סיורו של שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, באזור המפרץ פתח דלת רחבה לדיונים מעמיקים בנוגע לעתיד הביטחון האזורי. וושינגטון שואפת באמצעות מהלכים אלה לספק ערבויות לבעלות בריתה המסורתיות בעקבות ההבנות האחרונות עם טהראן, שעוררו שורה של שאלות לגבי אופי האיזונים העתידיים.
תיק מצר הורמוז עמד בראש סדר היום של השיחות, בהיותו עורק חיים חיוני לאספקת האנרגיה העולמית. רוביו העביר מסר תקיף שבו הדגיש כי לא יאפשר לאף צד להטיל אגרות מעבר או לשלוט באופן בלעדי במעבר המים. מנגד, טהראן מתעקשת כי כללי המשחק במצר השתנו, ומדגישה את זכותה לנהל את המעבר באופן שיבטיח את ביטחונה הלאומי.
בנוגע לתיק הגרעין, בלט פער ברור בגרסאות בין וושינגטון לטהראן לאחר סבב המשא ומתן בשוויץ. בעוד הצד האמריקאי הביע אופטימיות ודיבר על הסכמה איראנית לפיקוח בינלאומי בלתי מוגבל, טהראן מיהרה להכחיש מתן התחייבויות כלשהן החורגות מהמסגרות שהוסכמו בעבר, מה שמשקף את המשך מצב החשש.
תיק הטילים והמל"טים עדיין מהווה אבן נגף בדרך ליציבות בת קיימא, למרות נסיגת וושינגטון מנימת הפירוק הכפוי של יכולות אלה. הממשל האמריקאי מקשר כעת את רגיעת האזור ליכולתה של טהראן לרסן את בעלות בריתה באזור ולעצור את ההתקפות המכוונות לאינטרסים חיוניים.
מצידו, נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, הכריע את עמדת ארצו בנוגע ליכולות ההגנה, והדגיש כי מדובר בקו אדום שאינו ניתן למשא ומתן. משקיפים רואים בהתעקשות איראנית זו גורם המגביר את מורכבות התמונה עבור מדינות המפרץ, שסבלו בשנים האחרונות מפגיעה במתקניהן באמצעות כלי נשק מתקדמים אלה.
בירות המפרץ עוקבות אחר מהלכים אלה בזהירות רבה, שכן שוררת תחושה שהבנות זמניות עלולות שלא לספק את הביטחון הנדרש. מדינות האזור דורשות הסכמים מקיפים שיטפלו בשורשי המתיחות, כולל התערבויות אזוריות ותוכניות חימוש המאיימות על האיזון הצבאי באזור.
בהקשר זה, מקורות תקשורתיים ציטטו חוקרים ביחסים בינלאומיים שאמרו כי מדינות המפרץ חיות במצב של 'חשש' לקראת השלב הבא. המקורות הבהירו כי הניסיון הקודם עם התקפות שפגעו במתקני נפט ובאינטרסים אסטרטגיים מקשה על האמון בהבטחות להרגעה ללא ערבויות מוחשיות.
ניתוחים מצביעים על כך שמשבר האמון אינו מוגבל ליחסים עם איראן, אלא מתרחב לכלול בעלות ברית מסורתיות כמו ארצות הברית. קיימת השתכנעות גוברת בבירות מסוימות כי המדיניות האמריקאית עלולה לעבור שינויים מפתיעים שיותירו את האזור מול אתגרים ביטחוניים גוברים.
במישור היוזמות האזוריות, בולטים הסתייגויות מפרציות מתוכניות ביטחוניות המוצעות על ידי טהראן לניהול ביטחון האזור הרחק מכוחות בינלאומיים. מדינות אלה רואות בחזון האיראני מטרה מהותית לביסוס הגמוניה אזורית, דבר שנדחה על ידי הצד המפרצי המעדיף לדבוק בחוק הבינלאומי.
הגורם הישראלי נכנס גם הוא כגורם מורכב נוסף בתמונה, שכן המדיניות הישראלית בלבנון, סוריה והשטחים הפלסטיניים מעוררת דאגה גוברת. מומחים רואים כי אימוץ היגיון הכוח בניהול משברים אזוריים תורם לשמירת האזור במצב של אי ודאות מתמדת.
רוביו קרא במהלך סיורו להנהגה האיראנית להפוך למה שכינה 'מדינה נורמלית' כתנאי בסיסי להשתלבות בכלכלה העולמית. הוא סבר כי המשך הגישה המהפכנית וייצוא המשברים ישאיר את טהראן מבודדת, למרות ניסיונות הפתיחות הדיפלומטית המתקיימים כעת מאחורי הקלעים.
הצורך נותר דחוף כעת להסדרים ביטחוניים שיבטיחו יציבות בת קיימא שתמנע הישנות תרחישי סכסוך קודמים. ועם המשך המשיכה והמשיכה בין וושינגטון לטהראן, אזור המפרץ נשאר במצב של ציפייה לתוצאות בפועל שיביאו הימים הקרובים בשטח.
אף מדינה אינה יכולה להטיל אגרות מעבר במצר הורמוז, ויציבות האזור קשורה לעצירת התקפות של קבוצות בעלות ברית לאיראן.
שתף את דעתך
רוביו במפרץ: מאמצים אמריקאים להפיג חששות בעלות הברית על רקע חילוקי דעות עם טהראן