כותב ישראלי: נתניהו הפך לנטל המאיים על מעמדה הבינלאומי של ישראל

הכותב הישראלי שמואל רוזנר הדגיש כי קיים קשר הדוק וישיר בין הירידה המתמשכת במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית לבין הישארותו של בנימין נתניהו בשלטון. הוא הסביר בניתוח שפורסם במקורות תקשורת עבריים כי אישיותו של ראש הממשלה הנוכחי הפכה למכשול בפני שיפור התפיסות העולמיות כלפי המדיניות הישראלית.

רוזנר ביסס את השקפתו על תוצאות סקר עדכני שערך מרכז המחקר 'פיו', אשר חשף עלייה ניכרת במגמות שליליות נגד ישראל במדינות שונות. הניתוח הצביע על כך שחלק ניכר מהעוינות הבינלאומית הזו אינו נובע רק מהסכסוך, אלא מחוסר אמון עמוק באישיותו של נתניהו ובמגמותיו הפוליטיות.

הכותב סבור כי הצעד הראשון וההכרחי לתיקון מה שנשבר ביחסי החוץ של ישראל מתחיל בהחלפת ההנהגה הנוכחית. עם זאת, הוא הזהיר כי שינוי נתניהו לא יהיה מקל קסמים, אלא רק הזדמנות לפתוח דף חדש שעשוי להקל על חומרת הרושם השלילי שהצטבר לאורך שנים רבות.

לגבי היחסים עם וושינגטון, רוזנר ציין כי לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יש יכולת ברורה להשפיע על מצפן ההחלטות הישראלי. הוא הסביר כי טראמפ הצליח במספר הזדמנויות להפעיל לחץ יעיל על נתניהו, מה שמפריך את הנרטיב שאותו מנסים תומכיו של האחרון לקדם לגבי עצמאותו האסטרטגית המוחלטת.

המאמר התייחס לתפקיד האמריקאי בתיקים האזוריים המורכבים, כאשר נחשב כי וושינגטון השיבה חלק מהשפעתה הבינלאומית באמצעות התערבות במשברי האזור. הוא ציין כי המהלכים האמריקאים היו מוחשיים בתיק המלחמה ברצועת עזה ובמאמצים הקשורים לתיק האסירים הישראלים בידי ההתנגדות.

מנגד, הכותב מתח ביקורת חריפה על תוצאות המדיניות האמריקאית מול השאיפות האיראניות, וראה בה כישלון אסטרטגי. הוא סבר כי וושינגטון מצטיינת בלחץ על בעלות בריתה כמו ישראל, אך נראית חסרת אונים או פחות מסוגלת לרסן את יריביה בטהראן, מה שהעניק לאחרונה יכולת תמרון גדולה יותר.

רוזנר הזהיר כי המדיניות הנוכחית כלפי איראן אפשרה למשטר שם לשפר את מעמדו האסטרטגי באזור באופן חסר תקדים. הוא סבר כי שוני זה ביכולת הלחץ משקף ליקוי בניהול הסכסוך האזורי, כאשר ישראל משלמת את מחיר ההיסוס הזה מול איומים קיומיים.

בזירה הפנימית הישראלית, הכותב מתח ביקורת חריפה על המגמות למינוי עורך הדין מיכאל רבילו לתפקיד מבקר המדינה. הוא סבר כי מועמדות זו מעלה שאלות רציניות לגבי יושרת מוסדות הפיקוח לאור הקשר המקצועי והאישי הקודם בין רבילו לבנימין נתניהו.

רוזנר הדגיש כי עצמאות תפקיד מבקר המדינה היא הערובה היחידה לאחריות הרשות המבצעת ולמניעת חריגות. הוא סבר כי ניסיונות לפוליטיזציה של תפקיד זה מחזקים את תדמיתה של ישראל כמדינה שבה מנגנוני הפיקוח והדמוקרטיה נחלשים לטובת שיקולים אישיים של ההנהגה הפוליטית.

הניתוח הגיע למסקנה שישראל חווה משבר זהות ותדמית כפול, שבו תיקים חיצוניים משתלבים עם מאבקי כוח פנימיים. הוא הדגיש כי המשך הגישה הנוכחית יוביל לבידוד בינלאומי נוסף, במיוחד לאור המודעות העולמית הגוברת להפרות ולמדיניות השנויה במחלוקת.

הכותב ציין גם כי הקהילה הבינלאומית מקשרת בין פעולות הממשלה הישראלית לבין אישיותו של נתניהו באופן בלתי ניתן להפרדה. קישור זה הופך כל מהלך דיפלומטי ישראלי לנידון לכישלון מראש כל עוד אותן פנים ממשיכות להוביל את הזירה הפוליטית בתל אביב.

בסיום מאמרו, רוזנר קרא לאליטה הפוליטית הישראלית להבין את היקף הנזק הנגרם למדינה כתוצאה מהיצמדות לשלטון על חשבון האינטרסים הלאומיים העליונים. הוא הדגיש כי הגיע הזמן לבצע סקירה מקיפה שתחזיר לישראל את יכולתה לתקשר עם העולם הרחק מנטל העבר הקרוב.

אישיותו של נתניהו משפיעה כעת באופן ישיר על תפיסת העולם את ישראל יותר מאי פעם.