תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) הודיעה על צעד פוליטי ומינהלי מכריע בהחלטה לפרק את ועדת החירום הממשלתית ברצועת עזה, ולהעביר את כל משימותיה לוועדה הלאומית לניהול עזה, שהוקמה על ידי מועצת השלום. משקיפים רואים בשינוי זה סיום של כמעט שני עשורים של שליטה ישירה של התנועה על מוקדי השלטון ברצועה, והוא מגיע בתזמון רגיש החופף לשיחות קהיר המתמשכות בנוגע להצעת מועצת השלום המתוקנת ליישום הסכם הפסקת האש.
צעד זה מציב את ישראל בפני אתגרים חדשים באופן ההתמודדות עם המציאות המנהלית המתהווה, במיוחד עם העלאת שאלות לגבי האפשרות להפריד את התיק ההומניטרי מתיק הנשק. התפתחויות אלו חופפות למשבר ההומניטרי העמוק המתמשך ברצועה, כאשר דיווחים מהשטח מצביעים על כך שהכיבוש ממשיך בפעולותיו הצבאיות שגבו את חייהם של למעלה מאלף שהידים מאז ההכרזה על הפסקת האש האחרונה, תוך המשך שליטה צבאית על כ-70% משטח עזה.
במישור המעשי, רשויות הכיבוש ממשיכות לתמרן את תנועת המעברים הגבול, כאשר הן מאפשרות כניסה של כ-200 משאיות סיוע בלבד ביום, מה שמהווה הפרה בוטה של הפרוטוקולים ההומניטריים הבינלאומיים. מציאות זו דוחפת לכיוון הצורך בגוף מנהלי חדש המסוגל להתמודד עם הקהילה הבינלאומית ולהקל על נטל המצור המוטל על האוכלוסייה הסובלת ממחסור חמור בצרכים בסיסיים.
מצידו, ד"ר איברהים פריחאת, פרופסור לסכסוכים בינלאומיים, ראה בהחלטת חמאס מעבר אסטרטגי מ'ניהול שלטון' ל'ניהול השפעה'. הוא הסביר כי צעד זה מסיים את השלב שבו התנועה שילבה בין משימות השלטון והפעולה ההתנגדותית, תוך הדגשה כי שינוי זה אינו אומר בשום אופן סיום תפקידה הפוליטי של התנועה בזירה הפלסטינית הכללית.
פריחאת הגדיר ארבעה צירים עיקריים שיהוו את ליבת הדיונים בשלב הבא, החל בסיום הניהול הישיר ומה שעשוי לנבוע מכך של ואקום ביטחוני ומנהלי פוטנציאלי. הוא גם הדגיש כי תיק השיקום וקביעת האופק הפוליטי של הרצועה יהיו המבחן האמיתי למידת הצלחת הוועדה הלאומית לכפות את עצמה כחלופה לגיטימית ויעילה לניהול ענייני עזה.
בהקשר קשור, רצועת עזה שרויה במצב של ציפייה זהירה בקרב התושבים המקווים שצעד זה יתרום לשבירת הקיפאון הפוליטי ולעצירת פעולות השחיקה הישראליות המתמשכות. אנליסטים רואים כי מצב הרוח הכללי נוטה לתמוך בכל כיוון שיפתח אופקים רציניים לעתיד השלטון, הרחק מהתירוצים שבהם משתמשת ישראל כדי להצדיק את תוקפנותה המתמשכת בטענה של 'שלטון חמאס'.
המכשול הישראלי בולט כאתגר הגדול ביותר בפני שינוי זה, כאשר תל אביב מתנה את פירוק הנשק של הפלגים הפלסטיניים כתנאי מוקדם לכל התקדמות בתיקים הפוליטיים או ההומניטריים. לעומת זאת, חמאס ושאר הפלגים דוחים את קישור תיק הנשק לצרכים ההומניטריים, ומציעים נוסחה להגבלת הנשק הכבד ומסירתו לרשות פלסטינית מוסכמת על פי פרוטוקול מיוחד שיוכן על ידי הוועדה הלאומית.
מקורות יודעי דבר מצביעים על כך שהפלגים המשתתפים בשיחות קהיר נראים מסכימים על נוסחה זו, החופפת בחלקים מסוימים להצהרות הממשל האמריקאי בנוגע לצורך להתמודד עם הנשק הכבד כעדיפות. עם זאת, העמדה האמריקאית נשארת לא מעודדת מספיק כדי ללחוץ על הצד הישראלי לקבל את ההסדרים המנהליים החדשים הללו ללא תנאים בלתי אפשריים.
ברמה האזורית, מומחים רואים כי עיסוקה של וושינגטון בתיקי איראן ולבנון מחליש את מומנטום הלחץ הבינלאומי להשגת פריצת דרך בעזה. כמו כן, הפיכת מועצת השלום לארגון לא ממשלתי עשויה להחליש את סמכותה הבינלאומית, מה שמעניק לישראל מרחב תמרון גדול יותר ופעולה הרחק מפיקוח בינלאומי קפדני, במיוחד עם התקרבות הבחירות הישראליות באוקטובר הבא.
משקיפים הזהירו מפני פרויקט 'האזור ההומניטרי' המוצע ברפיח תחת פיקוחו של עלי שעאת והגנה של כוח בינלאומי, וראו בו ניסיון לחלק את הרצועה ולבסס את ההפרדה הגיאוגרפית. יש הרואים כי תוכנית זו עשויה להשאיר את אפשרות הגירוש קיימת באמצעות דחיקת אלפי פלסטינים לאזורי גבול צרים, וזה מה שחמאס מנסה למנוע באמצעות הכרזה על פירוק ממשלתו ודרישה לאחריות הוועדה הלאומית על כל הרצועה.
התובנות האנליטיות הגיעו למסקנה כי העדיפות העליונה צריכה להתמקד בצד ההומניטרי ולהפריד אותו לחלוטין מהמורכבויות הביטחוניות והפוליטיות כדי למנוע הפיכת עזה למצב של שחיקה מתמדת. המומחים גם הדגישו את הצורך בהגשת יוזמות לאומיות מאוחדות על ידי ההנהגה הפלסטינית כדי למנוע הפיכת שלב המעבר למציאות מתמשכת של הרס והדרה, תוך ציון דוגמאות קודמות שבהן השיקום נתקע במשך שנים רבות.
צעד חמאס מייצג מעבר מניהול שלטון לניהול השפעה, כאשר הוא מסיים את השלב ששילב בין שלטון והתנגדות מבלי לסיים את תפקידו הפוליטי.
Share your opinion
שינוי אסטרטגי בעזה: חמאס מפרק את ועדת הממשלה שלו ומוסר את הניהול לוועדה הלאומית