בין המטרות המוצהרות והאמיתיות של המלחמה בעזה

בשמונה עשר באוקטובר האחרון, שבועיים לפני תחילת המלחמה הישראלית ברצועת עזה, נחת מטוסו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בנמל התעופה לוד במה שהיה הביקור הראשון של נשיא אמריקאי בישראל בזמן מלחמה. בניגוד לביטויי התמיכה וההטיה הידועים, שחזרו על עצמם מאוחר יותר על ידי כל הפקידים האמריקאים, ביידן הזהיר את נמעניו מההכרח לחשוב על היום שאחרי המלחמה, להגדיר את מטרותיו במדויק, ולא למהר מאחורי רצונות נקמה, כפי שעשתה ארצות הברית במלחמה על אפגניסטן ועיראק.

האזהרות המדויקות של ביידן לישראל הגיעו למרות חוסר המיקוד הידוע שלו בהצהרותיו הרשמיות בשל השפעות הגיל.

עמדה זו מייצגת הכרה מרומזת בכך שהמטרות הישראליות המוצהרות של המלחמה, דהיינו חיסול חמאס והשבת אסירים, ובהמשך המטרה של ביטול האיום המגיע מעזה, אינן מציאותיות לחלוטין, ואף סותרות זו את זו. כי חיסול חמאס או ההתנגדות שווה ערך לחיסול העם הפלסטיני, והמשך פעולות של רצח עם, הרס והפצצת כל מטר רבוע ברצועת עזה, מה שמוביל בהכרח לסכנת חיי האסירים.

חמישים ימים של מלחמת השמדה, עקירה, טיהור אתני וענישה קולקטיבית לא הצליחו להחזיר אף אסיר אחד. מה מבטיח שהמשך המבצעים האכזריים הללו (הנתמכים ע"י הממשל האמריקני בתואנה המבישה והשקרית של הזכות לעצמך). ההגנה) יכולה להחזיר את שאר האסירים?

אין ספק שמטרות מלחמת ההשמדה הישראלית ברצועת עזה שונות בתכלית מאלה המוצהרות, וכדי לדעת ולאמת את המטרות הללו, אין צורך לעקוב ולנתח את מה שאומרים פוליטיקאים וגנרלים, אלא מה מכונת המלחמה. מבצעת מבחינת מעשי טבח המוניים יומיומיים והרס בתים, תשתיות ונקודות ציון מספיקות לנו. תרבותית ושירותית. מלחמה זו היא חלק מהמערכה הידועה ומתכננת לחסל את הסוגיה הלאומית הפלסטינית ולפתור את הסכסוך, מערכה שתרגומיו אנו עדים לגדה המערבית בשנתיים האחרונות. בנוסף לכך, המטרה להיפטר מרצועת עזה, אשר רדפה מנהיגים ישראלים רבים בעשורים האחרונים, ולעתים מתורגמת באופן "רך" כרעיון ההפרדה של עזה מהגדה המערבית. מוציאים אותו ממשוואת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובפעמים אחרות הוא מיושם בצורה אכזרית וקשוחה, כפי שקורה כעת, או באמצעות תוכניות. עקירה, שלפעמים נעלמת ואז חוזרת ומופיעה בכל מלחמה או משבר, ו התפיסה שסילוק עזה מהסכסוך פירושה היפטרות משני מיליון פלסטינים, ההתנגדות, חלק חשוב בסוגיית הפליטים ואפילו אחדות העם הפלסטיני, הכל בו זמנית.

בעתיד הנראה לעין, המלחמה התוקפנית הזו שמה לה למטרה להטיל מחיר כבד על העם הפלסטיני הגבוה בעשרות מונים מהמחיר שנגרם לישראל במבצע ה-7 באוקטובר. זוהי גישה שישראל המשיכה לנהוג בה גם ביומיום שלה. פעולות הדיכוי וסדרת המלחמות הקטנות שפתח נגד עזה. אפשר לקרוא לעניין הזה מאזן הדם, או מונה ההרג, שראינו בכל פלישה לערים ולמחנות בגדה המערבית, שבהם הוצאו להורג מבוקשים, ומי שהיו בקרבתם או בדרך לביצוע מבצע, ואפילו עוברי אורח שנמצאו במקרה במקום המבצעים.מונה דם זה מצביע על הרג של לפחות עשרה פלסטינים על כל ישראלי, והקורבנות הפלסטינים הם לרוב אזרחים, בעיקר ילדים, נשים וקשישים. כפי שקורה במהלך מעשי הטבח הנוכחיים בעזה.

הטלת מחיר לפלסטינים מטרתה גם להקהות את המודעות שלהם וליצור שכנוע מוצק לדורות של חוסר האפשרות להתעמת עם ישראל, או במחיר העצום של ניסיונות כאלה. חלק מבכירי ישראל, כמו השר גדעון סער, סבורים כי תשלום המחיר חייב לכלול ניתוק חלק ניכר מהשטח הקטן ממילא של רצועת עזה, ורוב הגנרלים והפוליטיקאים מסכימים איתו, שחלקם קוראים החזרת ההתיישבות לעזה, וחלקם הרחיקו לכת ודרשו להפוך את רצועת עזה לגן לאומי.הישראלית והשרה לשעבר איילת שקד אף קראו להפוך את העיר חאן יונס לאצטדיון כדורגל.

זוועות הג'נוסייד וההרס גם מטרתן להחזיר את כוח ההרתעה שאבד ב-7 באוקטובר, במסר מוכתם בדם לא רק לפלסטינים אלא לכל מי שחושב על פגיעה בישראל. על כך חזר שר הביטחון הישראלי יואב גלנט, שנשבע. להפוך את ביירות לעזה חדשה אם חיזבאללה יחשוב על הסלמה של ההתכתשויות. נגד ישראל למלחמה גלויה.

מטרות המלחמה האכזרית ברצועת עזה נעות לאור תוצאות העימותים בשטח והתגובות האזוריות והבינלאומיות. בתחילת המלחמה קראו מנהיגי ישראל לאזרחי עזה לעזוב את רצועת עזה כדי להציל את עצמם. חלק מחברי הכנסת, ובמיוחד דני דנון (הליכוד) ורם בן ברק (יש עתיד), קראו למדינות העולם לקלוט את הפליטים הפלסטינים כך שכל מדינה תיקח חלק מהפליטים הללו, והפתרון הזה הצליח."גאון" זכה לשבחים של השר הקיצוני בצלאל סמוטריץ'. במקביל לקריאה לעקירת הפלסטינים, הרימו ראשם רעיונות ישנים וחדשים להתנחלות והתפשטות, כמו פרויקט תעלת בן גוריון, ושאיפות לשדות גז מול חופי עזה, שניהם מניחים שהצלה מעזה ו אנשיה הפכו לאפשריים.

אבל העמדה הנחרצת של מצרים וירדן בדחיית העקירה, ולאחר מכן אימוץ עמדה דומה על ידי מדינות גדולות רבות, כולל ארצות הברית, הביאו לירידה בדרישות הללו, ולהחלפתן בעקירה פנימית, שמטרתה לדחוס שתיים. מיליון אנשים נכנסים למחנות גדולים ללא כל צורך בחיים, ובכך מפעילים לחץ על הקהילה הבינלאומית.להתערב כדי לשים קץ לאסון ההומניטרי הזה באמצעות עקירה.

ישראל מתכננת כל מה שהיא רוצה בהתבסס על שאיפותיה ותמיכתה האמריקנית בה, אבל היא לא לבד בשדה הקרב. העם הפלסטיני איתן באדמתו, ההתנגדות עושה את המוטל עליה, ותנועות מחאה מתפשטות ברחבי ערי העולם. בירות ומטלטל את עמודי התווך של המערכת הבינלאומית הלא צודקת והסטנדרטים הכפולים שלה המפורטים לפי זהותו, צבעו, גזעו ודתו של הקורבן.