דוחא מחזירה את וושינגטון וטהראן לשולחן המשא ומתן לאחר העימות הצבאי

מסר מוושינגטון

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 29/6/2026

העיניים נשואות לבירה הקטארית דוחא, המארחת סבב חדש של מגעים ודיונים בין ארצות הברית לאיראן, בניסיון להחיות את מסלול המשא ומתן יומיים בלבד לאחר התקיפות הצבאיות ההדדיות שהעלו את רמת המתיחות באזור לרמות חסרות תקדים. סבב זה מגיע על רקע מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים בהובלת קטאר, הנתמכים בערוצי תקשורת לא מוצהרים, במטרה לבסס הפסקת אש ולמנוע הידרדרות האזור לעימות רחב יותר.

ההודעה על חידוש המגעים הגיעה לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר, בפוסט בפלטפורמת "Truth Social" ביום שני, כי המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן יתחדש ביום שלישי בדוחא, והביע תקווה כי הסבב החדש יוביל לביסוס הפסקת האש וקידום הבנות רחבות יותר בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית ולביטחון האזורי, בזמן שדוחא ממשיכה במאמציה לקרב את עמדות הצדדים ולשמור על ערוצי תקשורת פתוחים למרות המתיחות האחרונה.

הבית הלבן מדגיש כי הממשל האמריקאי ממשיך בנתיב הפתרונות הפוליטיים, ומדגיש את מחויבותו להפסקת אש, תוך שמירה על עמדתו העקבית לפיה לאיראן לא יורשה להחזיק בנשק גרעיני. וושינגטון רואה במשא ומתן הנוכחי הזדמנות לבנות מחדש אמון ולפתוח את הדלת להבנות רחבות יותר הנוגעות לביטחון האזורי וליציבות במפרץ.

מנגד, טהראן מדגישה כי תוכנית הגרעין שלה תישאר מוגבלת למטרות שהיא מצהירה עליהן רשמית, ודוחה כל תנאי שהיא רואה בו פגיעה בריבונותה או בזכותה לפתח טכנולוגיה גרעינית למטרות שלום. היא גם מקשרת את השלמת הפגישות הטכניות לזמינות תנאים פוליטיים מתאימים, ולקיומן של ערבויות שימנעו הישנות של לחצים או פעולות צבאיות שעלולות לערער כל הבנות עתידיות.

הנתונים מצביעים על כך שסדר היום אינו מוגבל לתיק הגרעין, אלא מתרחב וכולל מנגנונים ליישום כל הבנות פוטנציאליות, הבטחת ביטחון השיט במצר הורמוז, והפחתת המתיחות האזורית, בנוסף לדיון בהסדרים שימנעו הישנות של עימותים צבאיים המאיימים על ביטחון המפרץ ושווקי האנרגיה העולמיים.

קטאר ממלאת תפקיד מרכזי בקירוב עמדות בין הצדדים, תוך ניצול יחסיה המאוזנים עם וושינגטון וטהראן, וניסיונה בניהול תיווכים אזוריים מורכבים. דוחא נתפסת כאחד הערוצים הבודדים המסוגלים לשמור על הדיאלוג גם בשלבי ההסלמה הצבאית והפוליטית הקשים ביותר.

העיניים מתמקדות גם במה שנודע כ"משא ומתן של שישים יום", הנחשב למסגרת זמן לבחינת מידת נכונותם של הצדדים לעבור מניהול המשבר לטיפול בסיבותיו. עם זאת, הצלחת מועד זה נותרה תלויה ביכולתם של הצדדים להציע ויתורים הדדיים בתיקים ששימשו מכשול בפני כל הסכם קבוע.

למרות האווירה החיובית שהצדדים מנסים להציג, הפער עדיין ברור לגבי אופי הפגישות, רמתן ולוח הזמנים שלהן, מה שמשקף את המשך פער האמון בין וושינגטון לטהראן. כמו כן, כל התקדמות בתיק הגרעין תישאר קשורה לתיקים אחרים, כולל סנקציות כלכליות, פעילויות אזוריות איראניות, ומנגנוני פיקוח בינלאומיים.

משקיפים רואים כי תוצאות פגישות דוחא לא רק יקבעו את עתיד היחסים האמריקאים-איראניים, אלא גם ישפיעו על כלל משוואות הביטחון האזורי, במיוחד במפרץ, שם יציבות שוקי הנפט וחופש השיט הימי קשורים ישירות לרמת המתיחות בין הצדדים.

חידוש המשא ומתן לאחר עימות צבאי ישיר חושף כי האפשרות הדיפלומטית עדיין זולה יותר מהמשך ההסלמה, אך אין פירושו בהכרח שינוי מהותי בעמדות הצדדים. ארצות הברית שואפת להטיל הגבלות ארוכות טווח על תוכנית הגרעין האיראנית, בעוד איראן פועלת לבסס את זכותה לשמור על תשתית גרעינית מתקדמת תוך קבלת הקלה בסנקציות. מכאן שהמשא ומתן הנוכחי נראה קרוב יותר לניהול מחלוקות ומניעת התפוצצות, מאשר למסלול מהיר להסכם מקיף וסופי.

התיווך הקטארי מקבל חשיבות יוצאת דופן מכיוון שהוא מגיע ברגע שבו הסיכויים לתיווכים מסורתיים יורדים, בעוד וושינגטון וטהראן זקוקות לערוץ אמין המאפשר חילופי מסרים והפחתת הסבירות לטעויות הערכה. הצלחת המתווך אינה מוגבלת לאיסוף הצדדים סביב שולחן אחד, אלא מתרחבת ליכולתו לשמור על הדיאלוג כאשר מתעוררים משברים. לכן, הצלחת דוחא תימדד ביכולתה להפוך מגעים זמניים למנגנון משא ומתן בר קיימא שימנע חזרה מהירה לעימות צבאי בכל פעם שהדיונים נתקעים.

המבחן האמיתי לא יהיה בהצהרות הפוליטיות שיוצאו לאחר הפגישות, אלא במידת מחויבותם של הצדדים לצעדים מעשיים ניתנים למדידה, בין אם בתיק הגרעין, בביטחון השיט האזורי או בהפחתת המתיחות הצבאית. כמו כן, כל הסכם לא יחזיק מעמד זמן רב אם יישאר מוגבל להבנות ביטחוניות מבלי לטפל בתיקים הפוליטיים והכלכליים הרחבים יותר. לכן, הצלחת משא ומתן דוחא תהיה תלויה ביכולתם של הצדדים לבנות מינימום של אמון הדדי, שהיא החוליה שהייתה חסרה לאורך שנות הסכסוך ביניהם.