דוח בינלאומי: אלג'יריה רושמת את התקציב הצבאי השני בגובהו בעולם למדינה שאינה במצב מלחמה

דוחות עיתונאיים בינלאומיים הדגישו את השינויים הגדולים בתקציב הביטחון של אלג'יריה, וציינו כי ההוצאות הצבאיות של המדינה שולשו כמעט בשלוש השנים האחרונות. על פי נתוני המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI), תקציב זה מהווה כמעט מחצית מסך ההוצאות הצבאיות ביבשת אפריקה כולה.

הדוח השנתי של המכון, שפורסם תחת הכותרת 'מגמות בהוצאות צבאיות עולמיות בשנת 2025', הבהיר כי אלג'יריה דורגה במקום השני בעולם מבחינת הנטל הצבאי כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי. דירוג זה מגיע מיד לאחר אוקראינה, הנמצאת במלחמה מתמשכת, ולפני ישראל, שדורגה במקום השלישי עם 7.8%.

ההוצאות הצבאיות של אלג'יריה בשנת 2025 הגיעו לכ-25.4 מיליארד דולר, עלייה דרמטית בהשוואה לתקציב של שנת 2022, שלא עלה על 9.1 מיליארד דולר. התפתחות זו משקפת עלייה של 76% בשנת 2023 לבדה, ואחריה קפיצות רצופות בשנים 2024 ו-2025 שהביאו אותה לרמות הנוכחיות.

מקורות מצביעים על כך שדינמיקת ההתחמשות המואצת הזו התרחשה במקביל לביסוס כוחו של הנשיא עבד אל-מג'יד תבון לאחר בחירתו בשנת 2019 ובחירתו מחדש בספטמבר 2024. ההוצאות הצבאיות היוו כ-25% מסך ההוצאות הציבוריות של המדינה, והן השיעור השני בגובהו בעולם אחרי מדינת אוקראינה.

ברמה היבשתית, הנתונים מראים כי תקציב הביטחון האלג'יראי מהווה כמעט מחצית מההוצאות הצבאיות של כל מדינות אפריקה יחד, שהוערכו בכ-58.2 מיליארד דולר. צמיחה שנתית זו בהוצאות אלג'יריה היא השנה השלישית ברציפות של עלייה מתמדת, מה שמעלה שאלות בקרב מומחים בינלאומיים לגבי היעדים האסטרטגיים.

משקיפים מייחסים עלייה זו למספר גורמים, ובראשם המתיחות המתמשכת עם השכנה מרוקו והמדיניות החוץ הנחושה יותר שמנהלת הממשלה הנוכחית. כמו כן, הידרדרות המצב הביטחוני באזור הסאחל האפריקאי, ובמיוחד במאלי ובניז'ר, ממלאת תפקיד מרכזי בדחיפת אלג'יריה לחזק את יכולות ההגנה שלה כדי להגן על גבולותיה הארוכים.

מומחים סבורים כי ישנם ממדים פנימיים לתקציבים העצומים הללו, שכן הנשיא תבון שואף לחזק את הקשר בין הנשיאות למוסד הצבאי כעמוד תווך מרכזי ליציבות פוליטית. זאת על רקע היסטורי שבו המדינה לא חוותה קפיצות פיננסיות כאלה מאז תקופת שאחרי מלחמת אוקטובר 1973 והמתיחויות שבאו בעקבותיה בשנות השבעים.

לעומת זאת, הדוח מראה כי מרוקו, היריבה האזורית הבולטת ביותר, מוציאה סכומים נמוכים בהרבה למרות שהיא נוקטת במסלול עלייה בתקציב הביטחון שלה. ההוצאות המרוקאיות הגיעו ל-6.3 מיליארד דולר בשנת 2025, מה שאומר שאלג'יריה מוציאה כיום פי ארבעה מתקציב הביטחון המרוקאי.

הסכסוך סביב סהרה המערבית נותר המניע העיקרי למרוץ החימוש באזור, כאשר מכון סטוקהולם אישר כי תיק זה מסביר את רוב העליות הפיננסיות של שני הצדדים. מצב החשדנות ההדדית ממשיך לדחוף את שתי הבירות להקצות משאבים כספיים עצומים למודרניזציה של ארסנלים צבאיים ומערכות הגנה.

לשנה הבאה, 2026, התחזיות הראשוניות מצביעות על הקצאת תקציב של 24.6 מיליארד דולר לצבא אלג'יריה, עם אפשרות לבדיקה מחודשת כלפי מעלה במהלך השנה. נתון זה משקף את מחויבות המדינה להמשיך בגישת החיזוק הצבאי למרות האתגרים הכלכליים העולמיים ותנודות מחירי האנרגיה.

הוצאה זו מעוררת ויכוח סביב סדרי העדיפויות הפיתוחיים, שכן תקציב הביטחון עולה בהרבה על ההקצאות למגזרים חיוניים כמו בריאות וחינוך. בעוד שלצבא מוקצים למעלה מ-25 מיליארד דולר, תקציב הבריאות עומד על כ-6.8 מיליארד דולר והחינוך על 13.7 מיליארד דולר כדי לשרת 46 מיליון אזרחים.

מקורות מאשרים כי נתונים אלה מפעילים לחץ רב על הכספים הציבוריים של המדינה, במיוחד מכיוון שהם מהווים נטל כבד בהשוואה לתוצר המקומי הגולמי. עם זאת, הרשויות האלג'יראיות מתעקשות כי אבטחת הגבולות הנרחבים והתמודדות עם איומי הטרור בסאחל דורשים רמה זו של מוכנות פיננסית וצבאית.

לסיכום, הדוח הבינלאומי מראה כי אזור צפון אפריקה הפך לאחד האזורים המוציאים ביותר על נשק בעולם ביחס לגודל כלכלותיהם. השינויים הגיאופוליטיים באזור נשארים הגורם המרכזי המכוון את מצפן ההוצאות, בהיעדר כל אופק קרוב להפחתת ההסלמה או להשגת הבנות אזוריות שיגבילו מרוץ זה.

אלג'יריה מדורגת במקום השני בעולם מבחינת הוצאות צבאיות מיד אחרי אוקראינה, למרות שהיא אינה במצב מלחמה גלויה.