אתרים ארכיאולוגיים באיראן תחת איום הרס: שיקום תלוי בהמתנה ליציבות ביטחונית

מומחי עתיקות בטהראן, בירת איראן, החלו בהערכות ראשוניות של הנזקים הנרחבים שנגרמו לארמון גולסטאן ההיסטורי, אחד מהאתרים הבולטים הרשומים ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו. מהלכים אלה מגיעים על רקע חשש עמוק בחוגי התרבות לגבי היקף ההרס שנגרם כתוצאה מהפעולות הצבאיות האחרונות, והקושי להתחיל בשיקום מקיף לפני הבטחת יציבות ביטחונית קבועה.

ארמון גולסטאן, המהווה סמל לאדריכלות הפרסית במאה ה-19, נושא עליו סימנים ברורים של התקפות אוויריות שכוונו לבירה. באולמות הארמון פזורים שרידי מראות מנופצות ופסולת נופלת מהתקרות המעוטרות, מה שמשקף את גודל האתגר העומד בפני צוותי התחזוקה בהשבת יופיו של אתר היסטורי זה.

למרות הפסקת אש שברירית שנכנסה לתוקף מאז תחילת אפריל האחרון, המתחם ההיסטורי עדיין סגור למבקרים ולציבור הרחב. הפוגה זמנית זו אפשרה למומחים להיכנס לאתרים שניזוקו כדי להתחיל בשרטוט מפות ראשוניות של הנזקים המבניים והאסתטיים שנגרמו למבני המלוכה העתיקים.

עלי אומייד עלי, מומחה שיקום וראש המחלקה להנדסה טכנית בארמון, דיווח כי הצוותים הטכניים פועלים כעת במספר רמות לייצוב החלקים המתפוררים של המבנים. פעולה דחופה זו נועדה למנוע קריסות נוספות של תקרות וקירות לפני המעבר לשלב השיקום האמנותי המדויק הדורש יציבות פוליטית וביטחונית.

הערכות ראשוניות שבוצעו על ידי מומחים מצביעות על כך שעלות פרויקט שיקום ארמון גולסטאן לבדו עשויה לעלות על 1.7 מיליון דולר אמריקאי. צפוי כי מספר זה יעלה באופן משמעותי לאחר השלמת ההערכה המקיפה, כאשר מומחים מעריכים כי העבודות הטכניות עשויות להימשך שנתיים או יותר כדי לשחזר את הפרטים המדויקים של האתר.

מצידו, ג'באר אוואג', מנהל מוזיאוני ארמון גולסטאן, הסביר כי שיעור ההרס בדלתות ובחלונות ההיסטוריים נע בין 50 ל-60 אחוזים. מקורות רשמיים אישרו כי אולם המראות המפורסם, המאופיין בפסיפסים מבריקים, ספג נזקים חמורים שפגעו גם בכס השיש ובפסלים הסמליים המעטרים את האולם המלכותי.

הנזקים אינם מוגבלים רק לבירה טהראן, אלא כללו גם אתרים נוספים הרשומים ברשימת אונסק"ו בערים איראניות שונות. בין אתרים אלה נמנים ארמון צ'הל סותון והמסגד הגדול של איספהאן, המייצגים את שיא האמנות האדריכלית האסלאמית והפרסית, בנוסף לאתרים ארכיאולוגיים פרהיסטוריים בעמק ח'ורמאבאד.

בהקשר קשור, חסן פרטוסי, ראש הוועדה הלאומית האיראנית לאונסק"ו, חשף כי המלחמה השפיעה באופן ישיר על לפחות 140 אתרים בעלי חשיבות תרבותית והיסטורית. רשימה ארוכה זו כוללת ארמונות ומוזיאונים בולטים כמו ארמון השיש ומתחם ארמון סעדאבאד הממוקם באזור הררי צפונית לטהראן.

פרטוסי הביע פסימיות לגבי האפשרות להתחיל בתוכניות שיקום יעילות כל עוד נותרה סבירות להתחדשות המלחמה באופק. הוא ציין כי היעדר יציבות מונע ממהנדסים ואמנים לקבוע לוחות זמנים מדויקים, ומקשה על הבאת מומחיות בינלאומית הדרושה לטיפול בנזקים מורכבים כאלה.

מאמצי ההצלה התרבותיים עומדים בפני מכשול גדול בדמות הבטחת המימון הדרוש, שכן ממשלת איראן לא הקצתה תקציב ספציפי למטרה זו עד כה. המדינה נאבקת להתמודד עם השלכות המצור הכלכלי האמריקאי שהוביל לירידה חדה בהכנסות, מה שמציב את נושא המורשת בתחתית סדר העדיפויות הפיננסי.

ראש הוועדה הלאומית לאונסק"ו הזהיר כי האתרים שניזוקו עלולים לאבד חלק מאותנטיותם ההיסטורית גם אם פעולות השיקום יבוצעו בהצלחה. פרטוסי תהה לגבי היכולת לפצות על פריטים מקוריים שנהרסו לחלוטין, והדגיש כי לא ניתן להעריך את הערך הרוחני וההיסטורי של אתרים אלה בשום מחיר חומרי.

למרות הפסקת ההפצצות על המרכזים העירוניים הגדולים, התנגשויות מבודדות באזורי החוף מגבירות את חוסר הוודאות. חוגי התרבות חוששים כי כל הסלמה צבאית חדשה עלולה למחוק את שרידי האתרים התרבותיים שעמדו במשך מאות שנים בפני פגעי הזמן לפני שנפגעו על ידי מכונת המלחמה המודרנית.

איראן שואפת כעת, באמצעות ערוצים דיפלומטיים, להבטיח תמיכה מארגונים בינלאומיים, אך תקציבי אונסק"ו והתורמים נראים מוגבלים בהשוואה להיקף ההרס. ההימור העיקרי נותר על יכולתם של הטכנאים המקומיים לשמר את המבנים הקיימים ולמנוע את הידרדרותם בהמתנה לפתרון פוליטי שיסיים את מצב חוסר הוודאות.

לסיכום, מצב העתיקות באיראן מהווה דוגמה לטרגדיה הפוקדת את המורשת האנושית במהלך סכסוכים מזוינים, כאשר ארמונות ומסגדים היסטוריים הופכים למטרות משניות. אוצרות אדריכליים אלה ממתינים היום לנס דיפלומטי שיבטיח את הישרדותם והמשכיותם לדורות הבאים, הרחק מרעש הפיצוצים.

ציללי המלחמה עדיין מרחפים מעל איראן, ובתנאים אלה, איננו יכולים לתכנן שיקום באופן תקין.