המלחמה הישראלית-פלסטינית: כיצד התמוטטות ערכי המוסר המערביים מתדלקת רצח עם

מצער שרוב מדינות מערב אירופה הצטרפו לאימפריאליזם בראשות ארה"ב, שמדכא תנועות שחרור וחונק התנגדות עולמית.

ישנה אמונה רווחת בדומיננטיות של הציוויליזציה המערבית, שהיא בעיקרה חומרית בהרכבה, למרות יחסה האמביוולנטי לאסלאם. ציוויליזציה מערבית זו מדגישה עושר חומרי על פני רוחניות ומוסר, לעתים קרובות מונעת על ידי השאיפה לתבוע דומיננטיות ושליטה הן על האנשים והן על המשאבים הכלכליים והטבעיים שלהם. זו היוותה מערכת אימפריאלית המונעת אך ורק על ידי רדיפה אחר כוח, המתעלה מעל שיקולים מוסריים ואתיים. הערכים שהוא מגלם מתעלמים מהסטנדרטים הבינלאומיים ומהמגבלות המשפטיות, ופועלים לפי עיקרון המאפשר לכאורה כל אמצעי להשיג את מטרותיו.

כיום, הסדר העולמי החדש מגולם במערכת ברברית שמתעלה מעל כל הנורמות והערכים האנושיים כדי להשיג שליטה מוחלטת ביכולות של אנשים. הוא כופה חוקים דמויי אפרטהייד ומחזק את תפיסתם של אנגלו-סכסים שאינם לבנים כנחותים, במטרה להשפיל אותם. מצער שרוב מדינות מערב אירופה מיושרות עם האימפריאליזם הזה בהנהגת ארה"ב, אשר רומס את הערכים האנושיים, מדכא את כל תנועות השחרור וחונק את האופוזיציה העולמית.

קיים פער עצום בין ממשלות ועמים שמתנגדים להגמוניה זו, המסומל על ידי תאגידים רב לאומיים, המכלול הצבאי-תעשייתי, התקשורת הממוקדת, ספירלות ציוניות וגופים דומים. חברות חופשיות מכירות בטבעה ובמטרותיה של מערכת זו, אך הן נאבקות להתמודד איתה חזיתית, חסרות אומץ להתנגד ולשמר את היכולות הטבעיות והכלכליות של המדוכאים.

האכזריות הבלתי פוסקת של המשטר הגזעני הזה נובעת מפשיטת רגל של ערכים, פירוק מוחלט של מערכות מוסר ומשחיקת אמונות. היא מראה גישה חסרת מעצורים כלפי כל תרבות או ציוויליזציה שמתנגדת להגמוניה שלה, תוך שימוש בעיקר באמצעי כפייה. בתוך המדיניות המתנשאת הזו, העולם המערבי נראה עומד, נכנע לחוק הג'ונגל, נטול כל שביב של תקווה להתנגדות אמיתית. חופש הביטוי נחנק, והביקורת עמומה.

בעל ברית אסטרטגי

הכוחות הפוליטיים הדומיננטיים במשטרים מערביים מיישמים מדיניות דיכוי ללא אחריות או פיקוח, בעוד שאתגרים אינטלקטואליים או צבאיים להגמוניה עולמית זו נעדרים באופן ניכר.

במבנה הבינלאומי המורכב הזה, על כל כוחו הכלכלי, המדיני והצבאי, אנו עדים לעם הפלסטיני שסובל ממעשי טבח שבוצעו על ידי משטר הקומפראדור הציוני, מחוזקים בטכנולוגיות הצבאיות החדישות ביותר, ובתמיכה כלכלית ופוליטית בלתי מוגבלת. מי שמאמין שתל אביב שולטת בהחלטה האמריקאית טועה. להיפך, ישראל נהנתה היסטורית מתמיכה אירופית והיא נמצאת כעת תחת מנהיגות אמריקאית, אשר בתורה משתמשת בישראל כבעלת ברית אסטרטגית במזרח התיכון כדי להשיג את האינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והפוליטיים שלה.

כיום, המאבק נגד הכובש הציוני אינו מוגבל רק אליו, אלא כולל את המדינות החזקות בעולם, בראשות ארצות הברית. זה חיוני שניגש לקונפליקט הזה בצורה רציונלית, ונמנע ממסקנות מוקדמות לגבי ניצחון, מכיוון שהתמודדות עם ההשלכות הקשות שלו עשויה להיות מתסכלת. ההבנה שחוקי הטבע והאנושיים משתנים ללא הרף חיונית בתחומי ההתפתחות והשינוי.

אי אפשר להתעלם מהעובדה הברורה שיש נתק מרושע בין השיח האינטלקטואלי הערבי לפוליטי. זה מעלה שאלה מכרעת: היכן ההתעוררות הערבית שחזה ג'ורג' אנתוני בשנות ה-30, תוך שימת דגש על הרנסנס האינטלקטואלי והפוליטי? זה חיוני שארצות הברית ואירופה ינקטו עמדה נחרצת בתמיכה בפתרון שתי המדינות, יחד עם מפת דרכים ברורה ליישומו.

היעדר התעוררות זו בשטח מביא לחברה אזרחית מפוצלת שאינה מסוגלת לייצר רעיונות פרוגרסיביים לקידום חברות טובות יותר לאור דילמות כאלה. אחת האירוניות הבוטות של הגורל נעוצה בעושר הפיננסי של מדינות ערב והאסלאמיות, בניגוד לאופי הצרכני והתלות המוחלטת שלהן בסחורות מערביות. ההשקעות של מדינות אלו נעוצות בעיקר במערב ולא בעולם הערבי, מה שמוביל לתלות הכלכלית, הפוליטית והאינטלקטואלית שלהן. כתוצאה מכך, הם אינם מצליחים להשתמש בהכנסות הנפט בייצור לטובת בני עמם, חסרים ממשל לפיתוח בר-קיימא ונשארים כפופים להגמוניה מערבית.

זה חיוני שארצות הברית ואירופה ינקטו עמדה נחרצת בתמיכה בפתרון שתי המדינות, יחד עם מפת דרכים ברורה ליישומו.

חשוב לא פחות לחזק את הקונצנזוס בין ההנהגה הפלסטינית לעם הפלסטיני כדי לקבל את פתרון שתי המדינות.

המאבק שנמשך כבר 75 שנה חייב להתגלם בהקמת מדינה פלסטינית מאוחדת, תוך דחיית כל אפשרות לפירוקה, תהא המחיר אשר יהיה. האיתנות והגבורה שהפגינו עמנו הם בלתי נדלים והם מכריעים בהקשר זה.

הציוויליזציה המערבית חווה מצב של קריסה במבנה, באידיאולוגיות ובמסגרת המוסרית שלה, מה שהתברר בכישלונה להנהיג את העולם המודרני. חייבת להיות טרנספורמציה עמוקה ודינמית לקראת ציוויליזציה שאומצת הכללות המבוססת על צדק שוויוני, ערכים אנושיים בסיסיים ועקרונות דמוקרטיים חופשיים. ההיסטוריה לא נכתבת על ידי המנצח; במקום זאת, האנשים רושמים זאת באמצעות המהפכות וההישגים שלהם. חזון עתידי זה הוא בלתי נמנע, כפי שהביע ההיסטוריון הבריטי ארנולד טוינבי, שציין כי ציוויליזציות חשופות לקריסה, וכי להיסטוריה יש בלתי נמנע ברור בתהליך הפיתוח והפיוס של סתירות גדולות.

אין להכחיש שהקהילה הבינלאומית מכירה יותר ויותר בסיכויים ובאפשרות של הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, במיוחד על רקע האירועים ההרסניים של הרס, עקירה ואובדן חיים בקרב פלסטינים חסרי הגנה בעזה.

הקורבנות המוקרבים גדולים ושוברי לב, ומסמלים את מעמדו של העם מול הכיבוש האכזרי.