מחשבות ראשונות

זה בהחלט בוקר של חגיגה. המלחמה מסתיימת. ההרג וההרס ייפסקו. החטופים הישראלים ישובו הביתה – החיים והחללים. עבור הפלסטינים, יהיו חגיגות עם שחרור האסירים והעצורים מעזה. ישראלים ופלסטינים יוכלו סוף־סוף לנשום.

ראשית, כולנו צריכים להודות לנשיא טראמפ ולשליחו סטיב ויטקוף, וכמובן לג’ארדקושנר, שסייעו להפעיל לחץ מלא על ישראל ועל חמאס. טראמפ וויטקוף דאגו שראש ממשלת קטר, שר המודיעין המצרי וראש המודיעין הטורקי יהיו יחד בשלב האחרון המכריע – מהלך מבריק. טראמפ כבל את נתניהו להסכם, והקטרים, המצרים והטורקים כבלו את חמאס.

עדיין חסרים לנו פרטים, אך העיקר הוא שההסכם הזה הוא הכרזה על סיום המלחמה – לא הפסקת אש זמנית. קיימות ערבויות לכך שהמלחמה לא תחודש לאחר שחמאס ישחרר את כל החטופים. איננו יודעים מה טיבן של אותן ערבויות – העברתי הצעות למנהלי המו״מ האמריקאיים ולנציגי חמאס, אך בשלב זה אינני יודע מה הוסכם. גם שמות האסירים הפלסטינים שישתחררו ותנאי שחרורם טרם ידועים.

מה שחשוב לדעת הוא שהעסקה הזו יכלה להתבצע מזמן. חמאס הסכים לכל אותם תנאים כבר בספטמבר 2024 במה שנודע כ״עסקת שלושת השבועות״ – שקיבלתי מחמאס בכתב ובהודעות קוליות בערבית ובאנגלית. אז תגובת מנהלי המו״מ הישראלים הייתה ש״ראש הממשלה לא מסכים לסיים את המלחמה״. אף שהצעת ״עסקת שלושת השבועות״ הגיעה לשולחנו של הנשיא ביידן, נציגו ברט מקגרק סירב לסטות מהעסקה הגרועה שהוא ניסה לקדם. נפגשתי עם חברים בצוות האמריקאי באוקטובר 2024 וגם הם הביעו את תסכולם מחוסר יכולתם לשכנע את ביידן ואנשיו להתייחס ברצינות להצעה שהצגתי מחמאס שנמצאת על השולחן. הקטרים הזמינו אותי לדוחא באוקטובר 2024 והצגתי בפניהם את ההצעה שחמאס הסכים לה. הם אמרו לי שהם מודעים לכך, אך ללא אימוץ אמריקאי של התוכנית לא ניתן להתקדם, משום שהמכשול היה ישראל – לא חמאס. את אותה תשובה קיבלתי מהמודיעין המצרי– חמאס היה מוכן לעסקה לשחרור כל החטופים, לוותר על שלטונו בעזה ולסיים את המלחמה, אך ישראל לא הייתה מוכנה.

ב־26 בדצמבר 2024 נפגשתי עם רונן בר במטה השב״כ. בפגישה ההיא, שלושה שבועות לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן, התבקשתי שלא להשתמש בערוצי התקשורת הלא־רשמיים שלי עם חמאס, משום ש״בעוד שלושה שבועות תהיה עסקת הפסקת אש״. טראמפ אמר לנתניהו שהוא רוצה הפסקת אש לפני כניסתו לבית הלבן, ורונן בר ידע שזה יקרה – וכך היה ב־19 בינואר 2025. מבחינתי היה ברור שהנשיא ביידן משדר חולשה אמריקאית, בעוד שטראמפ משדר כוח אמריקאי. מאותו רגע היה לי ברור שהמלחמה תסתיים רק כאשר טראמפ יקבל החלטה שהיא חייבת להסתיים.

בדצמבר 2024 שמע סאמרסינילאווישוויטקוף עתיד לנאום בכנס ביטקוין באבו דאבי. הוא הציע שנשקיע בנסיעה לשם כדי לנסות ליזום איתו קשר ראשון. עשינו זאת, הצלחנו לשוחח איתו, החלפנו כרטיסים ונתנו לו מאמר שכתבנו יחד – השקעה שהניבה תוצאות מלאות. מאז ואילך ריכזתי את מאמציי בתקשורת עם סטיב ויטקוף ובניסיון לבנות ערוץ עקיף בין הצד האמריקאי לחמאס – מתוך הבנה שהמו״מ לא חייב להתנהל ישירות עם הצד הישראלי, שיקבל כל דבר שטראמפ יכפה עליו. 

בהמשך – לאחר מאות שעות של עבודה בערוץ זה – ב־8 בספטמבר 2025 קיבלה חמאס מראש ממשלת קטר את ההצעה האמריקאית שסייעתי לגבש יחד עם נציגי חמאס. באותה שעה ממש הייתי בשיחת טלפון עם הצד האמריקאי, כאשר הקטרים הציגו לחמאס את ההצעה הסופית בשעה 22:00. נאמר לי שחמאס מתכנן להקדיש את 9 בספטמבר לדיון בהצעה ולבירורים עם האמריקאים – דרכי ודרך הקטרים – בנושאים כמו קווי הנסיגה הישראלית ואופי הערבויות לכך שהמלחמה לא תחודש לאחר שחרור החטופים. ואז ישראל הפציצה את ביתו של ח’לילאל־חייה, ושלב זה של המו״מ הסתיים.

ב־10 בספטמבר אחד ממנהלי המו״מ של חמאס יצר איתי קשר ואמר שכל ההנהגה שרדה את ההתקפה ושהקטרים הורו להם לא לצאת ולא להשתמש בטלפונים. חמאס היה משוכנע שההתקפה לא הייתה מתרחשת ללא אישורו של טראמפ. למרות ההכחשות האמריקאיות, חמאס חדל להאמין שהאמריקאים פועלים בתום לב, והערבויות האמריקאיות איבדו משמעות. התבקשתי על ידי האמריקאים לומר להנהגת חמאס שארה״ב ונשיא טראמפ לא היו מעורבים בהתקפה ושעדיין מחויבים להסכם לסיום המלחמה.

המסרים של חמאס אליי היו שהם חסרי אמון באמריקאים, מפני שללא אישורם ישראל לא הייתה תוקפת בדוחא. ב־10 בספטמבר בשעה 1:22 לפנות בוקר שלח לי ויטקוף את ההודעה הבאה: “לא היה לנו שום קשר לזה. הם (הישראלים) התנצלנו בפנינו. הודעתם מאשרת זאת, והפוסט של הנשיא ב־Truth Social מעיד על כך.”

בין ההתקפה הישראלית בדוחא ל־19 בספטמבר עבדתי על דרכים לחזור לנקודה שבה ניהלנו מו״מ לסיום המלחמה בכל פרטיה. חמאס היה במצב של שיתוק ולא ידע כיצד לחזור לשיחות.

ב־19 בספטמבר בערב בשעה מאוחרת התקשר אליי ויטקוף ואמר ״יש לנו תוכנית״. שוחחנו ארוכות ותמכתי בתוכנית האמריקאית ואף הצעתי דרכים לשכנע את חמאס להצטרף. התבקשתי לשכנע את הנהגת חמאס שטראמפ רציני ושברצונו לסיים את המלחמה. במהלך החודשים האחרונים הייתי בקשר עם שמונה מבכירי חמאס מחוץ לעזה, ושלושה מהם ניהלו איתי שיחות. לא הצעתי דבר ביחס לצד הישראלי, כי כבר למעלה משנה האמנתי שאם טראמפ יחליט שהמלחמה צריכה להסתיים – הוא יכפה זאת על נתניהו. וזה בדיוק מה שקרה.

עדיין יש מידע רב וחשוב שאיננו יודעים. דנתי בכל הסוגיות, אך לא הייתי בשארם א־שייח ואינני יודע מה הוחלט ומה עוד פתוח. אך הדבר החשוב ביותר כעת הוא ההכרזה של שני הצדדים שהמלחמה הסתיימה ולא תחודש. החטופים והאסירים ישתחררו בימים הקרובים וישראל תתחיל בנסיגה.

בנוגע לנשק של חמאס – ההצעות שנדונו קבעו שחמאס ימסור את נשקו (זה המסוגל להרוג מספר אנשים בו־זמנית – לא בהכרח כל רובה) לכוח ביטחון פלסטיני חדש, אולי בתמיכה מצרית. חמאס לא ימסור את נשקו לישראל, אך יוכל לעשות זאת לכוח ביטחון פלסטיני. אינני יודע מה הוחלט.

הממשלה החדשה בעזה – עליה להיות ממשלה פלסטינית ולא מנגנון נאו־קולוניאלי(כיבוש בסגנון אחר לפי הבנת הפלסטינים) שאינו בשליטת הפלסטינים. סאמרסינג׳לאוי ואני מסרנו שמות של עזתים עצמאייםבעלי פרופיל ציבורי נמסרו לאמריקאים ולגורמים בינלאומיים וערביים נוספים העוסקים ביום שאחרי ובשיקום עזה. השמות שהעברנו לגורמים הללו הם של מנהיגי החברה האזרחית מעזה שנפגשנו עמם בזום מספר פעמים. הם ניסחו מכתב וחתמו עליו לנשיא טראמפ, ואני העברתי אותו לוויטקוף עבור הנשיא, ובו הצהירו על נכונותם למלא תפקיד בממשל בעזה. איננו יודעים כיצד תוקם הממשלה החדשה ומתי תיכנס לתפקידה. חמאס הסכים לממשלה כזו כבר מההתחלה, אפילו משנה שעברה. איננו יודעים אם מחמוד עבאס יפנה לד״ר נאסר אל־קידווה כדי שישתתף בניהול עזה אחרי שעבאס החזיר אותו לועד המרכזי של הפת״ח – דבר שהוא הצהיר על נכונותו לעשות.

איננו יודעים אילו אסירים פלסטינים ישוחררו במסגרת העסקה והיכן ישתחררו. ייתכן שהוסכם על גירושם של אלה שישראל מחשיבה למסוכנים ביותר – טרם ידוע. השקעתי מאמצים רבים בהעברת מידע לאמריקאים על מרואן ברגותי. שלחתי להם את עמדותיהם של כ־20 ישראלים בכירים בנושא – רובם תמכו בשחרורו, אך כמה מהם התנגדואו הסתייגו. התומכים ציינו את התפקיד החיובי שברגותי עשוי למלא בקידום תהליך שלום מחודש; המתנגדים סברו שלא יעשה כן.

לסיכום המחשבות הראשונות האלה: הנשיא טראמפ ראוי לפרס נובל לשלום. סטיב ויטקוףחייבים לומר שבזכותו זה קרה. ויטקוף מדבר בשם הנשיא וכולם יודעים זאת. תפקידו של ג’ארדקושנר היה קריטי בשלב זה, שכן בקרוב רון דרמר יעבוד עבור קושנר ולא עבור נתניהו. הבאת קושנר לשלב הסופי של המו״מ היה מהלך מבריק שסיכל את תפקידו של דרמר כמחבל כל ניסיון לסיים את המלחמה. ראש המודיעין הטורקי, שקרוב הן לוויטקוף והן לחמאס, מילא תפקיד חשוב בהפעלת לחץ על חמאס להסכים לעסקה ולא לנטוש את השולחן.

בשעה 2:00 לפנות בוקר נכנסו כל משתתפי המו״מ לחדר גדול עם שולחנות וכיסאות מסודרים בריבוע. המשלחת הישראלית ישבה מול משלחת חמאס. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה ישבו באותו חדר נציגים רשמיים של ישראל ושל חמאס. העסקה נחתמה, ועתה נותר להמתין למימוש המלא שלה. ועכשיו – סוף־סוף – נוכל שוב לנשום.