גל של ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם ובינלאומיים בעקבות מעצרו של העיתונאי עלי למראבט במרוקו

הרשויות המרוקאיות עצרו את העיתונאי הבולט עלי למראבט בנמל התעופה הבינלאומי של טנג'יר, מיד עם הגעתו מברצלונה שבספרד ביום ראשון האחרון. מקורות משפטיים אישרו כי התביעה הכללית הורתה על העברתו לקזבלנקה כדי להתחיל בחקירות בנוגע לתוכן פרקי 'פודקאסט' שהוא משדר בפלטפורמות המדיה החברתית.

למראבט נחשב לאחד מהדמויות ההיסטוריות של העיתונות העצמאית במרוקו, לאחר שניהל בעבר מוסדות תקשורת מעוררי מחלוקת כמו השבועון 'לוג'ורנל' והמגזינים 'דומאן'. במהלך הקריירה שלו, הוא התמודד עם סדרת תביעות משפטיות, כולל מאסר בשנת 2003 ואיסור על עבודה עיתונאית למשך עשור שלם שהחל בשנת 2005.

הידיעה על המעצר עוררה תגובות זועמות מצד גופים מקומיים לזכויות אדם, כאשר הוועדה המרוקאית לתמיכה באסירים פוליטיים דרשה את שחרורו המיידי. המרכז הלאומי לזכויות אדם ותקשורת הדגיש כי עיתוי המעצר מגיע בהקשר רגיש של זכויות אדם הדורש ערובות רחבות יותר לחופש הדעה והביטוי.

מצדה, האגודה המרוקאית לזכויות אדם הדגישה את הצורך לחשוף את הנסיבות המדויקות של הליך משפטי זה, והזהירה מפני הפיכת ענייני פרסום לתיקים פליליים. האגודה ראתה ברדיפת עיתונאים בגלל דעותיהם נסיגה מסוכנת מההישגים הדמוקרטיים שהחברה המרוקאית שואפת אליהם.

ברמה הבינלאומית, ארגון 'עיתונאים ללא גבולות' נכנס למשבר, והביע דאגה עמוקה ממה שתואר כשימוש במערכת המשפטית להשתקת מתנגדים. הארגון קרא לרשויות לכבד את התחייבויותיהן הבינלאומיות הנוגעות להגנה על הזכות למידע ואי-הפללת עבודה עיתונאית תחת כל עילה.

העיתונות הספרדית לא נעדרה מהזירה, כאשר העיתון 'אל פאיס' הקדיש שטח נרחב לנושא באמצעות מאמר מערכת ומאמרים אנליטיים מרובים. העיתון ציין כי צעד זה סותר את שאיפותיה של מרוקו להציג תדמית מודרנית וסובלנית לעולם, במקביל להכנות לאירוח מונדיאל 2030.

העיתון הספרדי סבר כי החנינה המלכותית שהוענקה לפני שנתיים לעיתונאים עצורים בישרה על סגירת דף הדיכוי, אך פרשת למראבט מחזירה את החששות הישנים. הוא הדגיש כי ביקורת על משטרים פוליטיים אסור שתביא את בעליה לגלות או למעצר בחברות השואפות לפלורליזם ודמוקרטיה.

בצרפת, העיתונים 'לה מונד' ו'ליברסיון' סיקרו את הידיעה בכותרות המדגישות את מעצרו של דמות בולטת מהעיתונות העצמאית בממלכה. דיווחים אלה ראו ברדיפת למראבט שיקוף של המתח המתמשך בין הרשות המבצעת לקולות התקשורתיים המאמצים קו ביקורתי חריף כלפי המוסדות הרשמיים.

בהקשר קשור, מקורות יודעי דבר הבהירו כי החקירות מתמקדות בהאשמות הקשורות להשמצה ולשון הרע באמצעות מדיה דיגיטלית, אלה הן האשמות שחזרו על עצמן ברדיפות קודמות של עיתונאים מרוקאים. משקיפים סבורים כי הרשויות שואפות ליישם את החוק בקפדנות בענייני תוכן דיגיטלי שהן רואות בו חציית קווים אדומים.

מנגד, מגיני למראבט סבורים כי חזרתו למרוקו, למרות ידיעתו על קיומן של תביעות משפטיות, משקפת את רצונו להתמודד עם ההאשמות באופן ישיר. הם מדגישים כי הבטחת משפט הוגן ופומבי היא המבחן האמיתי למידת עצמאותה של מערכת המשפט בטיפול בתיקי דעת הקהל.

פלטפורמות המדיה החברתית עדות לפילוג חד בין תומכים של העיתונאי העצור לבין מגינים על הליכי הביטחון בטענה להגנה על אזרחים מפני השמצה. הצוות המגן על המעצר טוען כי מעמד עיתונאי אינו מעניק חסינות מאחריות משפטית במקרה של תלונות מצד יחידים או מוסדות.

עם זאת, ארגונים בינלאומיים מתעקשים כי ההקשר הכללי של המעצרים במרוקו מרמז על קיומה של דפוס שיטתי של דיכוי עיתונות חוקרת. דיווחים בינלאומיים מצביעים על ירידה בדירוג מרוקו במדדי חופש העיתונות העולמיים בשנים האחרונות, מה שמפעיל לחצים דיפלומטיים על רבאט.

אנליסטים פוליטיים מקשרים בין התפתחויות אלה ל'דרבי הדיפלומטי' המתנהל באגן הים התיכון, כאשר כמה צדדים חיצוניים מנצלים תיקי זכויות אדם להשגת רווחים פוליטיים. עם זאת, הדרישה הבסיסית לזכויות אדם נשארת הפרדת הרשויות והבטחת אי-פוליטיזציה של עניינים הקשורים לחופש הפרסום.

חוגי זכויות האדם ממתינים לדיוני המשפט הקרובים של עלי למראבט, בתוך תקוות כי רוח החוק המגנה על חירויות הציבור תגבר. האתגר הקיים נשאר האיזון בין יוקרת המוסדות לבין הזכות המקורית לביקורת עיתונאית, המהווה עמוד תווך חיוני בבניית מדינה מודרנית.

הפללת עבודת העיתונאי אינה יישום של החוק, אלא ניצול של הצדק לשרת דיכוי והשתקת קולות ביקורתיים.