נתניהו מתאר את הסכם המסגרת עם לבנון כ'הישג' בצל ספקות ישראליים לגבי פירוק נשק חיזבאללה

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הודיע על ברכתו להסכם המסגרת שנחתם לאחרונה בין לבנון לישראל בוושינגטון, בירת ארצות הברית. נתניהו ראה בצעד זה מכה ניצחת להשפעה האיראנית ולבת בריתה חיזבאללה באזור, ותיאר אותו כהישג מדיני ודיפלומטי גדול.

מקורות יודעי דבר בירושלים הכבושה דיווחו כי קיימת הסכמה רחבה בחוגים הישראליים על הצורך להעמיד הסכם זה במבחן היישום בפועל בשטח. קיים ספק רחב בקרב אנליסטים בתל אביב לגבי יכולתם של מוסדות המדינה הלבנונית וצבא לבנון לעמוד בדרישות פירוק הנשק של חיזבאללה באופן מלא.

מצידו, שר הביטחון הישראלי, ישראל כץ, אישר כי כוחות הכיבוש לא ייסוגו מהעמדות שהם שולטים בהן בדרום לבנון בשלב זה. כץ הדגיש כי הנוכחות הצבאית תימשך עד שיוודא מסירת נשק חיזבאללה, בטענה שישראל שואבת את לגיטימיות נוכחותה מסעיפי ההסכם שנחתם.

בהקשר של ההתנגדות הפנימית, שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, תיאר את ההסכם כ'טעות חמורה' הפוגעת באינטרסים ארוכי הטווח של ישראל. בן גביר דרש הצבעה רשמית בתוך הקבינט המדיני-ביטחוני המצומצם לבחינת סעיפי ההסכם, שלדעתו אינו מספק להבטחת הביטחון.

בשטח, ישראל החלה בצעדים ראשוניים לנסיגה מכמה אזורים שתוארו כניסיוניים בדרום לבנון, ובמיוחד בשני כפרים השייכים למחוז נבטיה. מהלכים אלה מגיעים כחלק מהשלב הראשון לבחינת מידת מחויבותם של הצדדים האחרים להסדרים הביטחוניים החדשים שנקבעו בהסכם המשולש.

טקס החתימה נערך ביום שישי האחרון במטה משרד החוץ האמריקאי, כאשר השגרירה נדה מועווד ייצגה את הצד הלבנוני, והשגריר יחיאל ליטר ייצג את הצד הישראלי. הסכם מסגרת זה נועד לשים קץ לפעולות הצבאיות שפרצו ב-2 במרץ האחרון בעקבות הסלמה רחבה בשטח.

דיווחים קודמים מצביעים על כך שהמלחמה שנמשכה מספר חודשים הותירה אחריה אבדות אנוש כבדות בצד הלבנוני, כאשר יותר מ-4230 בני אדם נהרגו ואלפים נפצעו. הפעולות הצבאיות הובילו גם לעקירה של כמיליון לבנונים מכפריהם ועריהם, מה שיצר משבר הומניטרי שדחף להאצת קצב המשא ומתן הבינלאומי.

ההסכם כולל סעיפים הקובעים פריסת צבא לבנון בשני אזורים ניסיוניים מצפון ומדרום לנהר הליטני, יחד עם הקמת ועדת תיאום צבאית משולשת לפיקוח על היישום. ארצות הברית גם הקצתה סכומים כספיים לתמיכה בהיבטים ההומניטריים ולחיזוק יכולות צבא לבנון כדי להבטיח את פריסת שליטתו באזורי הגבול.

מנגד, ההסכם נתקל בסירוב מוחלט מצד הנהגת חיזבאללה, כאשר נעים קאסם תיאר אותו כ'השפלה וחרפה', והדגיש את הדבקות בבריתות האזוריות הקיימות. סירוב זה התרחש במקביל לפרוץ הפגנות ברחובות ביירות, בצל אזהרות מפני הידרדרות המדינה למלחמת אזרחים או עימותים פנימיים כתוצאה מהפילוג סביב סעיפי ההסכם.

ההסכם מאפשר לכוחות ישראליים להמשיך לכבוש את דרום לבנון אם חיזבאללה לא יוותר על נשקו.