התוכנית הגדולה של טראמפ: קרן של 300 מיליארד דולר בתמורה להסכם סופי עם איראן

ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בוחן הצעה אסטרטגית הכוללת אישור להקמת קרן השקעות ענקית בשווי של עד 300 מיליארד דולר המיועדת לאיראן. מגמה זו מגיעה כחלק מהחתירה להגיע להסדר סופי ומקיף שיסיים את מצב העוינות בין וושינגטון לטהראן, וישים קץ למתיחויות הקשורות לתוכנית הגרעין האיראנית המעוררת דאגה בינלאומית רחבה.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי וושינגטון דנה ברצינות באפשרות להקל את הסנקציות הכלכליות שהוטלו על טהראן במקביל להשקת קרן זו המיועדת לשיקום המדינה. המקורות ציינו כי תמריצים פיננסיים גדולים אלה יהיו קשורים קשר הדוק למידת מחויבות הצד האיראני לסעיפי מזכר ההבנות שצפוי להיחתם רשמית בשוויץ ביום שישי הקרוב.

הממשל האמריקאי מציב תנאים מחמירים להפעלת קרן זו, ובראשם השגת הסדר סופי במסגרת המזכר המוצע, והארכת הסכם הפסקת האש ב-60 ימים נוספים. הדרישות האמריקאיות כוללות גם הבטחת חופש השיט ופתיחה מלאה מחדש של מצרי הורמוז, תוך המשך המשא ומתן הטכני בנוגע לתיק הגרעין כדי להבטיח את אופיו השליו.

בפרטי מבנה הקרן, הסבירו גורמים רשמיים כי הכספים לא ישולמו מתקציבי הממשלות או משלמי המסים, אלא יסתמכו באופן מלא על השקעות של חברות פרטיות המעוניינות להיכנס לשוק האיראני. איראן מהווה שוק אטרקטיבי להטבות השקעה לאור אוכלוסייתה המונה כ-90 מיליון נפש, בנוסף להחזקתה עתודות ענק של משאבי אנרגיה וגז טבעי.

מגוון רחב של חברות בינלאומיות, במיוחד מאירופה, דרום קוריאה ויפן, בנוסף לחברות אמריקאיות גדולות, הביעו עניין ראשוני בהשקעה במגזרים החיוניים באיראן. עם זאת, המנגנון המשפטי והמנהלי שישלוט על פעילות קרן זו ומבנהה הארגוני עדיין נמצאים בבדיקה כדי להבטיח שלא תהיה זליגת כספים לגורמים שאינם מיועדים.

מצידו, סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. ואנס הצהיר כי קרן זו מייצגת כלי לחץ ותמריץ בו זמנית, והדגיש כי זו אחת ההטבות הזמינות לאיראן אם תוכיח את רצינותה. ואנס הדגיש כי הגישה לסכומים עצומים אלה מותנית לחלוטין ביישום טהראן את כל התחייבויותיה הנובעות מההסכם הצפוי, ללא כל פשרות בתקני הביטחון.

תוכנית זו מתמודדת עם אתגרים פוליטיים פנימיים בוושינגטון, כאשר טראמפ שואף לאזן בין מתן תמריצים כלכליים לבין הימנעות מביקורת שעלולה להאשים אותו בתגמול המשטר האיראני. צעד זה מזכיר את הביקורת החריפה שהפנה טראמפ בעבר כלפי הסכם 2015, כאשר האשים את הממשל הקודם במתן הקלות פיננסיות במזומן ללא קבלת ערבויות מספקות.

בהתבסס על המגמה החדשה, כל הקלה בסנקציות או שחרור נכסים איראניים מוקפאים בבנקים בינלאומיים יתבצעו על פי לוח זמנים קפדני ובשלבים מרובים. כל שלב משלבי המימון יישאר קשור להתקדמות מוחשית במשא ומתן הגרעיני, כאשר וושינגטון עשויה לנקוט בצעדים פיננסיים מוגבלים בתחילה כמחווה לבניית אמון בין הצדדים.

בנוגע להיבט הטכני הגרעיני, וושינגטון וטהראן הסכימו על מנגנון לטיפול במלאי האורניום המועשר, הכולל הפחתת הכמויות הקיימות בתוך שטחי איראן. דיווחים מצביעים על כך שאיראן מחזיקה כיום למעלה מ-9,000 קילוגרם של אורניום, מתוכם כ-440 קילוגרם הגיעו לרמות העשרה קריטיות המתקרבות לדרישות ייצור נשק גרעיני, וזה יושם תחת פיקוח בינלאומי הדוק.

קרן השיקום מייצגת אחת מההטבות שאיראן יכולה לקבל כל עוד היא עומדת בחלקה בהסכם.