ככל שהשיח על הבחירות למועצה המחוקקת מתקרב, הפלסטינים עסוקים בשמות המועמדים, הרשימות והבריתות, בעוד השאלה החשובה ביותר נעדרת: איזו מועצה מחוקקת אנו רוצים?העניין אינו עריכת בחירות, אלא בניית מוסד המסוגל להחזיר את הכבוד לחיים הפוליטיים הפלסטיניים, ולהשיב את אמון האזרח במדינה ובמוסדותיה.הפלסטינים שילמו מחיר יקר על היעדר המועצה המחוקקת. כאשר המוסד המחוקק, המפקח והאחראי נעדר, האיזון בין הרשויות מופר, הפיקוח על ביצועי הממשלה נסוג, עדכון החוקים מתעכב, והחיים הפוליטיים מאבדים את אחד הכלים החשובים ביותר שלהם בדיאלוג הלאומי ובניהול חילוקי דעות תחת שלטון החוק.הפרלמנט אינו מוסד פורמלי שנחנך באירועים, ולא במה לנאומים או לרישום עמדות. הוא המוח המחוקק של המדינה, שומר הקופה הציבורית, מגן זכויות האזרחים, הגוף המפקח על הממשלה, דן בתקציב ומציע פתרונות לאתגרים הכלכליים, החברתיים והלאומיים.ומכאן, השאלה האמיתית אינה: מתי יתקיימו הבחירות? אלא: האם ניצור מועצה שונה מהמועצות שהכרנו, או שנשחזר את אותה תמונה עם שמות חדשים?הצלחת המועצה המחוקקת הבאה תלויה בשני עמודים מרכזיים.העמוד הראשון מוטל על הכוחות הפוליטיים והפלגים, מכיוון שהם אלה שיבחרו את הרשימות במערכת הייצוג היחסי. וכאן מתחילה האחריות הלאומית האמיתית.האם הרשימות יתבססו על כישרון, ניסיון ויושרה, או על איזונים פנימיים, מחמאות וחלוקת שלל?האם נראה מומחים במשפטים, כלכלה, ניהול, חינוך, בריאות וטכנולוגיה, או שנסתפק בחזרה על אותם פרצופים?האם הרשימות ייצגו את כל פלסטין; את עריה, כפריה ומחנותיה, את צעיריה ונשותיה, ואת בעלי הניסיון והכישרון, או שיישארו בני ערובה של שיקולים ארגוניים צרים?המועצה המחוקקת אינה מקום לחלוקת תגמולים פוליטיים, אלא מוסד ליצירת חקיקה ועיצוב מדיניות ציבורית. וכל מושב בה צריך להיות מאויש על ידי מי שיש לו את היכולת לחשוב, לחוקק ולפקח, ולא רק נוכחות והצבעה.העמוד השני הוא הבוחר הפלסטיני, שלו הכוח האמיתי לשנות את התמונה.התרגלנו לשאול: מי יהיה המועמד? אך השאלה החשובה יותר היא: איך יהיה הבוחר?הבוחר המודע אינו נותן את קולו ליחסים אישיים, או לשיוך משפחתי, או לתעמולת בחירות זמנית, אלא מחפש את המועמד הנושא פרויקט, בעל ניסיון, נהנה מיושרה, ומסוגל להגן על האינטרסים של האנשים בתוך המוסד המחוקק.הדמוקרטיה אינה מייצרת מוסדות חזקים אם ההצבעה נשארת מבוססת על רגש בלבד. קלפי ההצבעה אינה אירוע חברתי, אלא אחריות לאומית הקובעת את צורת המוסד שיחוקק חוקים, יפקח על הממשלה ויגן על הקופה הציבורית.המועצה המחוקקת הבאה צריכה להיות מועצת כישרונות לפני שתהיה מועצת גושים, ומועצת מומחים לפני שתהיה מועצת סיסמאות, ומועצת ייצור חקיקתי ולא של התיישרות פוליטית.והיום, פלסטין מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים; כיבוש מתפשט, כלכלה המתמודדת עם לחצים גוברים, מוסדות הזקוקים לעדכון, וחברה המחפשת תקווה ואמון. וכל זה דורש פרלמנט בעל אומץ לחוקק, יכולת לפקח, חוכמה בניהול חילוקי דעות, וחזון ביצירת העתיד.הניסיון ברחבי העולם הוכיח שכוחן של מדינות אינו נמדד במספר הנאומים הפוליטיים, אלא בכוח מוסדותיהן. והמועצה המחוקקת היא אחד המוסדות החשובים ביותר הללו.לכן, הבחירות הקרובות אינן תחרות על מושבים, אלא מבחן לבגרות הפוליטית הפלסטינית.אם הכוחות הפוליטיים יבחרו היטב את מועמדיהם, והאזרח יבחר היטב את נציגיו, פלסטין תרוויח יותר ממועצה מחוקקת חדשה; היא תרוויח מוסד לאומי המסוגל להחזיר את האיזון בין הרשויות, לחזק את שלטון החוק, ולחדש את האמון בין האזרח למדינה.אך אם ישובו השיקולים הצרים, חלוקת השלל, וחולשת קריטריוני הבחירה, הבעיה לא תהיה בתוצאות הבחירות, אלא באובדן הזדמנות חדשה לבנות מחדש את החיים הפוליטיים הפלסטיניים.ונשארת השאלה שצריכה להקדים כל קמפיין בחירות, כל רשימה, וכל קלפי:האם אנו רוצים מועצה שתמלא מושבים… או פרלמנט שיעצב את העתיד?
الخميس 16 يوليو 2026 8:53 صباحًا - بتوقيت القدس





شارك برأيك
המועצה המחוקקת הבאה… האם נחזור על טעויות העבר או שנבנה פרלמנט הולם לפלסטין?