משבר התרופות... המצוקה הפיננסית מאיימת על מערכת הבריאות והשירותים הרפואיים

ד"ר מוחמד אבו אל-רוב: הגירעון הפיננסי ושביתת מגזר הבריאות השפיעו ישירות על חיי החולים, ונעשים מאמצים להבטיח תשלומי תמיכה דחופים. ד"ר יוסף אל-תכרורי: המשך המצב הנוכחי יוביל לקריסה רחבה יותר של מגזר הבריאות הממשלתי, האזרחי והפרטי, גם עם פתרונות זמניים. ד"ר אחמד עליאן: האיגוד פנה לאיגוד הרוקחים הערבים כדי להסביר את היקף המשבר ולבקש סיוע, במיוחד בתרופות לחולי סרטן ודיאליזה. ד"ר מוהנד חבש: מגזר התרופות מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים המאיימים על יכולתו להמשיך לספק תרופות וטיפולים, גם אם קיימים פתרונות זמניים. ד"ר מואייד עפאנה: פתרונות טכניים וזמניים אינם מספיקים עוד בשל עומק המשבר ומשכו, ומגבלת המשאבים הפיננסיים מגבילה את הטיפול בפער החובות ההולך וגובר. ד"ר ת'אבת אבו אל-רוס: חובות משרד הבריאות לחברות התרופות והספקים מגיעים לכמיליארד ו-300 מיליון שקלים, מה שהגביל את יכולתם לשאת בנטל נוסף. פיראס ג'אבר: הבריאות לא זכתה למעמד הראוי לה בסדרי העדיפויות של ההוצאה הממשלתית או בתקציב הכללי, ונשארה במקומות נמוכים בהשוואה למגזרים אחרים. רמאללה – מיוחד ל"אל-קודס" – מערכת הבריאות הפלסטינית מתמודדת עם משבר הולך וגובר עם התרחבות המחסור בתרופות ובציוד רפואי, למרות הודעת משרדי הבריאות והאוצר על השלמת סידורים דחופים להבטחת אספקת תרופות וציוד רפואי, בזמן שגוברות האזהרות מפני השלכות המחסור הזה על יכולת בתי החולים ומוסדות הבריאות להמשיך לספק שירותים לחולים. גורמים רשמיים, מומחים וכלכלנים מציינים בשיחות נפרדות עם "אל-קודס" כי בתי החולים ומתקני הבריאות חווים לחצים פיננסיים ותפעוליים חסרי תקדים כתוצאה מהצטברות חובות כספיים וירידה ביכולת לרכוש תרופות וציוד רפואי מתכלה, מה שהוביל לצמצום חלק משירותי הטיפול ועיכוב באספקת אחרים, בתוך אינדיקציות לירידה במלאי התרופות של פריטים חיוניים ובסיסיים הנדרשים על ידי מחלקות רפואיות שונות. הם רואים כי המשבר הנוכחי חורג מלהיות בעיה מימונית זמנית, שכן הוא קשור להצטברות נטל פיננסי מתמשך מזה שנים, שהחמיר עם המשך עיכוב כספי המיסים וירידה במשאבים הזמינים למגזר הבריאות. בצל המגבלות על חלופות, גוברות הקריאות להתערבות דחופה כדי לספק את הנזילות הנדרשת ולהבטיח את המשך אספקת התרופות ולהגן על מגזר הבריאות מפני הידרדרות נוספת. אחד האתגרים הפיננסיים המסוכנים ביותר. מנהל מרכז התקשורת הממשלתי, ד"ר מוחמד אבו אל-רוב, מדגיש כי משבר עיכוב כספי המיסים מהווה אחד האתגרים הפיננסיים המסוכנים ביותר העומדים בפני הממשלה, ומסביר כי הם מהווים כ-68% מסך ההכנסות של משרד האוצר, ומציין כי המשך עיכובם, כמו גם הסגרים הישראליים, ומניעת הגעת עובדים לעבודתם, השפיעו ישירות על ירידה בביצועים הכלכליים בשיעור של עד 30% מהתוצר המקומי הגולמי. הוא מסביר כי מצב פיננסי קריטי זה הוביל לצמצום יכולת הממשלה לפעול לכ-10% בלבד מהכנסותיה בפועל או הפוטנציאליות, כתוצאה מהמשך מדיניות העיכוב המלא של כספי המיסים, מה שהציב מגזרים חיוניים שונים בפני לחצים פיננסיים חסרי תקדים. אבו אל-רוב מציין כי מגזר הבריאות הוא אחד המגזרים המושפעים ביותר ממשבר זה, כאשר הממשלה מוציאה מדי שנה כ-700 מיליון שקלים על תרופות וציוד רפואי מתכלה, בנוסף לכמיליארד שקלים המיועדים להעברות רפואיות לבתי חולים אזרחיים ולמגזר הפרטי בתוך פלסטין. לדברי אבו אל-רוב, משרד הבריאות נושא גם בשכר ובהוצאות תפעוליות המוערכות בכ-970 מיליון שקלים, מה שהופך את סך ההוצאה השנתית לבריאות קרוב להיקף ההכנסות המקומיות כיום, מה שמדגים את עומק המשבר הפיננסי החונק. אבו אל-רוב מבהיר כי גירעון פיננסי זה ושביתת מגזר הבריאות השפיעו ישירות על חיי החולים, באמצעות מחסור בתרופות והפרעה בשירותים, בנוסף לשביתות המקוטעות של האיגודים הרפואיים בתקופה האחרונה, מה שהוביל לדחיית אלפי ניתוחים, כולל מקרים קריטיים, והפניית מקרים רבים שיכלו להיות מטופלים בבתי חולים ממשלתיים למגזר הפרטי, מה שהכפיל את עלות ההעברות הרפואיות. הממשלה עושה מאמצים מתמשכים. אבו אל-רוב מדגיש כי הממשלה עושה מאמצים מתמשכים, בשיתוף פעולה עם שותפים בינלאומיים, כדי להבטיח תשלומים דחופים לתמיכה במגזר הבריאות, בנוסף לפגישה היום, יום שלישי, של שר האוצר עם ספקי תרופות כדי להגיע להבנות שיבטיחו אספקת ציוד רפואי דחוף. אבו אל-רוב מציין כי הממשלה תקיים מסיבת עיתונאים היום, יום שלישי, עם הסגל הדיפלומטי וכלי התקשורת הזרים, במטרה להדגיש את השלכות משבר המיסים, וללחוץ לשחרור הכספים המעוכבים, ולהטיל על הקהילה הבינלאומית את אחריותה כלפי ההשלכות החמורות של המשך המשבר על מגזרי הבריאות, החינוך והשירותים החברתיים. מגזר הבריאות בשלב מסוכן. יו"ר איגוד בתי החולים הפלסטיניים האזרחיים והפרטיים, ד"ר יוסף אל-תכרורי, מזהיר כי מגזר הבריאות הפלסטיני עובר את השלב המסוכן ביותר מזה שנים, בצל משבר פיננסי הולך וגובר שהוביל למחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי והפרעה בחלק מהשירותים החיוניים, ומדגיש כי המשבר אינו מוגבל עוד לאספקת תרופות בלבד, אלא מאיים על המשך פעילות בתי החולים ויכולתם לספק טיפול רפואי לחולים. אל-תכרורי מסביר כי שורשי המשבר חוזרים לשנים קודמות, ובמיוחד מאז מגפת הקורונה בשנת 2020, כאשר בתי החולים המשיכו לספק שירותים למרות הנסיבות החריגות ואי-סדירות התשלומים הכספיים המגיעים להם. משבר בתי החולים. אל-תכרורי מציין כי בתי החולים התאוששו בהדרגה מהשלכות המגפה, אך התמודדו עם משבר מורכב יותר לאחר השבעה באוקטובר 2023, עם המשך הירידה בהכנסות הממשלתיות ואי-זמינות הנזילות הנדרשת לתשלום ההתחייבויות הכספיות כלפי מגזר הבריאות. אל-תכרורי מציין כי בתי החולים האזרחיים והפרטיים הגיבו בשנים האחרונות לחזון משרד הבריאות שמטרתו לאזרח שירותים רפואיים בתוך פלסטין, באמצעות משיכת כוחות רפואיים מיומנים והקמת מחלקות חדשות ורכישת ציוד מתקדם כדי להפחית את הצורך בטיפול מחוץ למדינה, אך המשך עיכוב כספי המיסים וירידה בתמיכה הבינלאומית והערבית הובילו למחסור חמור במשאבים כספיים ממשלתיים, מה שהשפיע ישירות על יכולת הממשלה לשלם את חובות בתי החולים. חוב גדול. אל-תכרורי מבהיר כי היקף החוב המגיע לבתי החולים האזרחיים והפרטיים עבר 2.7 מיליארד שקלים, וזהו נתון מסוכן, ומציין כי בתי חולים רבים אינם מסוגלים עוד לשלם את שכר עובדיהם, עם הצטברות חובות לעובדים לתקופות הנעות בין 12 ל-18 חודשים. בתי החולים התמודדו, לדברי אל-תכרורי, עם משברים עוקבים שהתבטאו בהחזרת צ'קים כתוצאה ממחסור בנזילות, ופנייה אינטנסיבית להלוואות מבנקים עד שהגיעו לגבולות המקסימליים המותרים, בעוד הבנקים מסרבים להעניק הלוואות נוספות למגזר. צמצום קבלת חולים מופנים. אל-תכרורי מדגיש כי חלק מבתי החולים נאלצו בתקופה האחרונה להפסיק או לצמצם את קבלת החולים המופנים ממשרד הבריאות, ומסביר כי החלטה זו לא הייתה צעד מחאתי, אלא תוצאה ישירה של היעדר האמצעים הנדרשים להמשך הפעילות. אל-תכרורי מציין כי חולים המופנים ממשרד הבריאות מהווים את החלק הגדול ביותר מהמקרים הדורשים טיפולים מתקדמים ויקרים, כגון טיפול בגידולים, השתלה והתקנת סוללות וקוצבי לב, צנתור לב ומוח, וטיפולים קרינתיים וגרעיניים, שירותים התלויים כמעט לחלוטין בהפניות רפואיות ממשלתיות. אזילת תרופות וציוד מתכלה בבתי החולים. אל-תכרורי מציין כי המחסור אינו מוגבל עוד למימון, אלא התרחב לתרופות וציוד רפואי מתכלה וחלקי חילוף הנדרשים לתחזוקת מכשירים. אל-תכרורי מדגיש כי אזילת חלק מתרופות הגידולים ממספר בתי חולים דחפה מוסדות בריאות להסתפק בהשלמת טיפול בחולים קיימים ולא לקבל מקרים חדשים. בתי חולים אחרים, לדברי אל-תכרורי, סובלים ממחסור בציוד צנתור וסוללות לב, בעוד מכשירים רפואיים ראשיים הושבתו בשל חוסר יכולת לרכוש חלקי חילוף או לבצע תחזוקה נדרשת. אל-תכרורי מדגיש כי בתי החולים מיצו את כל האפשרויות הזמינות להתמודדות עם המשבר, החל מאזילת מלאי התרופות והציוד, דרך רכישה באמצעות צ'קים דחויים והלוואות מבנקים, ועד לתקרות העליונות, ופעולה עם המשאבים המינימליים הזמינים, אך פתרונות אלה אינם מספיקים עוד עם המשך המשבר והחמרתו. אינדיקציות לקריסת מערכת הבריאות. אל-תכרורי מזהיר כי אינדיקציות לקריסת מערכת הבריאות כבר החלו להופיע עם יציאת חלק מבתי החולים מפעילות או צמצום פעילותם, ומדגיש כי המשך המצב הנוכחי יוביל לקריסה רחבה יותר של מגזר הבריאות הממשלתי, האזרחי והפרטי יחד, גם עם פתרונות זמניים, מכיוון שהיקף המשבר עמוק יותר. אל-תכרורי מדגיש כי הפתרון היחיד הזמין הוא אספקת משאבים כספיים דחופים, בין אם באמצעות שחרור כספי המיסים או באמצעות תמיכה חיצונית חירום, בנוסף לטיפול במשבר ספקי התרופות המתמודדים בעצמם עם חובות העולים על 1.3 מיליארד שקלים, מה שהוביל לשיבוש כל שרשרת אספקת התרופות. אובדן מרכיבי העמידות. אל-תכרורי מדגיש כי בתי החולים עדיין עושים כמיטב יכולתם לשרת את החולים, אך הגיעו לשלב שבו מרכיבי העמידות אינם זמינים עוד, ומביע התנצלות בפני האזרחים על כל שירותים שהופסקו בכפייה כתוצאה מהנסיבות הפיננסיות החונקות העוברות על המגזר הפרטי. אל-תכרורי מדגיש כי בתי החולים האזרחיים והפרטיים הם מוסדות לאומיים ומחויבים למשימתם ההומניטרית, אך ההחלטות המתקבלות אינן בחירה, אלא הגיעו לאחר מיצוי כל הפתרונות. חפיפת משברים. סגן יו"ר איגוד הרוקחים וממלא מקום יו"ר איגוד הרוקחים בפלסטין, ד"ר אחמד עליאן, מסביר כי משבר התרופות הנוכחי חופף להשלכות השביתות החלקיות הקיימות במגזר הבריאות, הכוללות ימי עבודה מוגדרים לרופאים ורוקחים, מה שהשפיע על קלות קבלת שירותי הבריאות והתרופות על ידי האזרחים, במיוחד שחלק גדול מהאזרחים תלוי בביטוח בריאות ממשלתי לקבלת טיפול, מה שמחמיר את סבל החולים בצל המשבר הפיננסי העומד בפני הרשות הפלסטינית. מחסור מתמשך בתרופות במחסני משרד הבריאות. עליאן מציין כי הבעיה הדחופה ביותר היא המחסור המתמשך בתרופות בתוך מחסני משרד הבריאות כתוצאה מחוסר יכולת המשרד לשלם את התחייבויותיו הכספיות לספקים ולמפעלי תרופות, ומדגיש כי האזרחים מתמודדים עם קושי הולך וגובר למצוא את תרופותיהם, בעוד חלקם נאלצים לחפש אותן בבתי מרקחת פרטיים, וזוהי אפשרות שאינה זמינה לרוב החולים בשל המצב הכלכלי הקשה. עליאן מבהיר כי הקבוצות הנפגעות ביותר מהמשבר הן חולים התלויים בתרופות ביולוגיות המשמשות לטיפול במחלות סרטן, מחלות אוטואימוניות ומחלות עור כרוניות, ומציין כי מחירי תרופות אלה גבוהים ביותר, כאשר מחיר חלקן מגיע לאלפי שקלים למנה אחת, מה שמגביל את יכולתם לרכוש אותן מבתי מרקחת פרטיים, במיוחד בצל המשבר הכלכלי ועיכוב בתשלום משכורות, מה שמאיים על המשך טיפולם. מחסור בתרופות דיאליזה. עליאן מציין כי קיים מחסור בחלק מהתרופות הקשורות לחולי דיאליזה, ומציין כי בתי המרקחת הפרטיים מקבלים פניות חוזרות ונשנות לגבי תרופות אלה, אך מחיריהן הגבוהים מונעים מרוב החולים לרכוש אותן. עליאן מדגיש כי פתרון המשבר דורש טיפול בשורשיו הפיננסיים באמצעות תחילת תשלום חובות לספקים ולמפעלי תרופות מקומיים וחברות יבואניות, ומסביר כי ספקים רבים מתמודדים עם מצוקה פיננסית חמורה כתוצאה מהצטברות חובות המגיעים להם ממשרד הבריאות, מה שהשפיע על יכולתם להמשיך באספקה. חשיבות עמידה בהתחייבויות. עליאן מציין כי איגוד הרוקחים, בשיתוף פעולה עם הספקים ואיגוד התעשיות, פרסם הצהרות משותפות הקוראות לממשלה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות כדי לשמור על המשך פעילות מגזר התרופות ולמנוע קריסת מפעלים ומחסנים המהווים עמוד תווך באספקת תרופות לשוק הפלסטיני. באשר למצב הרוקחים העובדים במגזר הממשלתי, עליאן מסביר כי האיגוד תומך בדרישותיהם לקבלת שכר מלא המבטיח חיים בכבוד, ומציין כי כ-330 רוקחים עובדים במשרד הבריאות ומתמודדים עם נטל מחיה הולך וגובר. עליאן מדגיש כי איגוד הרוקחים פנה לאיגוד הרוקחים הערבים כדי להסביר את היקף המשבר ולבקש סיוע אפשרי, במיוחד בכל הנוגע לתרופות המיועדות לחולי סרטן ודיאליזה. עליאן מסביר כי המשבר עדיין קיים ללא אינדיקציות ברורות לפתרונו הקרוב, גם אם קיימים פתרונות זמניים או חלקיים, וקורא לאיחוד מאמצים ממשלתיים, קהילתיים ושל המגזר הפרטי כדי למנוע הידרדרות נוספת ולהבטיח המשך הגעת תרופות וטיפולים לחולים. אתגרים קיומיים חסרי תקדים. מנכ"ל איגוד ספקי התרופות הפלסטיני, ד"ר מוהנד חבש, מזהיר מפני החמרת משבר התרופות בפלסטין כתוצאה מהמשך הצטברות חובות והתחייבויות כספיות המוטלות על משרדי הבריאות והאוצר לטובת חברות, מפעלים ומחסני תרופות, ומדגיש כי מגזר התרופות מתמודד עם אתגרים קיומיים חסרי תקדים המאיימים על יכולתו להמשיך לספק תרופות וטיפולים לשווקים הממשלתי והפרטי, גם אם קיימים פתרונות זמניים. חבש מסביר כי המשבר אינו מוגבל עוד לעיכוב בתשלום חובות כספיים, אלא הפך למשבר מבני עמוק שפגע בכל חוליות מערכת הבריאות התרופתית, ומציין כי החברות המשיכו בשנים האחרונות לספק למשרד הבריאות ולשירותים הרפואיים הצבאיים תרופות וציוד רפואי למרות אי-קבלת חובותיהן, מה שהוביל להצטברות חובות והגעת מגזר הבריאות לשלב שבו החברות אינן מסוגלות עוד להמשיך בייבוא, ייצור ואספקה. היעדר טיפול רציני החמיר את המשבר. חבש מבהיר כי המשבר הפיננסי בין הממשלה לספקי התרופות אינו חדש, אך היעדר טיפול רציני והצטברות חובות הביאו את מגזר הבריאות לשלב קריטי, ומציין כי אימוץ סדרי עדיפויות הוצאה שונים ואי-הקצאת תשלומים חודשיים קבועים למגזר התרופות תרמו ישירות להחמרת הבעיה. הוא מציין כי ההסכם שהושג בשנת 2023, לתשלום כ-30 מיליון שקלים בחודש, סייע בייצוב היקף החוב לתקופה מוגבלת, לפני שהתשלומים ירדו והפכו לבלתי סדירים וירדו לכ-15 מיליון שקלים בחודש ללא התחייבות ברורה, מה שהוביל להתרחבות פער החובות והחמרת המחסור בתרופות בסיסיות. עיכוב כספי המיסים והיעדר תכנון פיננסי. חבש מציין כי עיכוב כספי המיסים על ידי ישראל נחשב לאחת הסיבות העיקריות למשבר, אך היעדר תכנון פיננסי מוקדם ואי-הקצאת תקציבים אמיתיים לכיסוי מכרזי התרופות השנתיים החמירו את המצב הקיים. באשר להיקף המחסור, חבש מדגיש כי המשבר פגע ברוב סוגי התרופות והציוד הרפואי המתכלה, ומסביר כי נתוני משרד הבריאות מצביעים על אזילת מלאי של עשרות פריטים חיוניים, ביניהם 50 פריטים של תרופות גידולים, 79 פריטים של חומרים מעבדתיים, ו-250 פריטים של ציוד רפואי מיוחד המשמש בניתוחים ודיאליזה, וכן כי ל-180 פריטים מתוך 520 פריטים ברשימת התרופות הבסיסיות יש מלאי אפס. חוסר יכולת החברות לפצות על המחסור. חבש מדגיש כי הסכנה הנוכחית אינה טמונה רק באזילת המלאי, אלא בחוסר יכולת החברות לפצות על המחסור באמצעות ייבוא או ייצור בשל המשבר הפיננסי, מה שמאיים על הביטחון התרופתי הפלסטיני ומסכן את חיי אלפי חולים בצל המגבלות על חלופות זמינות. חבש מדגיש כי הפתרון היחיד הוא אספקת נזילות כספית דחופה ותשלום חלק מהחובות שהצטברו כדי לאפשר לחברות לחדש את פעולות הרכישה והייבוא, ולמרות הודעת משרדי הבריאות והאוצר על אספקת תשלום כספי, המשבר עמוק יותר מכך. ועידה לאומית לדיון במשבר. חבש קורא לערוך ועידה לאומית שתכלול את כל הגורמים הרלוונטיים כדי לדון במשבר ולגבש פתרונות מעשיים שיבטיחו את קיימות מגזר הבריאות והתרופות, ומדגיש כי שמירה על זמינות התרופות היא אחריות לאומית משותפת הדורשת התערבות ממשלתית דחופה כדי להבטיח המשך הגעת הטיפול לחולים ולמנוע קריסת אחד המגזרים החיוניים ביותר בחיים הפלסטיניים. משבר המיסים והעמקת המשבר. הכלכלן ד"ר מואייד עפאנה מדגיש כי המשך עיכוב כספי המיסים על ידי ישראל הטיל צל כבד על יכולת הממשלה הפלסטינית לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, ובראשן תשלום חובות לספקי תרופות וציוד רפואי ונותני שירותי בריאות, מה שתרם להעמקת המשבר העומד בפני מגזר הבריאות הפלסטיני והגעתו לרמות חסרות תקדים. הוא מסביר כי עיכוב הכנסות המיסים הוביל לירידה חדה במשאבים הכספיים הזמינים לממשלה, לאחר שהאוצר הכללי איבד כ-68% מהכנסותיו, כתוצאה מהצטברות הכספים המעוכבים בידי ישראל שהגיעו לכ-5.7 מיליארד דולר. עפאנה מציין כי מציאות זו יצרה משבר פיננסי מבני עמוק שהשפיע על מגזרים שונים, ובראשם מגזר הבריאות הנחשב לאחד הנפגעים הגדולים ביותר ממשבר הנזילות. הצטברות חובות ממשלתיים. עפאנה מבהיר כי הצטברות החובות הממשלתיים הגיעה לרמות קריטיות שהסתכמו בכ-1.3 מיליארד דולר, כאשר מגזר הבריאות מהווה חלק עיקרי מהם, ומציין כי יותר מ-430 מיליון דולר, שהם כ-1.3 מיליארד שקלים, מגיעים לספקי תרופות וציוד רפואי מתכלה, מה שהחליש את יכולת הממשלה לרכוש תרופות ולהבטיח את הצרכים הרפואיים הבסיסיים של האזרחים. עפאנה מדגיש כי החובות שהצטברו למשרד הבריאות הותירו השפעות ישירות על היחסים עם חברות התרופות והספקים ונותני שירותי הבריאות, בין אם בתוך פלסטין ובין אם מחוצה לה, כאשר גורמים אלה מתמודדים עם לחצים פיננסיים הולכים וגוברים כתוצאה מעיכוב בתשלום חובותיהם, מה שמשפיע על יכולתם להמשיך באספקה ומתן שירותי הבריאות הנדרשים. כמו כן, עליית היקף החובות, לדברי עפאנה, משפיעה על יכולת החברות לכסות את הוצאותיהן התפעוליות ולשלם את שכר עובדיהן, מה שמאיים על המשך השירותים והאספקה הרפואית. פתרונות טכניים וזמניים אינם מספיקים עוד. באשר לדרכי יציאה מהמשבר, עפאנה מדגיש כי פתרונות טכניים וזמניים אינם מספיקים עוד בצל עומק המשבר ומשכו, ומדגיש כי מגבלת המשאבים הכספיים הזמינים למשרד האוצר בשל המצור הפיננסי הישראלי מקשה על טיפול בפער החובות ההולך וגובר. עפאנה קורא למהלך בינלאומי דחוף שיכלול את הקהילה הבינלאומית, מדינות אחיות וידידות ומוסדות בריאות בינלאומיים כדי לספק תמיכה כספית חירום שתבטיח תשלום חובות לחברות התרופות וספקי שירותי הבריאות, ובכך תתרום להגנה על מגזר הבריאות מפני קריסה ותבטיח המשך מתן שירותי טיפול, במיוחד לקבוצות העניות והמוחלשות התלויות באופן מהותי בשירותי מגזר הבריאות הממשלתי. 47 מיליארד שקלים חובות הרשות. המומחה והאנליסט הכלכלי ד"ר ת'אבת אבו אל-רוס מזהיר מפני החמרת משבר התרופות בפלסטין כתוצאה מהמשך עיכוב כספי המיסים והצטברות החוב הציבורי, ומדגיש כי מגזר הבריאות מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים שעלולים להשפיע על יכולת משרד הבריאות לספק תרופות ולשלם את התחייבויותיו כלפי ספקים וחברות אספקה. אבו אל-רוס מסביר כי חובות הרשות הפלסטינית לכל המגזרים עברו 47 מיליארד שקלים, בעוד שווי כספי המיסים המעוכבים, על פי הצהרות פלסטיניות, הוא כ-15 מיליארד שקלים, מה שמונע מהאוצר הכללי מקור כספי ראשי שעליו הסתמך לעמוד בהתחייבויותיו התפעוליות והשירותיות. הוא מציין כי תקציב שנת 2026 תואר רשמית כ"תקציב קיומי", בצל פעילות הממשלה עם משאבים כספיים מוגבלים ביותר שאינם עולים על כ-10% מצרכיה בפועל, ומבהיר כי מגזר הבריאות ורכישת תרופות זכו לעדיפות בתקציב זה, אך המשבר הפיננסי החונק הגביל את יכולת הממשלה ליישם את התחייבויותיה. אבו אל-רוס מבהיר כי חובות משרד הבריאות לחברות התרופות והספקים מגיעים לכמיליארד ו-300 מיליון שקלים, ומציין כי חברות אספקת התרופות, בהיותן חלק מהמגזר הפרטי, אינן מסוגלות עוד לשאת בנטל כספי נוסף או להמשיך לממן אספקת תרופות בקצב הקודם. חובות במאות מיליוני דולרים. אבו אל-רוס מדגיש כי חלק גדול מחברות האספקה הסתמך בשנים האחרונות על הלוואות מהמגזר הבנקאי כדי לעמוד במכרזים ממשלתיים ולספק תרופות וציוד רפואי, אך יכולתן ללוות הגיעה לגבולותיה המקסימליים, מה שמאיים על המשך פעולות האספקה ומציב את מערכת הבריאות בפני משבר אמיתי. אבו אל-רוס מסביר כי החובות הפכו לגורם המשפיע ביותר על היחסים בין משרד הבריאות למגזר הפרטי, ומציין כי חלק מהחברות מדברות על חובות המגיעים למאות מיליוני דולרים, מה שמשפיע על תזרים המזומנים שלהן ויכולתן להמשיך למרות רישום רווחים חשבונאיים. אבו אל-רוס מציין כי הסכנה אינה מוגבלת לבתי חולים או מוסדות בריאות בלבד, אלא מתרחבת לחברות המייצרות ומייבאות תרופות, במיוחד בצל עליית מחירי חלק מהטיפולים ועלייה בביקוש לתרופות כתוצאה מגידול האוכלוסייה והתפשטות מחלות ווירוסים. סיוע בעין בצורת תרופות. אבו אל-רוס סבור כי טיפול במשבר דורש מהלך פוליטי ופיננסי מתואם, שיתחיל בלחץ לחידוש התמיכה האירופית והבינלאומית בתקציב הפלסטיני, והאצת המאמצים הדיפלומטיים שמטרתם לפתור את משבר המיסים, ומדגיש כי המגזר הפרטי אינו מסוגל עוד לשאת בנטל נוסף. אבו אל-רוס מציע לפנות למדינות אירופה וערב, מדינות המפרץ וסין כדי לקבל סיוע ישיר בצורת תרופות וציוד רפואי, ובכך להקל על הנטל הפיננסי של משרד הבריאות ולהבטיח את המשך שירותי הבריאות, ורואה באפשרות זו אחד המסלולים המעשיים להתמודדות עם המשבר בצל הלחצים הפיננסיים והפוליטיים הנוכחיים. כספי המיסים ומדיניות פיתוח. המייסד והחוקר המתמחה בנושאים חברתיים ופיתוחיים במרכז למדיניות חברתית וכלכלית (המרכז), פיראס ג'אבר, סבור כי משבר התרופות בפלסטין נובע משני גורמים עיקריים: המשך עיכוב כספי המיסים על ידי הכיבוש הישראלי, בנוסף למדיניות הפיננסית והפיתוחית שנקטו ממשלות פלסטיניות כלפי מגזר הבריאות בשנים האחרונות. ג'אבר מסביר כי עיכוב כספי המיסים הוביל להחמרת המשבר הפיננסי ממנו סובלת הרשות הפלסטינית, מה שהשפיע ישירות על יכולת משרד הבריאות לעמוד בהתחייבויותיו כלפי ספקי תרופות וחברות המספקות למגזר הבריאות. ג'אבר מציין כי הצטברות החובות המגיעים למשרד הבריאות, שעברו מיליארד שקלים, דחפה מספר ספקים להימנע מאספקת תרופות למחסני משרד הבריאות, מה שתרם להתרחבות פערי המחסור בתרופות ועליית חומרת המשבר. ג'אבר מסביר כי הגורם השני קשור למדיניות השגויה של הרשות הפלסטינית כלפי מגזר הבריאות, הן ברמה הפיתוחית והן ברמה הפיננסית, ומבהיר כי הממשלות העוקבות לא פעלו מספיק לאזרח שירותי בריאות או לעודד ייצור תרופות מקומיות במידה האפשרית, מה שהותיר את המגזר תלוי במידה רבה בייבוא ובמימון חיצוני. הבריאות לא זכתה למעמד הראוי לה. ג'אבר מדגיש כי הבריאות לא זכתה למעמד הראוי לה בסדרי העדיפויות של ההוצאה הממשלתית, או בתקציב הכללי, שכן נשארה במקומות נמוכים בהשוואה למגזרים אחרים, למרות שצרכי הטיפול והתרופות אינם ניתנים לדחייה או לטיפול כהוצאות הניתנות לעיכוב. ג'אבר סבור כי הקצאת משאבים גדולים יותר למגזר הבריאות הייתה מקלה על השלכות המשבר גם בצל תנאי צמצום וחירום. ג'אבר מציין כי יכולת הרשות הפלסטינית ללוות הגיעה לגבולותיה המקסימליים, בין אם באמצעות הלוואות מבנקים או מקרן הפנסיה או באמצעות הטלת נטל החובות שהצטברו על הספקים, ורואה כי חלק מהפתרון קשור למהלך פוליטי ודיפלומטי להשבת כספי המיסים בהיותם זכות של העם הפלסטיני. היעדר לחץ לשחרור כספי המיסים. ג'אבר מדגיש כי היעדר קמפיין בינלאומי מאורגן ללחוץ על הכיבוש לשחרור כספי המיסים הוא אחת הסיבות להמשך המשבר, ורואה כי קיימת רשלנות ממשלתית ברורה בתיק זה. ג'אבר מציין את המשך קיומם של היבטים מסוימים של הוצאות לא חיוניות בזמן שמגזר הבריאות מתמודד עם משבר חמור, מה שמשקף חוסר איזון בסדרי העדיפויות הממשלתיים. ג'אבר מדגיש את היעדר תוכנית ממשלתית ברורה למשיכת תמיכה ערבית כספית או בעין למגזר התרופות, ורואה כי הביצועים הרשמיים עדיין קרובים יותר לניהול ענייני יום-יום מאשר ליישום תוכנית רצינית לטיפול במשברים שהצטברו, ובראשם משבר התרופות ומגזר הבריאות הפלסטיני.