ביום רביעי אישרה הכנסת (הפרלמנט) בקריאה ראשונה את התקציב הכללי המתוקן, בהתאם לצרכי המלחמה לשנת 2023.

עדיין יש לאשר אותו בקריאה שנייה ושלישית לפני שהוא ייכנס לתוקף, אך לא נקבע תאריך להצבעה.

מרשות השידור (רשמית) נמסר כי 62 מתוך 120 חברי הכנסת הצביעו בעד התקציב, בעוד 53 התנגדו, ושאר החברים נעדרו מהישיבה.

היא ציינה כי חברי מפלגת האחדות הלאומית, בראשות השר בני גנץ במועצת השרים הצבאיים, התנגדו לתקציב.

גנץ התנגד לשמירה על התקציבים המקוריים שהוקצו לישראלים דתיים ולהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, ודרש להתמקד בצרכי מלחמה.

מתאגיד השידור הישראלי נמסר כי שר הכלכלה הישראלי ממפלגת הליכוד, ניר ברקת, נעדר מההצבעה (מבלי לנמק את הסיבות).

משרד האוצר הישראלי העלה ביום שני את הערכת עלות המלחמה ברצועת עזה ל-191 מיליארד שקל (51 מיליארד דולר), כאשר הפעילות נמשכת באוויר, ביבשה ובים במשך קרוב לחודשיים, לפי מה שמשרד האוצר הודיע.

בסוף השבוע האחרון אישרה ממשלת ישראל תקציב משלים "חסר תקדים", בשווי 8 מיליארד דולר, כדי לענות על צורכי המלחמה ההרסנית שמנהלת תל אביב ברצועת עזה מאז ה-7 באוקטובר.

בשבועות האחרונים, דיווחים ישראלים ובינלאומיים הצביעו על השפעות עצומות של המלחמה ברצועת עזה על הכלכלה הישראלית.

ישראל זימנה מאז תחילת המלחמה 360,000 חיילים וקציני מילואים, מה שגובה לממשלה ולמשק עומסים רבים, בשל היעדרותם של המשרתים בכוחות המילואים מעבודה בחיים האזרחיים.

מאז תחילת המלחמה פינתה ישראל גם כרבע מיליון מתנחלים מדרום וצפון הארץ, וכיום היא שוכנת אותם בבתי מלון ובתי הארחה על חשבון הממשלה, המהווה נטל כלכלי נוסף.