כבוד גדול לאל-ג'זירה

תחנת אל-ג'זירה הקטארית משתפרת, באמצעות רשת הכתבים שלה בפלסטין, בסיקור האירועים המרים ששוטפים את רצועת עזה, שהייתה נצורה, ואנשיה גברו בכאב ובאסון לאחר הקרב ב-7 באוקטובר 2023, תוצאה של ההפצצה הברברית המיועדת, והפלישה ההרסנית שבוצעו ע"י כוחות המושבה הישראלית, ומעקב אחר התפתחויות הסכסוך. הפלסטיני-ישראלי, ויתרונותיו מנקודת מבטי: פשעי כוחות הכיבוש ופרטיהם, וסבלו של העם הפלסטיני כתוצאה מההרג והשלכותיו של רעב ושלילת זכויות וצרכי ​​החיים הבסיסיים ביותר, המשפיעים על משפחות וילדים מביניהם, וגורמים לאסון האכזרי והקשה ביותר. סבל שהאנושות עדה לו, במונחים של כאב מכוון שנגרם על ידי ממשלת המושבה, צבאה וסוכנויותיה.

תחנת אל-ג'זירה מבצעת את חובתה המקצועית במצוינות ומשלמת את המחיר על כך עם מיטב הקדרים האמיצים שלה, לרבות כתבים, צלמים וטכנאים, באמצעות מעורבותם בנקבוביות ובנחיצות העבודה, וההתרוצצות לפרטי הפרטים של הארגון. פעולה של שני הצדדים של הסכסוך, להציג תמונה רצינית אמיתית הקרובה ביותר לדיוק, להשתאות ולמציאות.

משירין אבו עקל'ה, לוואל אל-דהדוה ולא פחות מכך סאמר אבו-דקה, שאיבד את חייו, עובר דרך הכתבים אנס אל-שריף ומואמן אל-שרעפי, ורבות ממשפחות הכתבים הממוקדים.

אם כתבי אל-ג'זירה ובני משפחותיהם נפגעו כאזרחים, הרי מדובר בגינוי משפטי והשפלה מוסרית מצד כוחות המושבה, כי הכתבים אינם "קיצוניים", לא "מחבלים", ולא חמאס או תומכים המעורבים ב משימותיה ופעולותיה. במקום זאת, הם אזרחים העוסקים בעבודה עיתונאית מקצועית. פתוח.

אם המיקוד שלהם מוגבל בגלל שהם כתבים, חושפים, עוקבים מקצועיים ועיתונאים, והם ובני משפחותיהם משלמים את המחיר על מה שהם עושים כעיתונאים, אזי מדובר בפשע כפול שתוצאתו היא הגינוי הנדרש מכל המוסדות העוסקים בעניין. זכויות האדם, והעונשים בפועל על ביצוע הפשע שבוצע על ידי המושבה, מוסדותיה וכוחותיה, תוך בידוד ותשלום המחיר על ידי הקהילה הבינלאומית, במיוחד מעמים מתורבתים שממשלותיהם מתיימרות לדאוג לביטחון, יציבות, מודרניזציה וזכויות אדם.

העובדות שהגוף העיתונאי בכלל עד להן, כמו עזיבתם של 90 עיתונאים פלסטינים, ומניעת כניסת עיתונאים זרים לרצועת עזה כדי לחזות בפשעים שביצעה המושבה נגד העם הפלסטיני, הביאו לשינוי עמדות ותנועה של הרחובות האירופיים והאמריקאים. אז מה אם נוכחות העיתונות הזרה תגדל ופרטי פשעי המושבה יועברו? ההשפעה תהיה בהחלט רהוטה, חזקה ומשפיעה.

מה שהמושבה עושה הוא כופה שינוי הדרגתי ברחובות אירופה ואמריקאית לקראת הזדהות עם הפלסטינים ודחייה של הנרטיב והפעולות של הישראלים. עמדותיהם של חלקם השתנו פוליטית, ועמדותיהם של אחרים התפתחו. התוצאה הוא רווחים אסטרטגיים לפלסטינים והפסד, חשיפה וחשיפה אסטרטגית לישראלים.

מה שהעיתונות, במיוחד התקשורת המשודרת בטלוויזיה, עם אל-ג'זירה בחזיתה, עושה על ידי מעקב ותיעוד: 1- פשעי המושבה, 2- סבל הפלסטינים, 3- פעולות התנגדות, מעשה מקצועי אשר ההשלכות מובילות למה שאנו עדים לה ברחובות בירות העולם, וההצבעה המתקדמת הזו בעצרת הכללית של האו"ם בעד פלסטין היא אינדיקציה לכך.

המושבה וכליה ביצעו בעבר מעשי טבח דומים, פחות ופחות, בקרב התושבים, האנשים, הערים והכפרים של ארץ ישראל בשנת 1948, אך ללא מעקב מצלמות, ללא תמונות הפשעים, למעט גירוש ועקירה של מחציתם העם הפלסטיני מחוץ למולדתו.

גילויי העקירה הפלסטינית, המקלט, העוני והרעב במחנותיהם בלבנון, סוריה וירדן זכו להזדהות וניתנה להם אהדה הומניטארית, וכך נותרה ללא מעשים שהובילו לחזרתם של פליטים אלה למולדתם. , המקורות שנגנבו מפרויקט ההתפשטות הקולוניאלי הישראלי.

מעשי הטבח של המושבה נגד הפלסטינים נכתבו על ותועדו על ידי מספר חוקרים, כשהבולט שבהם היה זה שעקב אחר העובדות והפרטים של פשעי המושבה, החוקר וההיסטוריון הישראלי אלן פפה, בספר העיון שלו בנושא " טיהור אתני בפלסטין", בהתבסס על עובדות ופרטים שנלקחו מארכיון צבא המושבה הישראלית, וראיונות עם פושעים ומנהיגי צבא הכיבוש.