מוכנות איראנית מתמשכת: טהראן מחזקת את יכולותיה הצבאיות ומנופפת בקלפי לחץ אסטרטגיים

הזירה האיראנית עדה למצב של כוננות כללית וגיוס מתמשך מאז תחילת פברואר האחרון, כאשר ההנהגה בטהראן מקפידה לשמור על להבת ההתלהבות בוערת בקרב הציבור התומך במשטר. מקורות בשטח דיווחו כי התכנסויות עממיות בכיכרות הציבוריות הפכו למראה יומיומי חוזר ונשנה, במיוחד בשעות הערב, להעלאת סיסמאות תומכות בעימות ולהדגשת העמידה האיתנה מול איומים חיצוניים.\n\nברמה הרשמית, טהראן מאמצת שיח פוליטי וצבאי אחיד המדגיש כי הסכסוך טרם הסתיים, ומתארת את המצב הנוכחי כ'שקט צבאי' זמני ולא כהסכם הפסקת אש. ההנהגה האיראנית רואה בשקט זהיר זה לא נסיגה, אלא חלק מניהול המערכה הדורשת נשימה ארוכה ותיאום גבוה בין השטח לפוליטיקה.\n\nבהקשר זה, הבהיר מוחמד באקר קאליבאף, ראש צוות המשא ומתן האיראני, כי ארצו נוקטת באסטרטגיה ברורה המבוססת על השגת זכויות באמצעות מרכיבי כוח חומריים. קאליבאף הדגיש כי היכולות הצבאיות הן המנוע העיקרי הכופה הישגים על שולחן המשא ומתן, והדגיש כי הדיפלומטיה באה כדי לעגן את מה שהשטח משיג ולא להיפך.\n\nטהראן פעלה בחודשים האחרונים להעלות את העלות האסטרטגית והכלכלית של הסכסוך על ארצות הברית ובעלות בריתה, תוך ניצול הרגישויות הפוליטיות הפנימיות בוושינגטון. איראן מנופפת שוב ושוב בקלפי לחץ חיוניים, ובראשם השליטה במעברי השיט הבינלאומיים במצר הורמוז ובאב אל-מנדב, מה שמציב את הסחר העולמי בסכנה.\n\nמהלכים איראניים אלה התרחשו במקביל להסלמה במתיחות בחזית הלבנונית ולאיומים הישראליים המתמשכים על הדאחייה הדרומית של ביירות, מה שהוביל לשיבושים מוחשיים בשווקי האנרגיה העולמיים. הסלמה זו השתקפה בעלויות השינוע והביטוח, מה שהגביר את הלחצים הכלכליים על הצדדים הבינלאומיים המעורבים במשבר.\n\nלמרות כוח זה, החזית הפנימית האיראנית לא הייתה חסינה מההשלכות, כאשר הכלכלה המקומית מתמודדת עם לחצים חונקים שהתבטאו בהידרדרות ערך המטבע הלאומי. השווקים האיראניים סובלים מגלי התייקרות עוקבים, ואלו אתגרים שהרשויות מכירות בהם ופועלות במרץ להכילם באמצעות תוכניות חירום כלכליות להפחתת הנטל על האזרחים.\n\nניהול השלב הנוכחי באיראן מבוסס על ארבעה עמודי תווך עיקריים, הראשון שבהם הוא המסלול הדיפלומטי שלא נקטע למרות חומרת העימות. מספר מדינות אזוריות, ובראשן פקיסטן ובתמיכת קטאר, טורקיה, מצרים, ערב הסעודית ועומאן, מעורבות במאמצי תיווך נמרצים לקירוב עמדות ולמניעת הידרדרות למלחמה כוללת.\n\nעמוד התווך השני הוא שמירה על רמת הכוננות הצבאית הגבוהה ביותר ושיקום היכולות ההגנתיות שנפגעו בסבבי ההסלמה הקודמים. גורמים רשמיים בטהראן מאשרים כי הצבא ומשמרות המהפכה הצליחו להחזיר לעצמם את היוזמה, ואף עלו על רמות הכוח שהיו זמינות לפני פרוץ העימות האחרון.\n\nבתגובה נחרצת לדיווחים מודיעיניים מערביים, אישר שר החוץ עבאס עראקצ'י כי יכולות הטילים של ארצו גדלו ב-120% לעומת תחילת המלחמה. טהראן הכחישה את נכונות הטענות על נזקים חמורים למערכות ההגנה שלה, והדגישה כי התעשיות הצבאיות המשיכו לפעול תחת הפגזות לפיתוח ארסנל הנשק שלה.\n\nמקורות תקשורת איראניים חשפו הכנסת פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים לטילי 'ח'ייבר שכן' האסטרטגיים, בנוסף לשדרוג מערכות המל"טים המתאבדים. כלי נשק אלה נחשבים לאבן הפינה באסטרטגיית ההרתעה האיראנית, כאשר טהראן שואפת באמצעותם לשלוח מסרים ברורים לגבי יכולתה לפגוע במטרות רחוקות טווח בדיוק גבוה.\n\nעמודי התווך השלישי והרביעי נותרים הגיוס הפנימי וניהול התיק הכלכלי, כאשר הממשלה שואפת להבטיח את זרימת השירותים הבסיסיים למרות הסנקציות הבינלאומיות המחמירות. הרשויות עושות מאמצים כבירים להתמודד עם ההגבלות שהוטלו על תנועת הסחר והתחבורה הימית, ורואות בעמידה הכלכלית את הפן השני של העמידה הצבאית במערכה גורלית זו.\n\nהיכולות הצבאיות האיראניות הגיעו היום ל-120 אחוזים בהשוואה למה שהיו בתחילת המלחמה.