מזכ"ל האו"ם קורא להסרת האיסור על סוכנויות הומניטריות בעזה

וושינגטון – סעיד עריקאת 

קרא מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, לישראל לסיים את האיסור המוטל על 37 סוכנויות הומניטריות בינלאומיות שסיפקו סיוע חיוני לתושבי רצועת עזה, תוך הבעת דאגה עמוקה מההשפעות ההומניטריות החמורות של החלטה זו. קריאה זו מגיעה על רקע מצב הומניטרי מורכב ביותר שחווה הרצועה, שם סובלים התושבים ממחסור חמור במזון, תרופות ושירותים בסיסיים, כתוצאה מהגבלות מתמשכות על תנועת הסיוע.

הבהיר הדובר הרשמי של מזכ"ל האו"ם, סטפן דוג'ריק, בהודעה רשמית שגוטרש דרש את ביטול מיידי של צעד זה, תוך הדגשת שסוכנויות הומניטריות בינלאומיות מהוות מרכיב חיוני בפעולות ההצלה. והוסיף שפסק זמן בעבודתן של ארגונים אלה מאיים לפגוע בהתקדמות המוגבלת והשברירית שהושגה בתקופות הפסקת אש, ומחליש את המאמצים הבינלאומיים להקל על סבל האזרחים.

הצביעה ההודעה על כך שהחלטה זו אינה מגיעה בנפרד מהקשר רחב יותר של הגבלות שהוטלו בעבר, שכבר גרמו לעיכוב כניסת משלוחים חיוניים של מזון, תרופות, מוצרי היגיינה וחומרי מחסה. על פי האו"ם, הצעד האחרון עלול להחמיר את המשבר ההומניטרי הקיים, ולהגביר את הפגיעות של המצב הבריאותי והמחייתי של מאות אלפי פלסטינים בעזה.

רצועת עזה, שבה מתגוררים יותר משני מיליון תושבים, תלויה במידה רבה בסיוע הומניטרי חיצוני כדי לענות על צרכיה הבסיסיים, על רקע התדרדרות התשתית, עלייה בשיעורי העוני והאבטלה, וחזרה על פעולות צבאיות. סוכנויות הומניטריות בינלאומיות מילאו תפקיד מרכזי במתן שירותי בריאות, הפצת מזון, תמיכה ברשתות מים וביוב, בנוסף למתן מחסה לפליטים.

מזהירות ארגוני הסיוע שצמצום נוכחותן או פסק זמן בעבודתן יוביל לריק הומניטרי חמור, שעלול להיות לו השפעות ארוכות טווח, במיוחד על הקבוצות הפגיעות ביותר כמו ילדים, נשים, קשישים ובעלי מוגבלויות. כמו כן, התדרדרות המצב ההומניטרי עלולה לתרום להגברת המתח והאי-יציבות, מה שישפיע לרעה על סיכויי ההרגעה והשלום.

משקפת קריאתו של גוטרש הכרה בינלאומית גוברת בכך שהמשבר בעזה אינו עוד עניין פוליטי או ביטחוני בלבד, אלא אסון הומניטרי מורכב. האיסור המוטל על סוכנויות הומניטריות אינו מכוון למוסדות בלבד, אלא פוגע באזרחים ישירות. מנקודת מבטו של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, הבטחת גישה לסיוע היא חובה בסיסית, וכל הגבלה שרירותית עליה מחלישה את האמינות של המחויבויות הבינלאומיות להגנת אזרחים בסכסוכים.

מדגישה האו"ם שמשך ההגבלות המוטלות על העבודה ההומניטרית סותר את עקרונות הניטרליות והעצמאות, שעליהם מבוססות פעולות הסיוע הבינלאומיות. כמו כן, הדגישו בכירים באו"ם שארגונים הומניטריים אינם משתתפים בסכסוך, אלא פועלים באופן בלעדי להקלת הסבל ההומניטרי, ושהתקפה או הגבלה עליהם יוצרת תקדים מסוכן באזורי סכסוך אחרים ברחבי העולם.

מנגד, דורשות ארגוני זכויות האדם מהקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ פוליטי ודיפלומטי יעיל כדי להבטיח הסרת האיסור, ולאפשר חידוש העבודה ההומניטרית ללא מכשולים. רואים ארגונים אלה שהשתיקה הבינלאומית או הסתפקות בהצהרות דאגה עלולים לעודד צעדים נוספים המפרים זכויות אזרחים בסיסיות.

טמונה סכנת ההחלטה בזמנה, שכן היא מגיעה בשלב שבו אמור להיות חיזוק למאמצים ההומניטריים ולא צמצומם. הפסקת אש, אם לא תתורגם לשיפור מוחשי בחיי האנשים, מאבדת את משמעותה המעשית. פסק זמן בעבודת הסוכנויות מרוקן כל הרגעה מתוכנה ההומניטרי, והופך אותה לצעד ביטחוני זמני בלבד שאינו נוגע בשורשי הסבל היומי של התושבים.

על רקע תמונה זו, עתיד העבודה ההומניטרית בעזה תלוי בתגובת הצדדים המעורבים לקריאות הבינלאומיות. מדגיש גוטרש שהאו"ם תמשיך להשתמש בכל הערוצים הזמינים כדי להגן על זכות האזרחים לקבל סיוע והגנה, תוך הדגשת שכיבוד המשפט ההומניטרי הבינלאומי אינו בחירה, אלא מחויבות משפטית ואתית.

משליכה משבר זה אור על בעיה עמוקה יותר הקשורה לפוליטיזציה של העבודה ההומניטרית. כאשר הסיוע משמש ככלי לחץ, הופכים האזרחים לבני ערובה של הסכסוכים. הגנה על התחום ההומניטרי העצמאי היא הכרחית לשמירה על מינימום הכבוד האנושי באזורי סכסוך, וכל הפרה של זה מאיימת על המערכת ההומניטרית הבינלאומית כולה, ולא רק על מצב עזה לבדה.