יפן מאשרת תיקוני חוק כדי להבטיח את המשכיות 'כס החרצית' תוך המשך איסור על נשים

הבית העליון ביפן אישר היום, יום שישי, חבילת תיקוני חקיקה הנוגעים לחוק ירושת הכס הקיסרי, במאמץ רשמי להבטיח את המשכיות המלוכה התורשתית העתיקה בעולם. צעד זה נועד לטפל בירידה במספר בני המשפחה הקיסרית, ולהבטיח קיומם של יורשים זכרים ל'כס החרצית' בעתיד הרחוק.

למרות המחלוקת הרחבה, התיקונים החדשים שמרו על הכלל הנוקשה האוסר על נשים לעלות לכס המלוכה, מה שאומר המשך הדרתה של הנסיכה אייקו, בתו היחידה של הקיסר הנוכחי נארוהיטו. החלטה זו עולה בקנה אחד עם מגמות הזרם השמרני בתוך המפלגה הליברלית-דמוקרטית השלטת, המתעקשת להגביל את הירושה לשושלת הגברית בלבד.

עתיד המשפחה הקיסרית תלוי כיום כמעט לחלוטין בנסיך הצעיר היסאהיטו, בן 19, שהוא אחיינו של הקיסר. על פי הכללים הנוכחיים, היסאהיטו נחשב ליורש היחיד מדורו, ובמקרה שלא יוליד בנים בעתיד, השושלת הקיסרית תעמוד בפני סכנת הכחדה ממשית.

הצעת החוק החדשה פותחת את הדלת בפני חזרתם של גברים מ-11 ענפים רחוקים של המשפחה הקיסרית, אשר נמחקו מהרישומים הרשמיים לאחר תבוסת יפן במלחמת העולם השנייה בשנת 1947. החוק קובע כי פרטים אלה חייבים להיות רווקים ומעל גיל חמש עשרה, כדי להבטיח את שילובם בחיי הקיסרות ולהעניק לילדיהם את זכות הירושה מאוחר יותר.

אחד השינויים הבולטים בחוק החדש הוא ביטול הכלל שאילץ נסיכות מהמשפחה לוותר על תאריהן ומעמדן הקיסרי כאשר נישאו לאזרחים מן השורה. עם זאת, שינוי זה נותר חלקי בעיני חלק, שכן ילדי נסיכות אלה לא יורשו לתבוע את הכס, בהתאם לעיקרון השושלת הפטריארכלית.

מגמה חקיקתית זו עוררה ביקורת אקדמית ועממית, כאשר מומחים למערכת הקיסרית ראו כי החוק אינו מקשיב לקול הרחוב היפני. מקורות יודעי דבר ציינו כי התיקונים משקפים את רצון האגף הימני לשמר מסורות היסטוריות גם אם הן מתנגשות עם מגמות חברתיות מודרניות.

סקרים אחרונים מצביעים על פער עמוק בין המחוקקים לציבור, כאשר כ-72% מהמשתתפים בסקר של העיתון 'אסאהי שימבון' תמכו באפשרות שנשים יעלו לכס המלוכה. חלק נרחב מהיפנים רואים בנסיכה אייקו דמות פופולרית המסוגלת לשמש סמל למדינה, בדיוק כמו אביה הקיסר נארוהיטו.

מנגד, ראש הממשלה סנאיי טאקאיצ'י, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה, הובילה את המגמה המתנגדת לעליית נשים לכס המלוכה בתוך המפלגה השלטת. טאקאיצ'י רואה בשמירה על טוהר השושלת הגברית את מהות המערכת הקיסרית שנמשכה מאות שנים, ואין לשנותה תחת לחצי המודרנה.

חלק מבני הענפים הקיסריים הישנים הביעו הסתייגויות מחזרה לארמונות, כאשר אסאהירו קוני, אחד מצאצאי משפחות אלה, הצהיר כי לא יעודד את נכדיו להצטרף למשפחה. הוא הסביר כי החופש ממנו נהנים הפרטים מחוץ למגבלות הקיסריות נחשב ליתרון שקשה לוותר עליו לאחר הגיעם לבגרות.

היסטורית, יפן ראתה שמונה נשים עולות לכס הקיסרי בתקופות קודמות, אך החוקים שנקבעו בעידן המודרני, ובמיוחד בשנים 1889 ו-1947, הגבילו זכות זו. אגדות טוענות כי המשפחה יורדת מ'אלת השמש', וזאת משמשת חלק לדרוש את החזרת הזכות הנשית לשלטון.

המשפחה הקיסרית סובלת כיום מהתכווצות חדה, שכן היא כוללת רק 16 פרטים, מתוכם חמישה גברים בלבד, רובם מבוגרים. הקיסר לשעבר אקיהיטו (בן 92) ואחיו (בן 90) נמצאים מחוץ למעגל היכולת להבטיח את עתיד הירושה, מה שמטיל עומס כבד על כתפיו של הנסיך הצעיר היסאהיטו.

ברחובות טוקיו, קולות הדורשים עדכון המנטליות הפוליטית מתחזקים, כאשר הדור הצעיר רואה בהדרת נשים אפליה שאינה מקובלת עוד ביפן המודרנית. תלמידות תיכון אמרו כי המערכת הקיסרית צריכה להתפתח כדי להישאר סמל מאחד לכל היפנים ללא הבדל מין.

משקיפים הזהירו כי התעלמות מדעת הקהל עלולה להוביל בטווח הארוך לשחיקת התמיכה העממית במוסד הקיסרי, הנחשב לסמל לאחדות העם. הם רואים כי פתרונות 'טלאי' של צירוף קרובי משפחה רחוקים עשויים שלא להספיק לקיום המערכת לנוכח השינויים החברתיים המהירים.

לסיכום, אישור חוק זה נותר צעד ביניים שאולי לא יסיים את המחלוקת סביב עתיד 'כס החרצית'. בעוד השמרנים חוגגים את שמירת המסורות, הרפורמיסטים ממתינים להזדמנות נוספת לפתוח את שערי הארמון בפני נשים, ובכך להבטיח שהמשפחה הקיסרית תישאר חלק חי מעתיד יפן.

יש לנטוש את המנטליות הגברית בירושת הכס באופן המשקף את ערכי החברה המודרנית.