הסלמה במלחמת ההשמדה… בשירות ההתנחלות

בולטת בשבועות האחרונים הסלמה בקצב ההתקפות הישראליות על רצועת עזה, ועלייה במספר ההרוגים כתוצאה מההפצצות האינטנסיביות הפוגעות בכל רחבי הרצועה, וזאת למרות שחלפו כתשעה חודשים מאז הסכם הפסקת האש. במקביל, המצב ההומניטרי מחמיר בצורה חסרת תקדים, על רקע קשיי המשא ומתן בקהיר בנוגע לפירוק נשק של חמאס והמעבר לשלב השני של ההסכם.בכל לילה בעזה חוזרת על עצמה אותה טרגדיה. שיחת טלפון שלא עולה על דקה מוצגת כ"אזהרה", אך למעשה פירושה שעשרות משפחות יעזבו את בתיהן בבהלה, ויהפכו תוך רגעים לעקורים חסרי קורת גג, ישנים על מה שנותר משטחים צרים ונושאים עמם כל מה שיכלו לשאת מחפציהם. ואז מגיעה ההפצצה, והבית נהרס, כאילו אותה דקה מספיקה להציל חיים או לשמור על כבוד או לספק מחסה לעקורים.מנגד, חמאס לא הצליח לנצל את ההזדמנות לעצור את שפיכות הדמים ולסלק את התירוצים שישראל משתמשת בהם כדי להמשיך במלחמתה. הקיפאון המתמשך במשא ומתן מאפשר לממשלת ישראל להמשיך ביישום יעדיה המוצהרים, ובראשם ביסוס השליטה הצבאית על רצועת עזה, הרחבת מה שמכונה "הקו הצהוב", והישארות בצפון הרצועה, עד כדי הכנה להקמת התנחלויות חדשות, יעדים שכבר אינם מוגבלים להדלפות או ספקולציות, אלא מתגלים בבירור בהצהרות בכירים ישראלים.בהקשר זה, ערוץ 14 הישראלי ציטט את שר הביטחון ישראל כץ באומרו כי השלב הבא ברצועת עזה ייקבע על פי מידת מחויבותה של חמאס להתחייבותה לפירוק נשק והתפרקות, והוסיף כי אם יתברר שהתנועה לא מילאה התחייבות זו, ישראל תעבור לצעדים מבצעיים חדשים שיכללו "תמרון גיאוגרפי" ופעולה צבאית ישירה.כץ אמר: "אנו עשויים להגיע לשלב שבו יתברר שחמאס לא עמד בהתחייבותו להתפרק, ואז יהיה גם תמרון גיאוגרפי, וגם פעולה תנועתית." מדברים אלה ניתן להבין כי הכוונה ב"תמרון גיאוגרפי" היא הרחבת השליטה הישראלית על שטחים נוספים בתוך רצועת עזה, במקביל לפעולות צבאיות המכוונות נגד התנועה.פרשני הערוץ קישרו בין הצהרות אלו לבין תוכנית הקמת שלושה גרעיני התיישבות של "הנח"ל" בצפון רצועת עזה, וראו בהכרזה על אי-עמידת חמאס בתנאי פירוק הנשק נקודת מעבר משלב האיום ליישום צעדים מעשיים בשטח, הכוללים הרחבת השליטה הצבאית והשקת פרויקט גרעינים אלו.הכתב הצבאי הלל ביטון רוזן אמר כי הערוץ חשף לפני כששה חודשים את הרעיון להקים שלושה גרעינים בצפון עזה, והבהיר כי אינו יכול לקבוע בוודאות שהתוכנית הפכה להחלטה סופית, אך היא עדיין עומדת על הפרק ברמה הפוליטית, וכי קיימת אפשרות לנקוט בצעדים ראשוניים לפני הבחירות. הוא העריך כי הממשלה תנסה לשווק צעד זה כהישג בחירות אם לא ניתן יהיה להכריז על חיסול מוחלט של חמאס או על אכיפת פירוק נשקו.הערכות אלו, המגיעות מפרשנים בערוץ 14 הידוע בקרבתו לימין הישראלי ולראש הממשלה בנימין נתניהו, משקפות קריאה החורגת מהמימד הצבאי, שכן היא מקשרת בין המשך הלחץ על חמאס לקבלת פירוק נשק לבין ניצול תיק זה בקמפיין הבחירות. היא גם מצטלבת עם יעדיו של שר האוצר ויו"ר מפלגת "הציונות הדתית" בצלאל סמוטריץ', שסקרים החלו להעניק למפלגתו כששה מנדטים לאחר שהיה בסכנת אי-מעבר אחוז החסימה, בזמן שההתנחלות בגדה המערבית הכבושה עדה לפעילות ומימון מואצים המשקפים את מגמת הממשלה לביסוס פרויקט ההתנחלות שלה.שיח זה אינו מסתיר את שאיפת הימין הישראלי להחזיר את ההתנחלות לצפון רצועת עזה, במיוחד כאשר מדובר בגרעינים השייכים ל"נח"ל". למרות ש"הנח"ל" ידועה כיחידה בצה"ל, היא מילאה מאז הקמתה בשנות החמישים של המאה הקודמת תפקיד מרכזי בפרויקט ההתנחלות, שכן היא שילבה שירות צבאי עם הקמת התנחלויות ונקודות חקלאיות וביטחוניות, ותרמה להקמת מספר רב של התנחלויות בתוך פלסטין ההיסטורית ולאחר מכן בשטחים הפלסטיניים הכבושים לאחר 1967.מכאן, אזכור "הנח"ל" בהקשר של שיח על עזה אינו נראה כפרט צבאי גרידא, אלא נושא משמעויות פוליטיות והתיישבותיות ברורות. העלאה מחודשת של פרויקט זה בתקשורת ובפוליטיקה מרמזת כי ממשלת ישראל פועלת בהדרגה להכין את דעת הקהל הישראלית לקבל את הרעיון של חידוש ההתנחלות בחלקים מרצועת עזה, תוך ניצול המשך המלחמה, קשיי המשא ומתן, והתקרבות הבחירות, כך שההסלמה הצבאית תהפוך לאמצעי לא רק ללחוץ על חמאס, אלא גם לכפות מציאות גיאוגרפית ופוליטית חדשה שיהיה קשה לסגת ממנה בעתיד.מכאן, הצהרות אלו אינן נראות כעמדות תקשורתיות גרידא או מסרים בחירותיים, אלא משקפות מגמה פוליטית המצטלבת עם מהלך הפעולות הצבאיות המתמשכות ברצועת עזה, מה שמוביל לקרוא את ההסלמה מזווית החורגת מיעדיה המוצהרים.אך מה שמתרחש אינו יכול להיקרא כהסלמה צבאית גרידא הקשורה לקשיי המשא ומתן או ניסיון להגביר את הלחץ על חמאס. ההתפתחויות בשטח, יחד עם השיח הפוליטי הישראלי, מצביעות על כך שהמלחמה חורגת מיעדיה המוצהרים כדי להיכלל בפרויקט רחב יותר המבוסס על עיצוב מחדש של הגיאוגרפיה והדמוגרפיה ברצועת עזה.המשך ההפצצות האינטנסיביות, ההרס השיטתי של שכונות מגורים, הוצאת צווי פינוי חוזרים ונשנים, ודחיקת מאות אלפי פלסטינים לתנועה כפויה מאזור לאזור, כל אלה אינם רק תוצאות של המלחמה, אלא הופכים בהדרגה למדיניות בפני עצמה. זוהי מדיניות המבוססת על הפיכת החיים בחלקים נרחבים של הרצועה לבלתי אפשריים, מה שדוחף את התושבים לעקירה קבועה, מונע מהם לחזור לאזורים שלהם, ויוצר מציאות חדשה שניתן לבנות עליה פוליטית וביטחונית.וזה אינו מנותק מהמשך השליטה הצבאית על שטחים נרחבים ברצועת עזה, וגם לא מהרחבת מה שמכונה "הקו הצהוב", וגם לא מהשיח החוזר ונשנה בנוגע להקמת גרעיני התיישבות בצפון הרצועה. אלמנטים אלה נראים קשורים זה לזה במסגרת חזון אחד, שבו העקירה הכפויה היא אמצעי לשרטוט מחדש של המפה, בעוד ההתנחלות הופכת לאחת המטרות שניתן לשווק פנימית כהישג לממשלת ישראל, במיוחד עם התקרבות הבחירות.בהקשר זה, העקירה הכפויה אינה נראית כמטרה בפני עצמה, אלא כאמצעי לריקון האדמה מתושביה כהכנה לעיצובה מחדש. הפרויקט ההתיישבותי אינו מתחיל בבניית התנחלויות, אלא מתחיל ביצירת מציאות המקשה מאוד על השיבה, באמצעות הרס שיטתי, המשך העקירה, שיבוש שיקום, והשארת שטחים נרחבים של הרצועה תחת שליטה צבאית. ובכך, הקשר בין מלחמת ההשמדה לבין השיח הגובר על חידוש ההתנחלות אינו נראה רק קשר של סימולטניות, אלא קשר של השלמה, שבו הראשון מכין את התנאים המבצעיים והדמוגרפיים שהשני זקוק להם.מכאן, מה שמתרחש אינו מוגבל למלחמה שמטרתה לחסל את חמאס או לפרק את נשקו, אלא חורג מכך ליצירת תנאים המונעים את חזרת התושבים לאזורים שלהם, ומונעים את שיקומם, מה שפותח פתח לכפיית מציאות גיאוגרפית ודמוגרפית חדשה. כל בית שנהרס, כל שכונה שמתרוקנת מתושביה, וכל משפחה שנדחפת לעקירה שוב ושוב, מקרבת פרויקט זה צעד נוסף קדימה.לכן, הסלמה בקצב מלחמת ההשמדה בשלב זה אינה נראית מנותקת מהסלמה בשיח ההתיישבותי, אלא מהווה חלק מהסביבה שממשלת ישראל שואפת לייצר. טיהור אתני, באמצעות עקירה כפויה והרס מרכיבי החיים ומניעת שיבה, אינו נראה רק תופעת לוואי של המלחמה, אלא אחד המסלולים שעלולים להוביל, אם יימשכו, לכפיית מציאות התיישבותית חדשה בחלקים מרצועת עזה, וזה מסביר את הקשר ההדוק בין ההסלמה הצבאית, השיח על חידוש ההתנחלות, והניצול האלקטורלי של מדיניות זו בתוך ישראל.