דוח גרמני מתעד עלייה בתקריות אנטישמיות בשנת 2025 ודיון סביב המתודולוגיה

נתונים עדכניים שפורסמו על ידי האגודה הפדרלית למרכזי מחקר ותיעוד בנושא אנטישמיות בגרמניה (RIAS) הראו המשך עלייה בתקריות שנרשמו במהלך שנת 2025. על פי הדו"ח השנתי, המספר הכולל של התקריות הגיע ל-8725 אירועים, מספר הקרוב לסטטיסטיקה של השנה הקודמת שרשמה 8713 תקריות, מה שמשקף יציבות ברמות המתח הגבוהות.

הדו"ח ציין כי שיעורים אלו מייצגים קפיצת מדרגה משמעותית, שכן הם גבוהים פי שלושה מהרמות ששררו לפני פרוץ העימותים הצבאיים ברצועת עזה באוקטובר 2023. האגודה ראתה במספרים אלו אישור לכך שהאנטישמיות הפכה לתופעה יומיומית המפעילה לחץ ישיר על חיי הקהילות היהודיות בערים הגרמניות השונות.

התקריות שנצפו התחלקו בין דפוסי הפרות שונים, כאשר הרוב המכריע, 7770 מקרים, נכללו תחת סעיף התנהגויות פוגעניות. הדו"ח כלל גם תיעוד של 178 תקיפות פיזיות ישירות, ו-413 אירועים שבהם רכוש הושחת, בנוסף למאות מקרים של איומים והתכתבויות הסתה המוניות.

התוצאות הצביעו על כך שארבעה מקרים סווגו בקטגוריית אלימות חמורה ביותר, ביניהם אירוע דקירה של תייר באנדרטה לזכר השואה בברלין. למרות הירידה במספר מקרי האלימות החמורה בהשוואה לשמונה מקרים בשנת 2024, הדו"ח הזהיר מפני חומרת האופי הפלילי של חלק מהתקפות אלו.

לגבי המניעים, מקורות מחקר ציינו כי 68% מהתקריות היו קשורות לעמדות כלפי ישראל, כאשר ביטויים אלו גברו במקביל להתפתחויות בשטח במזרח התיכון. הדו"ח הסביר כי רבים מאירועים אלו היו תגובה למדיניות הישראלית או בהקשר של הפגנות הקשורות לסכסוך המתמשך.

האגודה גם תיעדה עלייה ניכרת בפעילות הימין הקיצוני, כאשר התקריות המיוחסות לזרם זה עלו מ-562 מקרים בשנה הקודמת ל-807 מקרים בשנת 2025. עלייה זו מייצגת כ-9% מכלל האירועים, מה שמצביע על התגברות האיומים האידיאולוגיים המסורתיים לצד המתחים הפוליטיים המודרניים.

מצד שני, הדו"ח עמד בפני ביקורת חריפה בנוגע למתודולוגיה שבה השתמשו לסיווג התקריות, במיוחד בכל הנוגע לקשר בין ביקורת על ישראל לאנטישמיות. גורמים אקדמיים ותקשורתיים האשימו את האגודה בשימוש בשיטות חסרות שקיפות, וציינו כי הרחבת ההגדרה עלולה להוביל לערבוב מושגים פוליטיים עם פשעי שנאה.

העיתונאי הגרמני-ישראלי איתי משיח מתח בעבר ביקורת על התמקדותה המוגזמת של האגודה ב'אנטישמיות הקשורה לישראל'. בדו"ח שהכין עבור קואליציה נגד גזענות, הוא טען כי קריטריונים אלו אינם משקפים במדויק את המציאות המדעית והחברתית, טענה שנדחתה על ידי אגודת 'RIAS' שראתה את ביקורתו כלא אובייקטיבית.

במקביל למספרים אלו, הזירה הגרמנית עדה למתח גובר בתחום זכויות האדם עקב אופן טיפול הרשויות בהפגנות פרו-פלסטיניות. מפגינים בברלין וערים אחרות התלוננו על אלימות מופרזת מצד המשטרה, מה שהצריך התערבות של ארגונים בינלאומיים שדרשו להגן על חופש הביטוי.

בהקשר זה, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל מתח ביקורת חריפה על ממשלת גרמניה בנוגע למגבלות שהוטלו על הפגנות ועל הטיפול הביטחוני הקשוח במפגינים. התפתחויות אלו מתרחשות על רקע תמיכה פוליטית גרמנית מתמשכת בישראל, למרות הלחצים הבינלאומיים הגוברים והדרישות להפסקת אש והגנה על אזרחים בעזה.

אנטישמיות נותרה תופעה נפוצה בחיי היומיום של יהודים בגרמניה במהלך שנת 2025, והיא מהווה נטל יומיומי על הקהילות המקומיות.