לחצים פנימיים דוחפים את ממשלת הלייבור הבריטית לשינוי דרמטי בסוגיה הפלסטינית

הציפיות גוברות בחוגים הפוליטיים הבריטיים לגבי שינוי מהותי בגישת ממשלת הלייבור בראשות קיר סטארמר למשבר במזרח התיכון. ציפייה זו מונעת מההצלחות שהשיגה מפלגת הירוקים בבחירות המקומיות על בסיס אג'נדה תומכת עזה, בנוסף ללחצים הגוברים מצד בסיס התמיכה העממי של המפלגה.

מקורות דיווחו כי פעילים פרו-פלסטינים מזהים שינוי באווירה הכללית במסדרונות השלטון, במיוחד עם הופעת סקרי דעת קהל עדכניים המשקפים רצון עז בקרב חברי מפלגת הלייבור לנקוט בצעדים עונשיים נגד הכיבוש. דרישות אלו כוללות איסור מוחלט על משלוחי נשק לישראל, מה שמעמיד את ההנהגה הנוכחית במבחן אמיתי מול עקרונותיה המוצהרים.

משקיפים רואים באופטימיות יחסית זו בקרב הפעילים שינוי במאזן הכוחות הפוליטיים, למרות האתגרים המשפטיים שעמדו בפני כמה תנועות מחאה. אנליסטים מצביעים על כך שאפשרות עזיבתו של סטארמר את ראשות הממשלה בעתיד עשויה לפתוח את הדלת בפני מנהיגים רדיקליים יותר בטיפולם בסוגיה הפלסטינית.

שמותיהם של ווס סטריטינג ואנדי בורנהאם בולטים כמועמדים מועדפים לרשת את סטארמר, כאשר לשניהם רקורד של הצהרות הקוראות למפלגת הלייבור להשקיע מאמצים גדולים יותר לתמיכה בזכויות הפלסטינים. למרות הסתייגותם הנוכחית מתיאור המתרחש כרצח עם, סטריטינג כבר האשים בעבר את ישראל בביצוע פשעי מלחמה בגלוי.

סטריטינג, שר הבריאות לשעבר, עורר מחלוקת בתוך הקבינט לאחר שהפיץ תיק שהוכן על ידי רופאים בריטים הפועלים בשטחים הכבושים ומתעד זוועות הומניטריות. מהלך זה הוביל למתיחות עם סטארמר, שהאשים אותו בניסיון להדליף מסמכים כדי להשפיע על דעת הקהל, מה שחושף את עומק הפילוג הפנימי סביב עזה.

בהקשר קשור, הנתונים מראים כי 87% מחברי מפלגת הלייבור תומכים באיסור סחר עם ההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות בגדה המערבית. סקר שנערך על ידי ארגון הסיוע הרפואי הפלסטיני חשף גם כי 78% מהחברים דורשים הפסקה מיידית ומוחלטת של ייצוא נשק, מה שמעמיד את הממשלה בעימות ישיר עם בסיס הבוחרים שלה.

אמילי ת'ורנברי, ראש ועדת החוץ, מתחה ביקורת על איטיות הממשלה בנקיטת צעדים ממשיים לאחר ההכרה במדינת פלסטין בסתיו האחרון. ת'ורנברי אמרה כי הממשלה איבדה את המומנטום הדיפלומטי שלה, ותהתה לגבי הצעדים הבאים לסיום הקיפאון ולעצירת האיומים הישראליים בחלוקת הגדה המערבית.

ת'ורנברי ציינה כי המצב ההומניטרי ברצועת עזה הפך בלתי נסבל, ועם זאת, המהלכים הבינלאומיים עדיין אינם מספקים. היא קראה לבריטניה להשתמש בסמכותה הדיפלומטית כדי לכנס פגישות בינלאומיות שמטרתן לכפות נסיגה ישראלית מלאה ולסיים את המצור המוטל על האוכלוסייה האזרחית.

מצדו, בראיין פריבטי, מנכ"ל 'פרויקט פלסטין הבריטי', סבר כי השינוי בתוך הממשלה קרוב ובלתי נמנע. הוא הסביר כי הפער בין טיפול ההנהגה במשבר האוקראיני לבין הסוגיה הפלסטינית יצר פער באמינות המשפטית והמוסרית שקשה לגשר עליו ללא החלטות נחרצות.

בכנס מומחים, דנו מומחים ובכירים לשעבר בדרכים לשכנע את החברה הישראלית שהכיבוש אינו מספק ביטחון אלא מערער אותו. הייתה הסכמה כללית על הצורך לעבור מהצהרות דיפלומטיות חלולות לצעדים מעשיים, כגון הטלת איסור סחר מלא על מוצרי התנחלויות ופרסום תגובת הממשלה להחלטות בית הדין הבינלאומי לצדק.

הקונסול הכללי הבריטי לשעבר בירושלים, וינסנט פין, הזהיר מפני איבוד השליטה הדיפלומטית של אירופה על הסוגיה לטובת הממשל האמריקאי. פין הדגיש את הצורך של בריטניה להחזיר לעצמה את תפקידה המוביל באזור באמצעות אימוץ מדיניות עצמאית התואמת את החוק הבינלאומי וזכויות האדם.

כריס דויל, מנהל המועצה להבנה ערבית-בריטית, מתח ביקורת על מדיניות 'הדאגה העמוקה' של משרד החוץ הבריטי ללא פעולות ממשיות בשטח. הוא אמר כי עזה הפכה לסוגיה מרכזית עבור דור שלם של בריטים שלא יקבלו את המשך שיתוף הפעולה או השתיקה כלפי מה שהם מתארים כפשעי טיהור אתני.

המשא ומתן הישראלי לשעבר, דניאל לוי, הציע שבריטניה תתמקד בערעור מערכת הפטור מעונש ממנה נהנית ההנהגה הישראלית. לוי הדגיש כי סנקציות אישיות על מתנחלים מסוימים אינן מספיקות, אלא יש לכוון למערכת הפוליטית והכלכלית המזינה את הכיבוש באופן ישיר.

לוי סיכם בהתייחסות לניסיון דרום אפריקה, שם מערכת האפרטהייד נערערה באמצעות הצגת חלופה פוליטית המבטיחה ביטחון לכולם תוך סיום העוול. הוא קרא לבריטניה לתרום לניסוח אמנת חירות חדשה לפלסטינים שתסיים עשרות שנים של כיבוש צבאי והתנחלות מתרחבת.

שינוי דרמטי קרוב בתוך הממשלה הבריטית, ויהיה מפתיע אם לא יתרחש מכיוון שרוב הדינמיקות נעות בכיוון אחד לקראת תמיכה בזכויות הפלסטינים.