אוהלי מלחמה בחסכה: שבטים לוחצים על דמשק לזרז את יישום הסכם מיזוג המוסדות

מחוז חסכה היה עד להסלמה משמעותית בשטח מצד השבטים הערביים, שהכריזו על הקמת ארבעה 'אוהלי מלחמה' באזורים אסטרטגיים שכללו את מילביה, ראס אל-עין, תל חמיס ואל-יערביה. צעד סמלי זה, המבטא במנהג השבטי מצב של גיוס כללי, מהווה מסר מחאה המופנה הן לממשלת סוריה והן להנהגת 'כוחות סוריה הדמוקרטיים' (קסד), המבטא חוסר שביעות רצון מקצב יישום ההבנות האחרונות.

מקורות דיווחו כי המפגינים מסרבים להסתפק בהתחייבויות שהציגה המשלחת הנשיאותית הנמצאת כעת במחוז, ודורשים לקבל ערבויות מרמות הנהגה גבוהות יותר בשלטון בדמשק. ראשי השבטים דרשו נוכחות של ראש מועצת השבטים והעדות, ויועץ נשיאות הרפובליקה לענייני שבטים, כדי להבטיח את יישום סעיפי הסכם 29 בינואר 2026, הקובע את הרחבת סמכות המדינה.

במקביל להפגנות אלו, החלה ממשלת סוריה בצעדים מעשיים לחיבור מוסדות המחוז למרכז, כאשר שר ההשכלה הגבוהה ביקר באוניברסיטת 'רוז' אבא' בקמישלי כדי לדון בהכפפתה לפיקוח המשרד. הצעדים כללו גם הסדרת מעמדם של השופטים העובדים במוסדות המנהל העצמי וצירופם למערכת המשפט הרשמית, והפעלת סניפי הבנק החקלאי כדי להקל על תשלום חובות החקלאים.

בנושא השירותים הבסיסיים, הרשויות הפעילו מחדש את תחנת המים של עלוק לאחר הפסקה שנמשכה למעלה משבע שנים, למרות הנזקים החמורים ברשתות ההפצה שהתגלו בבדיקות הראשוניות. משקיפים רואים בנוכחות מיניסטריאלית אינטנסיבית זו ממדים פוליטיים שבאמצעותם דמשק שואפת להחזיר את תפקידה הניהולי והשירותי במתקנים החיוניים במחוז שסבל זמן רב מהזנחה.

למרות מהלכים מוסדיים אלה, השבטים סבורים כי החזרת האוניברסיטאות והבנקים אינה מספקת לנוכח המשך השליטה הביטחונית והצבאית בפועל בידי 'קסד' באזורים נרחבים. המרכיבים הערביים חוששים שמיזוג מנהלי פורמלי יוביל ללגיטימציה של המצב הקיים ללא שינוי אמיתי ביחסי התושבים עם הרשות הביטחונית, מה שדחף אותם לדרוש לוח זמנים ברור להרחבת ריבונות המדינה המלאה.

נושא העקורים משכונות גוויראן ואל-סאלחיה וכפרי רמת קמישלי וראס אל-עין עומד בראש דרישות המפגינים, כאשר ראשי השבטים דורשים חזרה מאורגנת וקולקטיבית של התושבים. הדרישות כללו גם מתן תמיכה כספית של עד אלפיים דולר לכל משפחה חוזרת כדי לסייע לה בשיקום בתיה, וקישור חזרה זו לסיום השליטה הצבאית של 'קסד' באותם אזורי מגורים.

במישור החינוכי והאזרחי, השבטים דרשו את חזרת משרד החינוך לפיקוח מלא על בתי הספר ואיחוד תוכניות הלימודים כדי להבטיח את עתיד הסטודנטים לאחר שנים של הפרעות. המפגינים הדגישו גם את הצורך בהפעלת משרדי הרישום האזרחי וחיבורם למשרד הפנים כדי להקל על הוצאת מסמכים רשמיים, שתושבים נאלצים כיום לנסוע למחוזות אחרים כדי להשיגם.

בנוגע לנושא הביטחוני הרגיש, גורלם של הלוחמים הערבים שהצטרפו בעבר לשורות 'קסד' בולט כאחת מנקודות המחלוקת המהותיות, כאשר השבטים דורשים את שילובם במשרדי ההגנה והפנים. ראשי השבטים מזהירים כי סירוב לקלוט צעירים אלו עלול להוביל להחמרת האבטלה ולהגברת המתח החברתי, ומדגישים כי הצלחת תהליך המיזוג תלויה במתן הזדמנויות עבודה אמיתיות לבני האזור במוסדות החדשים.

בחירת סמל 'אוהל המלחמה' נושאת משמעות החורגת ממחאה רגילה, שכן הוא משמש בעתות גיוס ומשברים גדולים, ומשקף תחושה של איטיות ביישום ההסכמים.