עקב האינתיפאדה השנייה.

נתניהו וצוות הקואליציה הממשלתית שלו מחפשים הישגים מעשיים לפני סיום הקרב בעזה, כי התוצאות, כפי שהן כעת, הן סימן לתבוסה וכישלון, המחיר שעליו ישלמו הוא והעומדים איתו. באחריות. זה בהחלט יוביל לסוף הקריירה הפוליטית שלו, כפי שקרה עם גולדה מאיר ב-1973 ומנחם בגין ב-1973. 1982.

נתניהו מבקש להרחיב את צורתו וגודלו של הקרב בעזה ומחוץ לפלסטין, במטרה לערבב בין הקלפים הסותרים ולערבב את האמריקנים שאינם מעוניינים להרחיב את מצב המלחמה באזור הערבי: פלסטין, לבנון, סוריה. , עיראק, תימן, מלווה במלחמה באוקראינה נגד רוסיה.

חיסולו של סאלח אל-עארורי בלבנון ובפרבר הדרומי של ביירות, שבו שכן חיזבאללה, הפר את הסכמי שביתת הנשק והפסקת האש מאז 2006 בין לבנון למושבה. הוא חצה את הקווים האדומים ושבר את כוח ההרתעה ההדדית בין המדינות. שני צדדים. זה מה שגרם לשיח' חסן נסראללה לומר על פשע. חיסול אל-ערורי:

"פשע גדול ומסוכן שאי אפשר לסבול, והעניין לא מצריך דיבורים רבים. כפי שאמרנו בהודעת חיזבאללה, הפשע החמור הזה לא יישאר ללא תגובה ועונש. יש ימים ולילות בינינו לבין המידאן מוֹשָׁבָה."