קבוצת החות'ים בתימן מתמודדת עם אתגרים מורכבים עם הסלמת העימות הצבאי בין איראן מצד אחד, לבין ארצות הברית וישראל מצד שני. מכונת התעמולה של הקבוצה החלה לאחרונה לקדם את הצורך לחזור למעגל הסכסוך עם ערב הסעודית, בניסיון לברוח מהמשבר הכלכלי והפיננסי החונק הפוגע באזורים שבשליטתה.
משקיפים רואים כי כללי העימות באזור השתנו באופן דרמטי, כאשר החות'ים אינם יכולים עוד לשווק את עצמם כקורבן מול הכוח הצבאי הסעודי. הגעת הטילים האיראניים ישירות לעומק האזורי הפכה כל מהלך חות'י להד בלבד של האינטרסים של טהראן, מבלי להשיג רווחים אמיתיים עבור התימנים הסובלים ממצוקות העוני.
דיווחים מהשטח חושפים מצב הומניטרי קטסטרופלי בצנעא ובשאר המחוזות שבשליטת הקבוצה, כאשר תורים של רעבים עומדים בחיפוש אחר פרנסה. מציאות חיים קשה זו הופכת כל הרפתקה צבאית חדשה לנטל שהעם התימני אינו יכול לשאת, במיוחד בהיעדר משאבים בסיסיים והפסקת משכורות.
בנאום שנשא לאחרונה, הסתפק מנהיג הקבוצה עבד אל-מאלכ אל-חות'י בקריאה לפעילויות סולידריות עם איראן, שהתבטאו בהפגנות שתיאר כהפגנות מיליון. עמדה זו נראית זהירה במהותה, שכן החות'ים מבינים כי מעורבות צבאית ישירה לתמיכה בטהראן שונה לחלוטין מהקרב לתמיכה בעזה, שיש לה מעמד רגשי מיוחד בקרב התימנים.
המבוי הסתום הקיומי העומד בפני הקבוצה טמון באופי התגובה הצפויה מצד הכוחות הבינלאומיים והאזוריים, שעלולה להיות הרסנית ומיידית. המלחמה הנוכחית מציבה את חיסול 'הזרועות האיראניות' כמטרה אסטרטגית מוצהרת של ממשלת ישראל, השואפת לכפות הגמוניה מוחלטת על האזור בתמיכה אמריקאית חסרת תקדים.
ניתוחים מצביעים על כך שוושינגטון העמידה את יכולותיה הצבאיות לרשות ממשלת נתניהו, שאינה מסתירה את רצונה לעצב מחדש את מפת ההשפעה האזורית. ברית זו שואפת לנצל את הרגע הנוכחי כדי להנחית מכות קטלניות על הכוחות הברית עם איראן בתימן, לבנון ועיראק, תוך ניצול הכיסוי האווירי והלוגיסטי האמריקאי.
למרות המטרות הישראליות הבלעדיות במלחמה זו, יש הרואים בה הזדמנות עבור חלק מעמי האזור להיפטר מההשפעות ההרסניות של מדיניות ההגמוניה. חיסול ההשפעה הצבאית של קבוצות חמושות עשוי לפתוח את הדלת להשבת ההחלטה הלאומית במדינות הסובלות מפילוגים חריפים ומלחמות אזרחים מתמשכות.
אך השגת מטרות אלו נתקלת במכשולים גדולים בשטח, שהחשוב שבהם הוא היעדר תיאום אמיתי עם הממשלות הלגיטימיות במדינות הנפגעות. ניסיונות קודמים הוכיחו כי מבצעים צבאיים אוויריים בלבד אינם מספיקים לעקור כוחות מושרשים בשטח, אלא אם קיימת אסטרטגיה מקיפה הכוללת היבטים פוליטיים וכלכליים.
הישות הישראלית חשה בצורך לפעול במהירות כעת, תוך ניצול התמיכה הנדיבה מהממשל האמריקאי הנוכחי לפני שיחולו שינויים פוליטיים כלשהם. ישנם אינדיקטורים פנימיים בארצות הברית המצביעים על ירידה ברמת ההתלהבות העממית והפוליטית לתמיכה מוחלטת בישראל, מה שהופך את הזמן לגורם מכריע בחישובי תל אביב.
המשימה שישראל מובילה לסיום ההשפעה הצבאית והפוליטית של מה שמכונה 'הזרועות האיראניות' נחשבת ל'משימה לא נעימה' עבור רבים באזור. למרות הרצון להיפטר משליטת קבוצות אלו, מיליונים מסרבים שהשינוי יהיה מתנה מאויבם ההיסטורי, מה שיוצר מצב של חשש עממי מתוצאות מלחמה זו.
בתימן, השאלה נותרה פתוחה לגבי יכולתם של החות'ים לעמוד בפני גל הסלמה שעלול להיות החמור ביותר מזה שנים. הקבוצה שהשקיעה בסוגיה הפלסטינית כדי לחזק את לגיטימיותה, מוצאת את עצמה היום בפני מבחן אמיתי לאמינותה כאשר מדובר בהגנה על האינטרסים האיראניים הישירים.
כל מעורבות צבאית חות'ית בשלב זה לא תהיה הזדמנות להשתחרר מנטל כלכלי כפי שקרה בעבר, אלא עלולה לפתוח את שערי הגיהינום על אזורי שליטתם. פגיעה ישירה בתשתיות ובמה שנותר מהיכולות הכלכליות תוביל לקריסה כוללת שלא ניתן לתקן באמצעות סיסמאות פוליטיות או הפגנות.
מקורות יודעי דבר מאשרים כי התיאום בשטח בין הצדדים במה שמכונה 'ציר ההתנגדות' מתמודד עם אתגרים לוגיסטיים וביטחוניים גדולים לאור העליונות הטכנולוגית והמודיעינית הישראלית. עליונות זו אפשרה לתל אביב לבצע חיסולים ומכות מדויקות ששיבשו את חישובי הקבוצות החמושות ביותר מזירה אחת.
לסיכום, התמונה התימנית נשארת פתוחה לכל האפשרויות, כאשר סבל אנושי משתלב עם שאיפות פוליטיות אזוריות. בעוד העולם ממתין לתוצאות העימות הגדול, האזרח התימני נשאר החוליה החלשה ביותר שמשלם את מחיר הסכסוכים החורגים מגבולות מולדתו ושאיפותיו הפשוטות לחיות בכבוד.
המעורבות הצבאית של הקבוצה לתמיכה באיראן תהפוך למבוי סתום קיומי, במיוחד אם תגובות ארצות הברית וישראל יהיו מיידיות, חזקות והרסניות.
شارك برأيك
מבוי סתום של החות'ים בין לחצים פנימיים בתימן לבין דרישות התמיכה הצבאית באיראן