אלף ימים של השמדה בעזה: לידה פוליטית קשה סביב מאפייני 'היום שאחרי'

רצועת עזה נכנסה ליומה האלף תחת עול מלחמת השמדה ישראלית חסרת תקדים שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, והותירה מציאות הומניטרית ופוליטית מורכבת. למרות משך התוקפנות, מאפייני השלב הבא נותרו מעורפלים לאור כישלון המאמצים להגיע להפסקת אש קבועה והמשך ההרג השיטתי.

הסטטיסטיקה בשטח מצביעה על אסון דמוגרפי ואורבני, כאשר כוחות הכיבוש הרגו יותר מ-73 אלף פלסטינים ופצעו למעלה מ-173 אלף נוספים. ההרס פגע גם בכ-90% מהתשתיות האזרחיות, והפך את הרצועה לאזור בלתי ראוי למגורים תחת מצור חונק.

במישור הפוליטי, בבירה המצרית קהיר נמשכות פגישות אינטנסיביות בין הפלגים הפלסטינים והמתווכים, כדי לדון בדרכים לעצירת התוקפנות וניהול ענייני הרצועה. בולטות באופק קריאות דחופות לכינוס המסגרת המנהיגותית הזמנית של אש"ף כדי לסדר את הבית הפנימי ולהתגבר על מצב הפיצול.

מאהר מזהר, חבר הוועד המרכזי של החזית העממית, הדגיש כי העדיפות העליונה של הפלגים היא עצירת שפיכות הדמים והבטחת חיים בכבוד לעם הפלסטיני. הוא הסביר כי הכיבוש נוקט במדיניות שיטתית של הרעבה והפצת מגפות כדי לשבור את רצון העמידה ולדחוף את התושבים לעקירה כפויה.

מזהר הדגיש את הצורך בהקמת משלחת פלסטינית מאוחדת למשא ומתן, וקבע כי הרשות הפלסטינית חייבת להיות הסמכות העיקרית לכל מהלך פוליטי. הוא ציין כי מה שמתרחש בקהיר מייצג עמדה לאומית יציבה שמטרתה העיקרית היא סיום מלחמת ההשמדה.

מצדו, מונזר אל-חאיק, דובר תנועת פתח בעזה, תיאר את המלחמה הנוכחית כ'מלחמת קיום' המכוונת נגד הקיום הפלסטיני בכל השטחים הכבושים. הוא הדגיש כי התנועה הציגה יוזמה באמצעות מצרים שמטרתה לבנות אחדות של המערכת הפוליטית הפלסטינית כצעד בסיסי ליציאה מהמשבר.

אל-חאיק הזהיר מפני הסכנה שבחיפוש אחר תפקידים פוליטיים בעזה ללא סמכות ברורה, והדגיש כי כל הסכם שייחתם מחוץ למסגרת הרשות הלאומית יוביל לתוצאות שליליות. הוא הוסיף כי אש"ף הוא הנציג הלגיטימי היחיד שצריך להוביל את המשא ומתן הפוליטי.

מנגד, חאזם קאסם, דובר תנועת חמאס, הסביר כי המכשול העיקרי בפני עצירת התוקפנות טמון באימוץ עמדות ישראליות על ידי 'מועצת השלום'. קאסם ראה בהחלטה לבטל את סוכנות אונר"א ברצועה התפתחות מסוכנת המחייבת עמדה ערבית ובינלאומית נחרצת.

קאסם הדגיש כי משלחת חמאס בקהיר עושה מאמצים גדולים כדי להשיג ערבויות אמיתיות ליישום הסכם הפסקת האש על כל מרכיביו. הוא ציין כי התנועה הציגה הצעות גמישות שאושרו על ידי המתווכים, אך הצד הישראלי תמיד חוזר עם ניירות חדשים כדי לשבש את התהליך.

דובר חמאס ציין כי כל מסלול רציני ליציבות דורש יציאת הגורמים הבינלאומיים מ'הגלימה הישראלית' ואימוץ עמדות ניטרליות. הוא הדגיש כי המטרה העיקרית היא עצירת ההשמדה והתחלה מיידית של פעולות סיוע ושיקום כדי להציל את מה שנותר מהרצועה.

האנליסט הפוליטי ויסאם עפיפה סבור כי המציאות הפלסטינית חווה משבר עמוק החורג מגבולות העימות בשטח עם הכיבוש. הוא הסביר כי הכיבוש תכנן להתבודד עם הגדה המערבית באמצעות פרויקטים של סיפוח, מתוך מחשבה שרצועת עזה נוטרלה לחלוטין לפני התפרצות אוקטובר.

עפיפה ציין כי העמידה האגדית של הפלסטינים במהלך אלף הימים האחרונים לא לוותה במהלך מקביל מצד הסמכויות הלאומיות כדי להבין את היקף הפגיעה הכוללת. הוא קבע כי היעדר מוכנות לאומית מאוחדת העמיק את האסון ההומניטרי והשפיע על המרקם החברתי.

עפיפה הזהיר כי ההימור על פגישות פלגים מוגבלות כ'גלגל הצלה' לצד מסוים הוא הערכה שגויה, מכיוון שהמשבר פוגע בכולם ללא יוצא מן הכלל. הוא הדגיש כי השלב דורש קריאה תצפיתית חדשה שתתאים להיקף האתגרים הגיאוגרפיים והזמניים שהמלחמה יצרה.

השאלה לגבי 'היום שאחרי' נותרה תלויה בין שולחנות המשא ומתן בקהיר לבין מציאות השטח שהולכת ומסתבכת מיום ליום. ועם המשך היעדר הסכמה על סמכות פוליטית מאוחדת, האזרח הפלסטיני בעזה הוא זה שמשלם את המחיר הגדול ביותר של המלחמה הארוכה הזו.

כל הפלסטינים שקועים במשבר וזקוקים לגלגל הצלה קולקטיבי, והקרב כפה שינוי גדול שעדיין לא הוטמע לאומית.